6,489 משפחות שלוחים – אבל מאחורי בתי חב״ד מסתתרת מציאות שרבים לא מכירים

כינוס השלוחים העולמי של חסידות חב״ד מפגיש מדי שנה אלפי שלוחים המגיעים מכל רחבי העולם לברוקלין. אלא שמאחורי התמונות המרשימות והמפגשים ההמוניים מסתתר מפעל שליחות עצום, שמתקיים הרחק מאור הזרקורים – לעיתים בתנאים מורכבים במיוחד. מנדי ריזל, כתב ״קול ברמה״, שוחח עם יעקב גרודקה ב״מהדורה המרכזית״ ודיווח מקראון הייטס על היקף הפעילות, הנתונים העדכניים והמחיר האישי שמשלמות משפחות השלוחים.

6,489 משפחות שלוחים – ואלפים נוספים שפועלים ללא מסגרת רשמית

במהלך השיחה חשף ריזל כי לפי הנתון הרשמי האחרון, פועלות ברחבי העולם 6,489 משפחות שלוחים במסגרת מרכז לענייני חינוך, הגוף שהקים הרבי מליובאוויטש כדי להוביל את מפעל השליחות. עם זאת, לדבריו, המספר אינו כולל את כל מי שעוסקים בהפצת יהדות, תורה וחסידות שלא במסגרת הרשמית.

״אם אתה מדבר על שלוחים של הרבי גם לא פורמליים, אנשים שמפיצים תורה ויהדות וחסידות, אז אתה מדבר על הרבה יותר מ-10,000״, הסביר ריזל. לדבריו, בכינוס הנוכחי משתתפים כ-4,000 שלוחים שהגיעו מ-115 מדינות.

גרודקה תהה מדוע אלפי השלוחים מגיעים לכינוס מדי שנה, ומה הופך אירוע שחוזר על עצמו למרגש כל כך. ריזל הסביר כי עבור רבים מדובר בהזדמנות נדירה לפגוש את האחים והאחיות לשליחות, המפוזרים ברחבי תבל, לקבל כוחות מחודשים ולחזור לעוד שנה של פעילות.

לא תמיד יש מקווה או אוכל כשר ליד הבית

אלא שריזל ביקש להדגיש כי השליחות אינה חוויה נוצצת של מגורים במדינה זרה או מפגשים עם יהודים מכל העולם. מאחורי הפעילות עומדת התמודדות יומיומית מורכבת, שמשפיעה על השליחים ועל בני משפחותיהם.

״זה לא איזה פאן כזה, איזה כיף, נמצאים באיזה מקום בעולם״, אמר. ״לפעמים צריכים לנסוע למקווה גם כמה שעות. אוכל כשר – עושים לך הזמנה של פעם בכמה שבועות. והילדים רוצים ממתק, אז אתה לא הולך לסופר וקונה״.

לדבריו, כל אחד מאלפי השלוחים מייצג קהילה של עשרות, מאות ולעיתים אלפי יהודים, שעבורם הוא משמש רב, מורה דרך וכתובת לכל עניין יהודי. העבודה נמשכת מסביב לשעון, לצד קשיים לוגיסטיים, קהילתיים ומשפחתיים.

״יש הרבה מאוד אתגרים לשלוחים ולמשפחות שלהם, אבל סיפוק אחד מאוד גדול – שיהודים עושים את הדבר הכי טוב, והם פשוט מקדישים את כול כוללם, עד ביאת המשיח, למען יהודים אחרים, בלי תמורה״.

״אין לחב״ד מכרה יהלומים״: השליח צריך לדאוג גם לכסף

נקודה נוספת שעלתה בשיחה נוגעת למימון הפעילות. ריזל אמר כי רבים מגיעים לבתי חב״ד ומניחים שיש מאחורי המפעל העולמי מקור כספי גדול שמממן את כל הפעילות. בפועל, לדבריו, השליח נדרש להשיג בעצמו את התקציבים ולדאוג לכל צורכי הקהילה.

