
חבר הכנסת עמית הלוי, חבר ועדת הבחירות המרכזית מטעם הליכוד, התייחס בתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת ישראל כהן ומשה ארלנגר לחשדות שעלו בעקבות הבחירות, ולדבריו מדובר בפרשה חמורה בהרבה מזיוף נקודתי של קלפי או פתק הצבעה.
״לא מדובר על זיוף במובן הזה שזייפו איזה פתק או קלפי. מדובר על מגה־שוחד שמגיע מבחוץ, כלומר השתלטות עוינת של מדינות זרות על הפרלמנט הישראלי״, טען הלוי. לדבריו, אם החשדות יתבררו כנכונים, מדובר בפגיעה חמורה בריבונות המדינה וביכולת של אזרחיה לקבוע את תוצאות הבחירות.
הלוי הדגיש כי מבחינתו אין מדובר במחלוקת פוליטית בין גושים או במאבק בין נתניהו לאייזנקוט, אלא בסוגיה עקרונית הנוגעת לעצם תקינות הבחירות. ״אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. זה צריך להיות מושכל ראשון של כולנו״, אמר.
הלוי סיפר כי התריע בפני יו״ר ועדת הבחירות, השופט דוד זיני, חודשים לפני הבחירות, בעקבות מידע שלטענתו הגיע אליו על הזרמת כספים ממדינות זרות, ובהן קטאר וטורקיה.
לדבריו, במהלך יום הבחירות הגיע לרהט ופגש אנשים שסיפרו לו כי הוצע להם כסף בתמורה להצבעה. הלוי טען כי הוצעו למצביעים סכומים של מאות שקלים, לצד כרטיסי תדלוק.
״פגשתי את האנשים שהציעו להם 400 שקל, 800 שקל וכרטיסי תדלוק. הדבר הזה היה נוכח, לא הוסתר אפילו״, סיפר.
הוא הוסיף כי חלק מהאנשים שפגש ניסו לדווח על החשדות לגורמים שהיו אמורים לטפל בכך, אך לטענתו לא זכו למענה. הלוי אמר כי העביר את המידע לשופט סולברג וליו״ר ועדת הבחירות, ודרש מהם לפעול.
הלוי טען גם כי נעשה שימוש במערכת ״אלקטור״ במקומות שבהם, לדבריו, נאסר השימוש בה. לטענתו, המערכת אפשרה למתכללים לעקוב אחר המצביעים ולתעד את ההצבעה לצד העברת הכספים. הדברים נאמרו במסגרת טענותיו בפרשה, שטרם הוכרעו בחקירה.
הלוי מתח ביקורת חריפה על התנהלות יו״ר ועדת הבחירות, השופט דוד זיני, לאחר שלדבריו בתחילה הוצגו חשדות חמורים בעלי היבט ביטחוני, אך בהמשך נאמר כי אין בהם כדי לערער על תוצאות הבחירות.
״יש בתחילת המשפט חשדות חמורים מאוד עם פן ביטחוני, ובסוף הוא אומר שהם לא יערערו על תוצאות הבחירות. סליחה, איך אתה יודע?״, תהה.
לדבריו, השופט יצחק עמית סולברג דרש בזמנו לחקור את החשדות, אך לטענת הלוי החקירה לא התקדמה בשל מגבלות שהטילו גורמים משפטיים.
הלוי טען כי אין אפשרות לקבוע מראש שהחשדות אינם משפיעים על התוצאות, לפני שנערכה חקירה מספקת. הוא הזכיר כי גם שינוי במספר קטן של קולות עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים, והביא כדוגמה מאבק משפטי על קלפי שלטענתו שינתה את חלוקת המנדטים בבחירות קודמות.
בהמשך הראיון האשים הלוי את המשטרה ואת שירות הביטחון הכללי בכך שאינם מטפלים בפרשה באופן הראוי לה, לטענתו.
לדבריו, שלושה פעילים בכירים ברע״ם נעצרו ביום הבחירות בדרום, ובידיהם נמצאו לכאורה כספים ומעטפות. הלוי טען כי החקירה הועברה ליחידה הארצית לחקירות הונאה, אך לדבריו לא נעשה שימוש מספק במידע שהיה עשוי לחשוף את היקף הפרשה.
״היו צריכים להיות מזמן עשרות מעצרים, לולא המשטרה חונקת ומטייחת את זה״, טען.
הלוי הוסיף כי גם השב״כ אמור לחקור את החשדות, משום שלדבריו מדובר בפגיעה אפשרית בביטחון הלאומי ובריבונות המדינה. הוא טען כי גורמים משפטיים מונעים את החקירה, אך לא הציג במהלך הראיון ראיות עצמאיות המאמתות את הטענות הללו.
אחד הנושאים המרכזיים בראיון היה השאלה האם הליכוד צריך להתנגד לאישור תוצאות הבחירות, כל עוד החשדות לא נבדקו.
הלוי הבהיר כי הוא סבור שאין מקום להעלות את התוצאות להצבעה לפני שהפרשה תיחקר. ״סדר הגודל או סוג החשדות שאנחנו מדברים עליהם לא מאפשר לאף אדם ישר להסכים בכלל להעלות את התוצאות האלו להצבעה״, אמר.
לדבריו, יש להמתין עד שתתברר השאלה האם מדובר בתוצאות שהתקבלו על ידי אזרחי ישראל בלבד, או שמא הושפעו מגורמים זרים.
״לא ייתכן שמצד אחד אומרים לחקור, ומצד שני לא נותנים לחקור״, אמר הלוי. הוא דרש מהשופט זיני ומהשב״כ להציג לציבור את מצב החקירה, ככל שאכן קיימות מניעות משפטיות שמונעות את קידומה.
בתגובה לשאלה מה יקרה אם תוצאות הבחירות יפורסמו ולאחר מכן יתברר כי קלפי מסוימת זויפה, אמר הלוי כי החוק מאפשר לבית המשפט לשנות את תוצאות הבחירות גם בדיעבד.
לדבריו, אין מדובר בהכרח בביטול פעולות שכבר נעשו בכנסת, אך קיימת אפשרות משפטית לשנות את תוצאות הבחירות במקרים המתאימים.
הלוי טען כי הוגשו כ־1,200 תלונות סביב הבחירות, ומתוכן לדבריו עשרות נוגעות לחשדות לשוחד ולהעברת כספים. הוא הדגיש כי יש לחקור את המידע ולא להסתפק בהצהרות כלליות על כך שלא הייתה השפעה על התוצאות.
בסיום הראיון הבהיר הלוי כי הליכוד לא צריך להרפות מהדרישה לחקירה, וכי הציבור זכאי לדעת מה התרחש ביום הבחירות. ״כל עוד זה על הפרק ולא נעשתה פעולת חקירה אחת, אי אפשר להחזיק את החבל הזה משני הקצוות״, אמר.
ח"כ עמית הלוי | צילום: יונתן סינדל/פלאש90