אבל כבד בעולם התורה: הסתלקותו של זקן המקובלים הגאון רבי רחמים עטייה זצ"ל

אבל כבד ירד הערב על עולם התורה, הדיינות ובעיקר על עולם תורת הנסתר והקבלה בארץ ובעולם: בשעה זו מובא למנוחות בירושלים אחד משיירי כנסת הגדולה, זקן המקובלים הישיש, חסידה קדישה ופרישה, הגאון רבי רחמים עטייה זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר נסתלק לבית עולמו בגיל 95.

המנוח הדגול, שהיה מחותנו של מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצ"ל (אביו של חתנו, הראשון לציון מרן רבי יצחק יוסף שליט"א), היה מדמויות ההוד הנסתרות של ירושלים. ב"המהדורה המרכזית" אירח המגיש יעקב גרודקה לשיחה מיוחדת ורוויית גילויים את נכדו של הצדיק, הרב אברהם ג'אן, שאישרר את תחושת היתמות וחשף את הנהגותיו הפלאיות של סבו הגדול.

"הוא לא מהדור הזה, ראשו הגיע השמיימה"

"קשה מאוד לדבר על סבא בלשון עבר", פתח הנכד, הרב אברהם ג'אן, בקול רועד. "הסבא, עטרת ראשנו רבי רחמים עטייה, היה אדם שאינו שייך כלל לדור הנוכחי, ואפילו לא לדור שלפניו. הוא היה סולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה. כל חייו היו מקשה אחת של ענווה, שתיקה קדושה, חסידות ופרישות מוחלטת מכל ענייני העולם הזה. שום דבר גשמי לא עניין אותו – רק רוחניות, קדושה, טהרה, תפילות מעומק הלב ותיקון חצות המלווה בדמעות".

הנכד תיאר את אורח חייו בשנים האחרונות, לאחר פטירת רעייתו הרבנית שושנה ע"ה בחג השבועות לפני 16 שנה: "סבא התגורר עשרות שנים בשכונת נחלאות, לאחר מכן עבר למקור ברוך, ובשנה האחרונה זכה דודי, הרב יעקב עטייה בשכונת רמות, לארח אותו בביתו ולהעניק לו טיפול מסור מקרוב".

הסוד על המצח והצוואה הסודית של רבי מרדכי שרעבי

במהלך הריאיון הטיל הרב ג'אן פצצה לעבר מאזיני התוכנית, כשחשף סיפורים חסרי תקדים על הקשר העמוק והחסידי בין סבו לבין רבו המובהק, ראש ישיבת המקובלים "נהר השלום" ומנחיל קבלת הרש"ש בדורנו, המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זצ"ל.

"סבא למד והגה במשך עשרות שנים בישיבת נהר השלום והיה מחביביו הגדולים ביותר של הרב שרעבי", סיפר הנכד. "הרב שרעבי ראה בו קדוש עליון, ופעם אחת אף התבטא כי הוא רואה אותיות קדושות המאירות על מצחו של סבא. בשל הקדושה העליונה הזו, הטיל עליו הרבי גזירה מוחלטת וציווה עליו: 'אתה אל תלך לעולם לבתי קברות – ואפילו לא לקברי צדיקים'. סבא שמר על ההוראה הזו באדיקות לאורך כל ימי חייו".

מעבר לכך, חשף הנכד כיצד ברח סבו מהכבוד המדומה ומראשת הישיבה הנודעת: "לפני פטירתו של רבי מרדכי שרעבי, הוא השאיר צוואה כתובה ובה מינה שלושה חכמים שינהיגו אחריו את ישיבת המקובלים בקבלה ובמנהגים. השני ברשימה היה סבא שלי, רבי רחמים. כשסבא ראה את הצוואה, הוא נחרד כולו, הודיע שהוא אינו מסוגל לקחת על עצמו שום שררה וכבוד, וברח מזה לחלוטין. הוא ויתר והעביר את כל הזכויות והסמכויות לחברו המקובל רבי שלום שמואלי זצ"ל (שאכן עמד בראשות הישיבה, וכיום ממשיך בדרכו בנו, המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א)".

"רבי יצחק נבחר!": השמחה בבית הצדיק

פרק מיוחד בריאיון הוקדש לקשר המשפחתי המפואר של המנוח עם גדולי הדור, ובפרט עם חתנו, הראשון לציון ורבה של ירושלים, מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

הרב אברהם ג'אן שיתף ברגע אישי ומרגש: "לפני 12 שנה, ביום שבו נערכו הבחירות לתפקיד הראשון לציון, שהיתי בביתו של סבא. ברגע שבו התקבלה הבשורה הרשמית, ראיתי אור ושמחה שלא ראיתי מעולם על פניו. סבא, שבדרך כלל לא היה מדבר, קם מהכיסא וקרא בהתרגשות עצומה: 'רבי יצחק נבחר! רבי יצחק נבחר!'. השמחה שלו לא הייתה אישית או משפחתית, אלא שמחה רוחנית טהורה. הוא היה מאושר לדעת שחתנו, תלמיד חכם עצום, ינהיג את עם ישראל ויפיץ את התורה וההלכה המדויקת של המחותן שלו, מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל".

הפקיר את עצמו בשביל עם ישראל

יעקב גרודקה תהה כיצד הצליח מקובל שכל הגותו בתורת הסוד לנהל קשר כה הדוק עם המוני בית ישראל, והנכד השיב כי המנוח ממש הפקיר את חייו הפרטיים לטובת הכלל.

"הדלת של סבא הייתה פתוחה פשוט לרווחה, הפקר לכל אדם", העיד הנכד. "עשרות אנשים ביום, מאות בשבוע ואלפים בחודש היו צובאים על פתח הבית בנחלאות ובמקור ברוך. אנשים הגיעו רק כדי לחזות בזיו פניו הקדושות, לקבל עצה וברכה. הוא היה מקבל את כולם בסבר פנים יפות – גם בשעות האוכל, וגם כשהיו מעירים אותו משנתו. עם זאת, הוא שמר על שתיקה קדושה; הוא לא האריך בדיבור, לא שיתף מעולמו הפנימי, והיה עונה לפונים בקיצור נמרץ – רק 'כן' ו'לא'".

לסיום, מסר הנכד את פרטי מסע הלוויה הכואב, שיצא הערב בשעה 21:00 מהיכל ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה בירושלים (רחוב יוסף בן מתתיהו 30), ומשם ימשיך להר המנוחות, שם ייטמן הצדיק לצד רעייתו המנוחה. המגיש יעקב גרודקה חתם את התוכנית ואת שידורי הערב בתפילה כי המקובל הישיש יהיה מליץ יושר בעד עם ישראל כולו, ואיחל למאזינים כי בדור יתום זה נזכה בקרוב לבשורות טובות ולביאת משיח צדקנו.