
המערכת הפוליטית נמצאת באחד הרגעים המורכבים שלה, והמפלגות החרדיות, שבעבר נתפסו כחלק בלתי נפרד מהגוש הפוליטי של נתניהו, הפכו לפתע לשחקניות מרכזיות שכולם מבקשים את תמיכתן. האם מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להוביל לשינוי פוליטי של ממש, או במשא ומתן קשוח שמטרתו להשיג הישגים עבור הציבור החרדי?
בשיחה שקיים יעקב גרודקה ב״מהדורה המרכזית״ עם הפרשן הפוליטי ישראל כהן ואיש התקשורת אטילה שומפלבי, נחשפו מאחורי הקלעים של המהלך, הלחץ בלשכת ראש הממשלה, תפקידו של ליברמן והאפשרות שהחרדים ינהלו משא ומתן גם עם אייזנקוט.
גרודקה פתח בשאלה כיצד קרה שהמפלגות החרדיות, שלדבריו היו עד לא מזמן מהקבוצות הנרדפות ביותר בישראל, הפכו לכוח שכולם מחזרים אחריו. שומפלבי השיב כי מדובר במהלך פוליטי מוצלח מבחינת המפלגות החרדיות, לפחות בשלב הנוכחי.
לדבריו, יו״ר דגל התורה יעקב אשר דיבר כבר לפני חודשים על הצורך להציב את המפלגה ״על המדף״, כלומר להתנתק מהמחויבות האוטומטית לנתניהו ולבחון את האפשרויות הפוליטיות העומדות בפניה.
״ההתנתקות מנתניהו הפכה כמובן את המפלגות החרדיות ללשון מאזניים, לכוח פוליטי שיכול להתמקח, שיכול להתווכח ויכול גם לשנות את המפה הפוליטית במדינת ישראל״, הסביר שומפלבי.
ישראל כהן הוסיף כי כבר כעת ניתן לזהות הישג מבחינת המפלגות החרדיות: ירידה במפלס ההסתה נגד הציבור החרדי. לדבריו, השאלה האם המהלך יוביל גם לתוצאה פוליטית ממשית תלויה בשורה של גורמים, בהם אייזנקוט, ליברמן, המפלגות החרדיות והלחץ שמפעיל נתניהו.
כשגרודקה ביקש מישראל כהן להתייחס לא רק להערכות אלא גם למה שהוא שומע מאחורי הקלעים, השיב הפרשן כי המטרה היא כפולה: ראשית, להוריד את מפלס ההסתה; ושנית, לנסות לייצר מבנה פוליטי שיוכל לאפשר בהמשך הקמת קואליציה.
עם זאת, כהן ביקש להנמיך את הציפיות להכרעה מיידית. ״אני חושב שזה מוקדם מדי, ואני חושב שאנשים חושבים שכבר הכול סגור – לא, לא הכול סגור. יש עוד הרבה מרווח לתמרונים״, אמר.
גרודקה העלה אפשרות שלפיה המהלך החרדי נועד גם להוכיח לציבור שהעימות סביב סוגיית הגיוס אינו בהכרח המכשול המרכזי להקמת ממשלה, אלא משמש במידה רבה ככלי במאבק הפוליטי נגד נתניהו. לדבריו, ייתכן שהמפלגות החרדיות מבקשות להראות כי גם כאשר הן מוכנות לבחון חלופות, מתברר שהגורמים האחרים הם שמציבים את המכשולים.
שומפלבי התייחס לאפשרות הזאת והזהיר מפני מה שהוא כינה ״התרגיל המסריח״: מצב שבו החרדים ינהלו משא ומתן עם אייזנקוט, אך בסופו של דבר יפעלו אחרת בהצבעה המכריעה. לדבריו, יש לבחון את ההתנהלות של ליברמן, שמצהיר כי לא יישב עם המפלגות הערביות, ואת המהלך של אייזנקוט, המבקש להקים ממשלה תחילה ולהמשיך במשא ומתן תוך כדי תנועה.
שומפלבי ציין כי אייזנקוט מבקש להקים ממשלה על בסיס הכוחות שכבר עומדים לרשותו, מתוך הבנה שלאחר השבעתה יהיה קשה יותר להפיל אותה. במקביל, לדבריו, ליברמן מציב תנאים משלו ומסרב לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות.
גרודקה שאל האם יש סיכוי אמיתי שהמפלגות החרדיות יצטרפו לממשלה עם אייזנקוט ועם מפלגות השמאל. שומפלבי השיב כי קשה לקבוע בשלב הזה, אך הצביע על שינויים משמעותיים בהתנהלות הפוליטית של ראשי המפלגות החרדיות.
הוא הזכיר בהקשר הזה גם את יו״ר ש״ס אריה דרעי, שהתפטר מהכנסת והצהיר כי לא יהיה שר בממשלה. שומפלבי תהה מה משמעות הצעד הזה מבחינת השפעתו על המגעים הפוליטיים, והעביר את השאלה לישראל כהן.
