
עורך הדין אפי נווה, לשעבר יו״ר לשכת עורכי הדין ומועמד הליכוד לכנסת, התייחס הבוקר בתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, לפער בין דברי ראש השב״כ דוד זיני בנוגע לחשדות להתערבות זרה בבחירות לבין עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
נווה תקף את היועמ״שית וטען כי התנהלותה לאורך השנים נבעה משיקולים פוליטיים.
״יש פה שחקנית פוליטית מלא מלא. תראה מה עשתה ארבע שנים. ארבע שנים עשתה כל שלאל ידה כדי להכשיל את הממשלה הזו״, אמר.
לדבריו, המאבק הפוליטי מתנהל כיום תחת הכותרת ״רק לא נתניהו״, והוא טען כי גורמים במערכת הפוליטית והמשפטית סבורים שהציבור אינו מבין את המתרחש.
נווה התייחס לשינוי בשיח הציבורי סביב סוגיית הגיוס, וטען כי התקשורת שינתה את המונחים שבהם היא משתמשת.
״בערוצים 11, 12, 13 דיברו כל הזמן ‘חוק ההשתמטות’, פתאום זה הפך להיות ‘חוק הגיוס’, ‘חוק גיוס רך’״, אמר.
לדבריו, הציבור אינו מקבל את המסרים כפי שהתקבלו בעבר, משום שכיום יש מגוון ערוצי תקשורת ורשתות חברתיות.
בהמשך התייחס גם לאביגדור ליברמן, ואמר כי הוא אינו מאמין שהצעתו בנושא הגיוס נועדה באמת להביא להסדר, אלא לטענתו להכשיל את גדי איזנקוט.
בהתייחס לאפשרות של הקמת ממשלה בתמיכת המפלגות החרדיות, נווה אמר כי הוא מתקשה לראות את ש״ס מצטרפת למהלך פוליטי עם יהדות התורה ועם גורמים בשמאל.
״כל מצביעי ש״ס הם ימין מלא מלא. אני פוגש אותם, אני מכיר אותם. אני לא רואה מצב שש״ס תוכל ללכת יחד עם יהדות התורה לממשלה עם יאיר גולן וחבריו״, אמר.
נווה הטיל ספק גם באפשרות שיהדות התורה תתמוך בממשלה לפני שיושג הסכם בנושא הגיוס.
״אתה רוצה להגיד שאגודת ישראל יתמכו או יימנעו ויאפשרו הקמת ממשלה לפני שסוגרים איתם את החוק?״ שאל.
לדבריו, מבחינה מעשית קשה להאמין שהמפלגות החרדיות יסכימו לתמוך במהלך כזה מבלי לקבל קודם את ההסדר שעליו הן מבקשות להתחייב.
בהמשך הריאיון נשאל נווה על הפער בין דברי ראש השב״כ דוד זיני, שלפי הדברים שהציג המראיין דיבר על התערבות זרה בהיקף של לפחות 100 מיליון שקל, לבין דברי היועמ״שית שלפיהם אין תשתית להשפעה על תוצאות הבחירות.
נווה טען כי יש לבדוק את החשדות לעומק, והעלה טענה בנוגע לשיעור ההצבעה במגזר הערבי בבחירות.
״כשאתה מקבל נתונים מראש השב״כ וגם המוסד מעורב בזה, ואומרים שככל הנראה כסף זר, אתה חייב לחקור את זה! אתה חייב לבדוק את זה!״ אמר.
הוא הוסיף כי אין להשתיק את החשדות בשל התאמה אפשרית לאג׳נדה פוליטית של גורמים במערכת.
״לגנוב בחירות זה סוף העולם״, אמר נווה, והדגיש כי יש לוודא שהחשדות נבדקים ונשללים.
נווה התייחס גם להקלטות שפרסם עמית סגל, שבהן נשמע לפי דברי המראיינים ראש אגף החקירות במשטרה, בועז בלט, מותח ביקורת על התנהלות הפרקליטות.
נווה טען כי הוא מכיר את התופעה מזה שנים, והביא כדוגמה את תיקו של אריה דרעי.
״שש שנים מחזיקים תיק כופר פשוט פתוח, שצריך לסגור אותו בקנס. למה החזיקו אותו שש שנים פתוח? כדי לתפוס אותו במקום רגיש״, טען.
בהמשך התייחס גם למשפט נתניהו, וטען כי ההליך נועד לדבריו למנוע מנתניהו לשוב לשלטון לאחר שלא הצליחו להביסו בבחירות.
החלק המרכזי בריאיון עסק בהצעה של נווה לשינוי התנהלות הפרקליטות בכל הנוגע לתיקים פתוחים.
נווה סיפר כי בתקופת כהונתו כראש לשכת עורכי הדין בדק את הנושא, ולדבריו נמצאו אז כ־45 אלף תיקים פתוחים בפרקליטות.
הוא תיאר את הנזק שנגרם, לטענתו, לאנשים שתיקיהם נשארים פתוחים במשך שנים, גם כאשר טרם הוחלט אם להגיש נגדם כתב אישום.
לדבריו, אדם שתיקו פתוח עלול להיפגע בתחומים רבים, בהם פרנסה, מוניטין, רישיונות והשתתפות במכרזים.
״הרסו לו את הבריאות, המשפחה, הפרנסה, השם הטוב״, אמר.
נווה הציג הצעה שלפיה הפרקליטות תחויב לקבל החלטה בתוך שנה מרגע קבלת תיק החקירה מהמשטרה.
״מרגע שתיק חקירה מגיע מהמשטרה לפרקליטות, יש לכם שנה להחליט: או להגיש כתב אישום, או שהתיק נסגר״, אמר.
לדבריו, אין הצדקה לכך שתיק יישאר פתוח במשך שש, שבע או שמונה שנים בלי הכרעה. הוא טען כי גם אם התיק נסגר בסופו של דבר, הנזק שנגרם לאדם במהלך השנים אינו ניתן לתיקון.
נווה מתח ביקורת גם על נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות, וטען כי למרות הקמת המוסד והקצאת משאבים עבורו, אין לו סמכויות מספקות.
לדבריו, הנציב אינו יכול להטיל סנקציות משמעותיות על פרקליט שפעל שלא כראוי, ובהן קנס, נזיפה, הורדה בדרגה או פיטורים.
״הקימו מוסד, שמו שופט בראשה, נתנו לו תקנים, נתנו לו עוזרים, נתנו לו בניין, אבל מה לא נתנו לו? סמכויות״, אמר.
נווה טען כי במסגרת הרפורמה המשפטית לא נעשה שינוי מספק בפרקליטות, שאותה הגדיר כ״הגוף הכי חזק״.
בסיום הריאיון שב והדגיש כי יש לקבוע מגבלת זמן ברורה להחלטות הפרקליטות, כדי למנוע מצב שבו אדם נותר במשך שנים תחת חשד ללא הכרעה בעניינו.
Photo by Flash90