מה עונים לבחורי ישיבות עם צו מעצר שמסרבים להצביע?

על רקע התסכול בקרב בחורי הישיבות סביב משבר חוק הגיוס, מעצרי בני הישיבות והתחושה כי המצוקה שלהם אינה מקבלת מענה מספק, הרב אביאל חורי, סופר ומרצה ומנהל מוסדות הבבא סאלי בנתיבות, קורא לצעירים החרדים שלא להפוך את האכזבה להימנעות מהצבעה.

בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן ברדיו קול ברמה, הודה הרב חורי כי יש בסיס לתחושות הקשות של הבחורים, אך טען כי הימנעות מהצבעה עלולה להחמיר את המצב. הוא התייחס גם לפעילות ש״ס בתחום שירותי הדת, למעורבות גדולי ישראל במערכת הבחירות ולניסיונות להקים מפלגות חרדיות נוספות.

״הם מרגישים שמוכרים אותם ומתעלמים מהם״

בפתח הריאיון נשאל הרב חורי כיצד הוא מגיב לבחור ישיבה צעיר שמודיע כי אינו מתכוון לצאת להצביע, משום שלתחושתו הנציגים החרדים אינם דואגים לו לנוכח משבר הגיוס והקשיים שחווים בני הישיבות.

הרב חורי סיפר כי בשבועות האחרונים הוא מזהה שינוי מסוים באווירה בקרב הצעירים. לדבריו, גם בחורים שמביעים ביקורת חריפה כלפי המפלגות החרדיות נעשו קשובים יותר ומוכנים לשמוע טיעונים נוספים.

עם זאת, הוא לא ביטל את תחושותיהם: ״לגופה של טענה, הם צודקים. אי אפשר להתכחש להרגשה שלהם״, אמר, והסביר כי הבחורים מרגישים שמתעלמים מהם וכי המצוקה שלהם אינה זוכה למענה.

לדבריו, אי אפשר לצפות לשינוי עמדה מיידי אצל בחור שמרגיש שנפגע, אך אפשר לעורר בו מחשבה ולגרום לו לבחון את התמונה הרחבה לפני שהוא מחליט שלא להצביע.

״אם לא המלחמה של הנציגים – לא היו 40 עצורים, אלא 4,000״

הרב חורי התייחס למשבר חוק הגיוס ולמצבם של בני הישיבות, והביא דברים ששמע לדבריו מהרב שמואל בצלאל, שלפיהם פעילות הנציגים החרדים צמצמה את היקף הפגיעה בבני הישיבות.

״היום יש 40 ומשהו עצורים. תדע לך, אם לא המלחמה שהנציגים עשו בפרטי פרטים, לא היו 40, היו 4,000״, ציטט הרב חורי את הדברים.

הוא הדגיש כי מבחינתו, המציאות שבה בחור ישיבה עלול להיתקל במשטרה במהלך שגרת יומו ולהיות מופנה למשטרה הצבאית היא מצב קשה ובלתי הגיוני. לדבריו, המצב המשפטי הנוכחי מציב את בני הישיבות בפני חוסר ודאות משמעותי.

לצד הביקורת על המצב, ביקש הרב חורי להבהיר כי יש לבחון גם את פעולותיהם של הנציגים החרדים ואת המגבלות שבתוכן הם פועלים, ולא להסיק מכך שאין טעם בהשתתפות בבחירות.

״אדם שיש לו מחלה – יעדיף להתעלם ממנה?״

אחד המסרים המרכזיים של הרב חורי נגע לבחורים השוקלים להישאר בבית ביום הבחירות כמחאה על התנהלות הנציגים.

הוא השווה את המצב לאדם שחולה אך בוחר להתעלם מהבעיה משום שהוא אינו מרוצה מהרופאים המטפלים בו. לדבריו, גם אם יש טענות מוצדקות כלפי הנציגים, אין בכך סיבה לוותר על האפשרות להשפיע.

״יש טענות, אז מה? על כולם אתה מכיר בעל מלאכה שאין עליו טענות?״ תהה.

הרב חורי הזכיר כי גם מנהיגים גדולים לאורך ההיסטוריה היהודית התמודדו עם ביקורת, וטען כי עצם קיומן של מחלוקות אינו מצדיק התעלמות מהמערכת כולה.

לדבריו, ההימנעות מהצבעה אינה מסתכמת במחאה סמלית, אלא עלולה לסייע בפועל למחנה הפוליטי היריב. הוא הזהיר כי אם קולות חרדיים לא יתורגמו למנדטים, התוצאה עלולה להיות פגיעה נוספת באינטרסים של הציבור החרדי.

338 מיליון שקל למקוואות: ״בחור צעיר מבין את המשמעות?״

כדי להמחיש את חשיבות הפעילות הפוליטית בתחומים שאינם נמצאים תמיד במרכז השיח בקרב צעירים, הציג הרב חורי את נושא שירותי הדת.

לדבריו, בארבע השנים האחרונות העבירה ש״ס, באמצעות משרד הדתות, 338 מיליון שקל למקוואות, לעומת חמישה מיליון שקלים בתקופה שבה כיהן מתן כהנא כשר לשירותי דת.

הנתונים הוצגו על ידי הרב חורי במסגרת הריאיון, והוא ביקש להדגיש באמצעותם את ההבדל שלטענתו קיים בין התקופות ואת ההשפעה של החלטות פוליטיות על חיי היומיום של הציבור.

״אתה מבין את הפער בין 338 מיליון ל־5 מיליון?״ שאל, והסביר כי השקעה בתשתיות דת עשויה להשפיע על משפחות רבות ועל האפשרות לקיים אורח חיים יהודי בהתאם להלכה.

לדבריו, בחורים צעירים עשויים להתמקד בסוגיית הגיוס ובאכזבה הפוליטית, אך לא תמיד מודעים לכל התחומים שבהם מתקבלות החלטות בעלות משמעות עבור הציבור החרדי.

״מה אנחנו, שגדולי התורה שמים את הכול בצד?״

הרב חורי התייחס גם למאמצים של גדולי ישראל לעודד את הציבור לצאת ולהצביע, והזכיר את הרבנים הבכירים מש״ס ומיהדות התורה המעורבים במערכת הבחירות.

לדבריו, כאשר גדולי תורה מבוגרים מקדישים זמן ומאמץ כדי לעודד הצבעה, הדבר צריך לגרום גם לצעירים להבין את חשיבות ההשתתפות.