כהן השיב כי כרגע מדובר במשא ומתן קשוח מול אייזנקוט וליברמן. לדבריו, ליברמן כבר הציג כיוון אפשרי באמצעות חוק הגיוס שהציע בשנת 2018, אך הוא הזכיר כי גם אז היו גורמים חרדיים שהתנגדו לחוק. כעת, לדבריו, ייתכן שהמפלגות החרדיות יידרשו לבחון מחדש את האפשרויות ולהחליט האם מה שבעבר התנגדו לו עשוי להפוך ל״רע במיעוטו״.
אחד הרגעים הבולטים בשיחה הגיע כאשר גרודקה שאל את ישראל כהן מה מתרחש בלשכת ראש הממשלה, והאם שם מבינים שהמפלגות החרדיות עשויות לפרק את הברית הפוליטית עם נתניהו.
כהן השיב כי בלשכה עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, וכי האפשרות הזאת הפתיעה אותם. ״הם לא האמינו בזה עד לפני כמה ימים״, אמר.
לדבריו, עד לאחרונה בלשכת ראש הממשלה חשבו שיוכלו להתמודד עם המהלך של אייזנקוט באמצעות תוכנית מסודרת שנועדה להרחיק את החרדים ממנו. אלא שכניסתו של ליברמן לתמונה שינתה את המשוואה.
״ליברמן קצת שיבש את המערכות, ליברמן קצת הזיז את האירוע הזה. עם ליברמן הם פחות יודעים להתמודד, ולכן הם מאוד מאוד בלחץ מהסיפור הזה״, חשף כהן.
הוא הסביר כי העובדה שליברמן מציג תוכניות מפורטות, ובהן הצעת חוק הגיוס שלו, מקשה על נתניהו ועל אנשיו להתמודד עם ההתפתחויות. לדבריו, ניתן לראות את הלחץ גם בהתנהלות הפוליטית בתקופה האחרונה.
גרודקה העלה אפשרות מעניינת: האם המהלכים הנוכחיים עשויים להוביל לחידוש הקשר בין אריה דרעי לאביגדור ליברמן, ואולי אפילו לפגישה נוספת בין השניים, כפי שהיו בעבר.
כהן השיב כי בשלב הזה עיקר ההידברות מתנהלת מול אגודת ישראל ודגל התורה, ופחות מול דרעי, אך לא שלל את האפשרות לחזרה לשיחות ישירות בין הצדדים.
״יכול להיות, אני לא הייתי פוסל את זה״, אמר, כשהשיחה גלשה בהומור לאפשרות של מפגש נוסף בפתח תקווה או במקום אחר.
גם שומפלבי התקשה לספק תחזית ברורה באשר לתוצאה הסופית של המהלכים. לדבריו, מדובר במשחק פוליטי שונה מזה שהכרנו, וההתנהלות של נתניהו בימים האחרונים מעידה שגם הוא מבין שהמציאות השתנתה.
שומפלבי התייחס במיוחד לשימוש של נתניהו במילה ״אחדות״ בנאומו האחרון. לדבריו, במשך כל מערכת הבחירות נתניהו כמעט שלא השתמש במונח הזה, ורק לאחרונה, בעקבות לחצים מצד גורמים שונים, החל לדבר על אחדות.
״אתמול המילה 'אחדות' מוכיחה שללא ספק נתניהו מחפש איזושהי דרך החוצה כדי לא לאבד את השליטה על ההגה״, העריך שומפלבי.
בהמשך הציג את ההתפתחויות הצפויות: השבעת הכנסת, ניסיון להחליף את יו״ר הכנסת, אפשרות למשא ומתן חשאי בין גוש השינוי לנתניהו, ובמקביל המשך המגעים בין ליברמן למפלגות החרדיות. לדבריו, המפלגות הערביות עדיין אינן נמצאות בעומק המשחק הפוליטי, אך עשויות לשמש בהמשך כגורם נוסף במשוואה.
לקראת סיום ביקש גרודקה מהשניים להעריך כיצד יסתיים המהלך. שומפלבי העדיף שלא לקבוע מסמרות: ״אני לא רוצה להטעות את המאזינים הקדושים שלכם בהערכות שווא״, אמר.
גם ישראל כהן סיכם כי עדיין מוקדם לדעת האם נראה ממשלת אחדות רחבה, ממשלה שתכלול את אייזנקוט והליכוד, או מהלך פוליטי אחר לחלוטין.
מה שכן ברור, לפי שני הפרשנים, הוא שהמפלגות החרדיות נמצאות כעת בעמדת כוח משמעותית, והיכולת שלהן לנהל משא ומתן מול כמה צדדים משנה את כללי המשחק. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם המהלך יסתיים בהישג פוליטי ממשי עבור הציבור החרדי, או יישאר בעיקר תרגיל אסטרטגי שהצליח לשנות את יחסי הכוחות ולצמצם את מפלס ההסתה.
רה"מ נתניהו ואביגדור ליברמן. צילום: יונתן סינדל/פלאש 90