
האם המפלגות החרדיות מצליחות להגיע לציבור הבוחרים עם המסר הנכון, והאם החשיפה התקשורתית של המפלגות החדשות באמת תתורגם לקולות בקלפי? בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, הציג האסטרטג הפוליטי רועי לחמנוביץ׳ את הניתוח שלו לקמפיינים של ש״ס ויהדות התורה, והתייחס גם למוטי לייטנר, לעופר וינטר ולתרחיש הפוליטי שעשוי להמתין לישראל אחרי הבחירות.
לחמנוביץ׳ העניק הערכה חיובית לקמפיין של ש״ס, שלדבריו בנוי בצורה מדויקת ועקבית. לדבריו, לא מדובר באוסף של סרטונים נפרדים, אלא במהלך תקשורתי שבו הסרטונים השונים מתחברים לנרטיב אחד ומבקשים להעביר מסר ברור לציבור.
הקמפיין, לפי ניתוחו, אינו פונה רק לבסיס המצביעים המסורתי של ש״ס, אלא מבקש להגיע גם לקהלים רחבים יותר, ובהם מצביעים מסורתיים שאינם בהכרח חלק מהציבור החרדי.
המסר נוגע במתח שבין התסכול הפוליטי והציבורי מאז שבעה באוקטובר לבין הנאמנות למסורת, למורשתו של מרן ולתנועת ש״ס. כך מבקשת המפלגה, לפי לחמנוביץ׳, להציג בפני הבוחרים הכרעה שאינה מסתכמת רק בשיקולים פוליטיים נקודתיים.
ביחס ליהדות התורה, לחמנוביץ׳ הצביע על הבדל בולט לעומת מערכות בחירות קודמות: הקמפיין שלה נראה פחות בזירה התקשורתית.
עם זאת, הוא לא מיהר להסיק מכך שהמפלגה אינה פועלת. לדבריו, ייתכן שהמאמץ המרכזי מופנה דווקא לעבודת שטח ולגיוס מצביעים, ולא בהכרח ליצירת כותרות וחשיפה תקשורתית.
לחמנוביץ׳ הזהיר מפני התמקדות יתרה במוטי לייטנר ובמפלגות החדשות שמבקשות להתחרות על קולות הציבור החרדי. לשיטתו, מפלגה אינה חייבת להגיב לכל אמירה או לכל מהלך של המתחרים שלה. לעיתים, הניסיון לענות לכל פרסום דווקא מעניק למתחרים תשומת לב שאולי לא היו מקבלים בכוחות עצמם.
בהתייחסו למוטי לייטנר ולעופר וינטר ולמהלכים הפוליטיים שלהם, לחמנוביץ׳ הבחין בין נוכחות תקשורתית לבין כוח אלקטורלי ממשי.
לדבריו, קמפיינים הנשענים במידה רבה על דמותו של אדם מסוים עשויים לייצר עניין וסיקור, אך השאלה המרכזית היא האם מאחוריהם עומדת תשתית ארגונית המסוגלת להביא מצביעים לקלפי.
הקמת מפלגה והצגת מסרים חדשים אינן מבטיחות הצלחה בבחירות. נדרשים גם פעילים, מערך שטח, היכרות עם ציבור הבוחרים ויכולת להגיע למצביעים ברחבי הארץ.
לכן, הזהיר לחמנוביץ׳ מפני הפער האפשרי בין הרעש התקשורתי סביב המפלגות החדשות לבין התמיכה האמיתית שלהן בקלפי. מבחינתו, עצם העובדה שמועמד או מפלגה זוכים לסיקור נרחב אינה מעידה בהכרח על כך שהם עומדים להפוך לכוח משמעותי.
אחת הנקודות המרכזיות בניתוח של לחמנוביץ׳ נגעה להשפעתה של התקשורת על ציבור הבוחרים החרדי.
לדבריו, חשיפה תקשורתית יכולה ליצור אווירה ולהגביר את תחושת הנוכחות של מועמד או מפלגה, אך אין פירוש הדבר שהיא בהכרח מניעה את הציבור לפעולה.
במילים אחרות, היכולת לייצר כותרות אינה מחליפה את הצורך להגיע אל הבוחרים עצמם. בסופו של יום, מערכת בחירות מוכרעת באמצעות קולות בקלפי, ולא לפי היקף הסיקור התקשורתי.
הדברים רלוונטיים במיוחד למפלגות החרדיות, שבהן לעבודת השטח, למערכות הארגוניות וליכולת mobilization של הציבור יש חשיבות משמעותית לצד המסרים שמועברים בקמפיין.
בסיום הריאיון התייחס לחמנוביץ׳ גם לתמונה הפוליטית הרחבה ולהיתכנות של הקמת ממשלה לאחר הבחירות.
להערכתו, התרחיש הסביר ביותר הוא שישראל תגיע לסיבוב בחירות נוסף. הוא התייחס גם למורכבות האפשרית של המערכת הפוליטית, שבה גושים שונים עשויים להתקשות להגיע להסכמות שיאפשרו הקמת ממשלה יציבה.
בתוך כך, הוא התייחס לאפשרות של תרחישים פוליטיים שבהם אביגדור ליברמן ונפתלי בנט יהיו חלק מהמשוואה, והביע ספק אם גדי איזנקוט יהיה מוכן להתפשר ולהצטרף לממשלת נתניהו.
שס ויהדות התורה. צילומים: פלאש 90