מוטי לייטנר חושף: זה מה שקרה בחדר הסגור עם רה"מ נתניהו

"ניסו להשפיע על המצפון": הפגישה עם נתניהו

שישה ימים לפני הבחירות, הגיע מוטי לייטנר, יו"ר מפלגת "הציבור החרדי", לריאיון ב"מהדורה המרכזית" בהגשת יעקב גרודקה, והתייחס לפגישה שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם גורמים בכירים בליכוד, שביקשו לשכנע אותו לשנות את החלטתו ולהימנע מהתמודדות עצמאית.

לדברי לייטנר, הפנייה הגיעה מגורמים במטה הליכוד ובקמפיין, שביקשו להסביר לו מדוע הריצה של מפלגתו אינה נכונה בעת הזאת, לא עבורה ולא עבור גוש הימין. "הם ניסו להשפיע על המצפון", סיפר לייטנר. לדבריו, ניסו לשכנע אותו באמצעות ניתוחים פוליטיים וסקרים, שלפיהם שניים עד שלושה מנדטים שהמפלגה עשויה לקבל עלולים לשנות את המפה הפוליטית ולפגוע ביכולת להקים ממשלת ימין.

אלא שלייטנר אינו משתכנע. "אני חושב שהם שוגים", הבהיר, והוסיף כי מפלגתו צריכה לרוץ עד הסוף, הן כדי להשמיע את קולה של קבוצה בציבור החרדי שלטענתו אינה מקבלת ייצוג מספק, והן לקראת מערכת בחירות נוספת שעשויה להתקיים בהמשך השנה.

התחזית של לייטנר: "תהיינה בחירות נוספות עוד השנה"

במהלך הריאיון הציג לייטנר את הערכתו הפוליטית, שלפיה גוש הימין אינו מצליח כרגע לחצות את רף 61 המנדטים, ולכן ישראל צפויה, לדבריו, ללכת לבחירות נוספות עוד השנה.

הוא אף הודה כי הוא חושש שמפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות הנוכחיות, אך טען כי להצבעה עבורה עשויה להיות משמעות גם בהמשך הדרך.

"אני חושש שאנחנו עלולים לא לעבור הפעם", אמר, אך הוסיף כי הסקרים שערך לפני שיצא לדרך הצביעו על פוטנציאל למפלגה, וכי הוא מזהה דינמיקה שעשויה לסייע לה.

לייטנר הסביר כי הצלחה בבחירות הנוכחיות, גם אם תסתכם בשניים עד שלושה מנדטים, עשויה להשפיע על מעמדה של המפלגה במערכת הפוליטית לקראת הבחירות הבאות.

העימות סביב הוראת הרב לנדו: "תשאלו את הרב שלכם"

אחד הרגעים המרכזיים בריאיון הגיע כאשר גרודקה הציג בפני לייטנר את עמדתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו נגד הצבעה למפלגות שאינן פועלות על פי הוראת גדולי ישראל.

לייטנר נמנע מלהתעמת ישירות עם הרב לנדו, והבהיר כי מי שרואה בו את רבו ומקבל את הכרעותיו מחויב לשמוע בקולו. "מי שאומר 'בכל אורחות חיי, בכל צעד ושעל בחיים שלי אני הולך ושואל את הרב לנדו מה לעשות' – בוודאי שהוא צריך לשמוע בקול דברי חכמים ולעשות כפסקיהם", אמר.

עם זאת, הוא טען כי החברה החרדית מורכבת מקהילות רבות, שלכל אחת מהן הנהגה רבנית משלה, וכי מפלגתו מבקשת לייצג גם חרדים שאינם רואים ברב לנדו את הסמכות הרבנית המנחה אותם. לדבריו, מפלגת "הציבור החרדי" אינה מבקשת לשכנע אדם לפעול בניגוד להוראת רבו, אלא לפנות למי שרוצה ייצוג פוליטי אחר ופועל על פי רבנים אחרים.

לייטנר גם חשף כי במפלגה הוקם ועד רבנים, והזכיר בין היתר את הרב פפנהיים ואת הרב אדלשטיין. הוא טען כי יש רבנים ודיינים נוספים התומכים במהלך, אך לא הסכים לחשוף את שמותיהם של רבנים שהתייעץ עמם באופן אישי.

"יכולנו להיות סיעה בתוך יהדות התורה"

לייטנר הבהיר בריאיון כי מבחינתו, ההתמודדות העצמאית לא הייתה האפשרות המועדפת מלכתחילה. לדבריו, הוא ביקש להשתלב בתוך המפלגות החרדיות, ואף סבר כי מפלגת "הציבור החרדי" הייתה יכולה לפעול כסיעה עצמאית בתוך יהדות התורה.

לטענתו, שילוב כזה היה מאפשר ליהדות התורה להרחיב את בסיס התמיכה שלה ולקרב קבוצות נוספות בציבור החרדי, במקום להותיר אותן מחוץ למסגרת הפוליטית הקיימת. "אני מעוניין להשתלב במפלגות החרדיות, לא בציניות, על אמת", הדגיש.

