תמונה אסטרטגית מורכבת ומדאיגה במיוחד הצטיירה הבוקר בתוכנית "שמונה אפס אפס". מגישי התוכנית, יקי אדמקר וישראל כהן, אירחו לניתוח מדיני מרתק את פרופסור זכי שלום, חוקר בכיר ב'מכון משגב' לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית. הראיון עסק בדחיפה המואצת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיע למזכר הבנות מול איראן, למרות הכתישה הצבאית המסיבית שספגה טהרן בשנה החולפת, והתמקד בכשלים האסטרטגיים של מדינת ישראל בניהול מימד הזמן במערכה הרב-זירתית.
בפתח הדיון הציגו המגישים את התמיהה הגדולה: כיצד הגענו למצב שבו שנה בלבד לאחר חיסול צמרת חיזבאללה, ולאחר מבצע "עם כלביא" ההירואי – שבו טסו כוחות קואליציה והפציצו את מתקן הגרעין בפורדו – האיראנים שוב חשים שווי כוחות מול המעצמה החזקה בתבל?
"אנחנו מבינים תמונה מאוד מוזרה", הסביר פרופ' זכי שלום. "אחרי למעלה משנה של כתישה צבאית, נראה כאילו ארצות הברית ואיראן נמצאות במצב סימטרי לחלוטין בשטח. אין כמעט זכר למכות הקשות שאיראן קיבלה".
לדברי פרופ' שלום, שלוש סיבות מרכזיות הובילו למצב הפוך זה: "ראשית, כמו בהרבה מקרים, אנחנו באמ"ן ובמערכת הביטחון לא מספיק מעריכים את יכולת העמידה ואת הקנאות העצומה שיש לצד השני. אנחנו טועים לחשוב שהוא פועל בצורת מחשבה מערבית והגיונית כמו שלנו, וזה פשוט לא המצב. שנית, הציבור האיראני הממוצע בטהרן כמעט ולא נחשף לקשיי המלחמה כפי שהציבור הישראלי חווה אותם. החיים שם נמשכים כסדרם – אנשים הולכים לעבודה ולבתי הספר, והמדיה הרשמית שם מסתירה את עומק הפגיעות".
הגורם השלישי והקריטי ביותר, לטענתו של שלום, נעוץ באמירותיו האחרונות של הנשיא טראמפ עצמו: "טראמפ אמר לעם האמריקאי בצורה גלויה ש'אין להם תיאבון למלחמה' (No appetite for war). הציבור האמריקאי לא מבין על מה כל הסיפור ולא רואה באיראן סכנה ישירה לארה"ב. המשמעות היא שהדרג הפוליטי בוושינגטון מנסה להציג קו תקיף, אבל למטה אין לו משען ציבורי חזק. האיראנים מודעים לחולשה הזו היטב. הם יודעים ששעון העצר של טראמפ מוגבל בזמן, ולכן הם מנצלים את זה בחוכמה רבה כדי ליצור מצב של סימטריה מאולצת במשא ומתן".
ישראל כהן סיכם בחרדה את הדברים: "בסופו של דבר, בשורה התחתונה, אם טראמפ ימשיך בנתיב המזכר הזה, המשמעות היא שהוא לקח הישגים צבאיים מאוד דרמטיים – ופשוט ריסק אותם".
על כך השיב פרופ' שלום בביקורת נוקבת, שהופנתה לא רק כלפי הבית הלבן אלא גם כלפי הנהגת מדינת ישראל: "זה החטא הגדול – גם שלו, וגם שלנו במידה רבה. דוד בן-גוריון שם תמיד לנגד עיניו כמרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון את 'מימד הזמן'. ישראל היא מדינה קטנה שחייבת להשיג הכרעות מהירות. והנה, במלחמה הנוכחית, אנחנו מתנהלים כבר כמעט שלוש שנים ללא הכרעה מוחלטת באף זירה. מימד הזמן כאילו לא קיים עבור המנהיגים שלנו, וזו טעות אסטרטגית חמורה".
אדמקר וכהן ניסו לאתגר את הדובר והזכירו את ההישגים חסרי התקדים בשטח: "פרופ' שלום, בוא, אנחנו נמצאים בלבנון במקומות שלא היינו בהם מעולם, כבשנו את הבופור ושטחים ענקיים בדרום לבנון, ובעזה ראש הממשלה נתניהו מדבר על שליטה וחיסול של מרבית מכוחו של חמאס".
"הכל טוב ויפה, אבל במבחן התוצאה – לא הגעת להכרעה מוחלטת בעזה", התעקש פרופ' שלום. "כבר עכשיו שולחים משלחות לקהיר כדי להגיע להסדרים שבהם אולי החמאס יישאר, רק יקראו לו בשם אחר. הדברים האלה לא צריכים לקרות. אנחנו נמצאים היום במצב של עליונות צבאית מוחלטת. אין לנו שם בעיה של חטופים (בגזרה הצבאית הספציפית), היינו צריכים לשבת להם על הגרון ולסיים את זה באופן שהעניין מוכרע ומטרות המלחמה מושגות במלואן. הפינג-פונג הזה והעובדה שהשארנו את כל הזירות פתוחות – עזה, לבנון וטהרן – מחלישים אותנו באופן דרמטי".
לסיום, הדגיש פרופ' שלום כי חוסר היכולת להביא לסגירה מוחלטת של המערכות פוגע אנושות באינטרסים האסטרטגיים האזוריים של ישראל, ובכללם "הסכמי אברהם" והציר הסוני-מתון שנתניהו מרבה להתגאות בו.
"נתניהו מתגאה כל הזמן בשיתופי פעולה חשאיים וגלויים עם המדינות המפרציות בעקבות המכות שהנחתנו על איראן", ציינו המגישים, ופרופ' שלום אישר: "בוודאי, אין שאלה בכלל. המדינות האלו מביטות בנו ומצפות לראות עוצמה והכרעה. כשהן רואות שאנחנו גוררים רגליים ולא סוגרים אף זירה, וכשהן שומעות את הביקורות הפנימיות בתוך ישראל שמיצרות את צעדי המערכת – הן מבינות שאנחנו לא לגמרי יודעים או מסוגלים לסיים את העבודה. זה מחליש את האמון שלהן בנו כמשענת ביטחונית אזורית מול הציר השיעי".
אדמקר סיכם את הראיון המטלטל: "אם יש סיבות להתנהלות הזו, לפחות שיגידו את זה לאזרחים, שנדע איפה אנחנו עומדים". פרופ' שלום חתם: "היעדר הביטוי הרציני למימד הזמן הוא חטא היסטורי במלחמה הזו, ונצטרך עוד לתת עליו את ההסברים".
טראמפ. צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90