בין היתר מדובר בבניית בתי כנסת, הקמת חדרים ומקוואות, מימון הפעילות השוטפת ודאגה לצורכי המשפחה. ״כל שליח צריך להשיג בעצמו גם את התקציבים, ולדאוג להכול״, הדגיש.

על רקע זה קרא ריזל למי שמגיעים לבתי חב״ד לתמוך בפעילות ולתרום לה. לדבריו, תשלום עבור סעודת שבת אינו ניסיון להרוויח כסף מהאורחים, אלא דרך לסייע במימון הפעילות ובהמשך קיומו של בית חב״ד.

1,401 שלוחים בישראל: תל אביב בראש הרשימה

ריזל הציג גם את נתוני פעילות חב״ד בישראל. לדבריו, בארץ פועלות 1,401 משפחות שלוחים ב-984 סניפים, תחת צעירי אגודת חב״ד. מאז הכינוס הקודם הצטרפו למפעל השליחות בישראל 68 זוגות שלוחים חדשים, ונפתחו 40 סניפים חדשים של בתי חב״ד ביישובים ובשכונות.

לדבריו, הפעילות מתרחבת כיום מעבר למודל המסורתי של שליח אחד בעיר שלמה. יותר ויותר שלוחים פועלים בשכונות ובאזורים ממוקדים, ולעיתים אפילו במתחמים של מספר בניינים.

כשגרודקה ניסה לנחש באיזו עיר בישראל פועלים הכי הרבה שלוחי חב״ד, הוא הימר על בת ים – אך ריזל הפתיע אותו: תל אביב היא העיר המובילה, עם 74 משפחות שלוחים. אחריה נמצאות, בין היתר, ירושלים, ראשון לציון ופתח תקווה.

ריזל ציין גם את התרחבות הפעילות הייעודית, כמו שלוחי חב״ד לנוער, שפועלים עם צעירים כבר בתוך הערים והקהילות שלהם, ולא ממתינים עד שיפגשו בית חב״ד בטיול בחו״ל לאחר השירות הצבאי.

״יהודי זקן בכפר נידח שגילה שהוא יהודי״

לקראת סיום השיחה ביקש גרודקה להוסיף ממראה עיניו על עבודת השלוחים, שלדבריו מורכבת ומאתגרת אפילו יותר מכפי שניתן לתאר בשידור. הוא השווה את מסירות הנפש של השלוחים לתלמידי ישיבות נובהרדוק, שהיו מגיעים לעיירות נידחות ומקימים בהן ישיבות כמעט ללא אמצעים.

גרודקה סיפר כי במסגרת פינות ראיונות שערך עם שלוחי חב״ד לאורך השנים, הוא נוהג לשאול אותם מהו הרגע הדרמטי או הזכור ביותר מתוך עשרות שנות השליחות. לא פעם, לדבריו, התשובה אינה סיפור על אירוע המוני או על מפעל גדול, אלא דווקא על יהודי אחד במקום נידח.

״בסוף זה יהודי זקן באיזה כפר נידח, שגילה בטעות שהוא יהודי בכלל״, תיאר. לעיתים מדובר באדם שכבר התרחק במשך עשרות שנים, רואה חנוכייה בחוץ ונזכר בשורשיו, או בשליח שמצליח לקרב יהודי מבוגר רגע לפני סוף ימיו, עד שהוא מתחיל להניח תפילין ולשוב לחיי יהדות – ובעקבותיו מתקרבים גם בני משפחתו.

גרודקה הדגיש כי זהו הסיפור האמיתי של מפעל השליחות: לא רק לדאוג לאוכל כשר ליהודים שמטיילים בעולם, אלא להגיע לאדם בודד, במקום שאיש כמעט אינו מגיע אליו, ולהחזיר אותו אל יהדותו.

״זה סיפור קטן במקום קטן, אבל זה סיפור ענק בסוף על יהודי שחוזר ומכיר את בוראו, ומקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ״, סיכם.