לייטנר גם החמיא לח"כ אליהו שטארק, ואמר כי אילו כל חברי הכנסת של יהדות התורה היו פועלים באותה דרך, ייתכן שלא היה צורך במפלגה חדשה. עם זאת, הוא טען כי קיימים פערים אידיאולוגיים מהותיים בינו לבין חלק מהנציגים החרדים.

המחלוקת על החינוך: "אני בעד, הוא נגד"

חלק משמעותי מהריאיון הוקדש למחלוקת סביב החינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח), ולשאלת זכותם של הורים חרדים לבחור את המסגרת החינוכית לילדיהם. גרודקה הציג בפני לייטנר את החשש מפני מעורבות משרד החינוך בתכנים ובתוכניות הלימוד, וטען כי הדבר עלול ליצור בעיות מבחינה תורנית והשקפתית.

לייטנר, מנגד, טען כי יש לאפשר להורים לבחור את המסגרת המתאימה להם, תוך שמירה על גבולות הלכתיים ברורים ובליווי רבני. לדבריו, המדינה אינה יכולה לכפות על הורים כיצד לחנך את ילדיהם בכל מצב, וכי ישנם חרדים המעוניינים במסגרת ממלכתית־חרדית, ולכן יש לתת להם מענה.

הוא גם הצביע על מחסור בכוח אדם ועל קשיים תקציביים במערכת, וטען כי גם המסגרות הממלכתיות־חרדיות מתמודדות עם אתגרים משמעותיים.

מדוע צירף נשים למפלגה למרות ההתנגדות?

נושא נוסף שעורר דיון סוער היה החלטתו של לייטנר לשלב נשים ברשימת מפלגתו, ובהן ד"ר נחמי יפה וזיווה גלנץ.

לייטנר הודה כי מדובר בהחלטה מורכבת, שהתקבלה לאחר התייעצות עם רבני המפלגה ועם רבנים נוספים. לדבריו, ועד הרבנים סבר כי בתקופה שבה נשים חרדיות ממלאות תפקידים בכירים בכלכלה ובמערכות ציבוריות, יש מקום לכך שנשים ייצגו את צורכי הנשים החרדיות.

הוא הדגיש כי ההחלטה לא התקבלה בעקבות לחץ תקשורתי, ואף נעשתה מתוך חשש שהיא עלולה לפגוע בכוחה האלקטורלי של המפלגה. "ערכית – אני שלם עם ההחלטה הזאת", אמר לייטנר, והוסיף כי בבדיקות שערך לא זיהה עלייה או ירידה בתמיכה בעקבות צירוף הנשים.

לדבריו, הוא רואה חשיבות בכך שנשים חרדיות בעלות רקע מקצועי וערכי יוכלו להשמיע את קולן בנושאים הנוגעים לציבור החרדי, לרבות גיוס, כלכלה ורווחה.

"יש תהום שפעורה ביני לבינו": מי מגדיר את החרדיות?

בהמשך התייחס לייטנר לביקורת של בצלאל כהן, שטען כי הוא מנסה ליצור מסגרת חרדית חדשה תוך שימוש בכלים הפוליטיים הקיימים, אך בלי לקבל את הסמכות הרבנית שמגדירה את גבולות החברה החרדית. לייטנר דחה את הטענה כי הוא מבקש ליצור חרדיות חדשה או ליברלית, והגדיר את עצמו כשמרן, יהודי וימני.

"יש תהום שפעורה ביני לבינו", אמר על כהן, והוסיף כי הוא מבקש לפעול מתוך החברה החרדית ולמען הציבור החרדי, ולא להתנתק ממנה. הוא טען כי ישנם חרדים שאינם מצביעים למפלגתו בשל הוראת רבניהם, אך בכל זאת מביעים תמיכה ברעיון של ייצוג נוסף לציבור החרדי ובטיפול בסוגיות כמו דיור, תעסוקה ונוער נושר.

ומה לגבי התמיכה מבחוץ?

גרודקה הקשה על לייטנר גם בשאלת התמיכה שהוא מקבל ברשתות החברתיות מאנשים שאינם משתייכים לציבור החרדי, ובהם גורמים המזוהים עם השמאל ועם עמדות ליברליות. לייטנר השיב כי התמיכה במפלגה נובעת, בין היתר, מהמסרים שלה בנושאי כלכלה, אחריות ציבורית ושיתוף פעולה בתוך החברה הישראלית. לדבריו, רוב תומכי המפלגה ותורמיה הם חרדים ובוגרי עולם התורה.

הוא דחה את הטענה כי התמיכה החיצונית מעידה על ניסיון לשנות את החברה החרדית, וטען כי מפלגתו מבקשת לשמור על אורח החיים החרדי ובמקביל להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים. בסיום הדיון חזר לייטנר על עמדתו כי מפלגת "הציבור החרדי" נועדה להשמיע קול נוסף בתוך הציבור החרדי, וכי הוא אינו מתכוון לוותר על ההתמודדות למרות הלחצים שהופעלו עליו.