עורך דינו של בן גביר: ״נחשוף בפני בג״ץ ראיות נגד המפכ״ל״

״יש פה בעיה מערכתית: מטילים אחריות על השר, אבל אוסרים עליו להתערב״

סערה סביב היחסים בין השר לביטחון לאומי למשטרה: השר איתמר בן גביר הגיש באמצעות עורך דינו, זאב וולף, בקשה לבג״ץ לבטל את הצו המגביל את התערבותו בעבודת המשטרה ובטיפול בהפגנות. בריאיון ל״מהדורה המרכזית״ בהגשת יעקב גרודקה, הסביר וולף את הרקע למהלך והעלה טענות קשות נגד התנהלות המפכ״ל, רב־ניצב דני לוי.

לדברי וולף, מדובר בבעיה עקרונית הנוגעת לסמכויות השר וליחסים שבין הדרג המדיני לבין הדרג המקצועי. לטענתו, מצד אחד מטילים על השר אחריות לתפקוד המשטרה, אך מצד שני מונעים ממנו להנחות אותה ולקבוע מדיניות.

הוא השווה זאת להתנהלות סביב אסון מירון, וטען כי השר שהיה אחראי באותה תקופה, אמיר אוחנה, נדרש לשאת באחריות, בעוד שלמעשה לא הייתה לו אפשרות להתערב בהחלטות המשטרה.

״הם אומרים לשר 'אסור להתערב', הוא צריך למנות, הוא צריך לחתום על מינויים״, הסביר וולף. לדבריו, מצב שבו השר נושא באחריות אך אינו יכול להשפיע על המדיניות הוא מצב בלתי סביר.

״בקפלן כפפות משי, ובהפגנות החרדים התמונה שונה״

אחת הטענות המרכזיות שהציג וולף נוגעת להבדלים, לדבריו, בין אופן הטיפול המשטרתי בהפגנות שונות. הוא הזכיר את האלימות המשטרתית שנראתה בעבר בהפגנות של חרדים ושל יוצאי אתיופיה, והשווה אותה להתנהלות המשטרה בהפגנות המחאה בקפלן.

לטענתו, בעוד שבהפגנות בקפלן המשטרה נזהרת במיוחד, בהפגנות החרדים מופעלת מדיניות נוקשה בהרבה.

״לא ייתכן שבקפלן אתם מתנהגים ככה ונזהרים על כל שערה, ובהפגנות אחרות ההתנהלות שונה״, אמר.

גרודקה הקשה ושאל כיצד בן גביר יודע שההנחיות מגיעות מהמפכ״ל עצמו, ולא מדובר ביוזמה של שוטרים בשטח. וולף השיב כי השר מקבל דיווחים מקצינים ומגורמים במשטרה, ובהם גם בעלי תפקידים בכירים וזוטרים.

לדבריו, המידע שהגיע לשר מבוסס על עדות של אדם ששמע את הדברים, והוא מוגדר מבחינתו כמידע מהימן.

״הוא קיבל דיווח מהימן – אחרת לא היינו מגישים את הבקשה״

במהלך הריאיון התעכבו השניים על הניסוח החריף בהודעת השר, שלפיו המפכ״ל נתן הנחיה בשטח ״לשפוך דם״ של מפגינים. וולף הבהיר כי בבקשה המשפטית עצמה מופיע הניסוח ״רוצה לראות דם״, וכי הניסוח החריף יותר בהודעה לתקשורת היה טעות.

גרודקה שאל אם קיימות הקלטות של הדברים, אך וולף סירב להתייחס לשאלה אם ישנן הקלטות או לא.

עם זאת, הוא חזר והדגיש כי בן גביר קיבל דיווח מהימן על הדברים, וכי לא היו מגישים בקשה לבית המשפט העליון אילו לא היה בידיהם מידע מבוסס.

״אם הוא לא היה יודע את זה, לא היינו מגישים את זה לבית המשפט העליון״, אמר.

האם הראיות ייחשפו בפני בג״ץ?

כשנשאל לאן ההליך המשפטי עשוי להתקדם, הסביר וולף כי הבקשה נועדה להביא את בית המשפט לבחון את הטענות ואת גבולות הסמכות של השר.

הוא הזכיר הליך קודם שבו ייצג את עוצמה יהודית ואת בן גביר בעתירה לפסילת מועמדותו של סאמי אבו שחאדה. לדבריו, באותו מקרה טען כי הגורמים שאמורים לפעול למען האינטרס הציבורי – המשטרה, השב״כ והיועצת המשפטית לממשלה – צריכים להיות אלה שמובילים את הטיפול בסוגיות הנוגעות לביטחון המדינה, ולא להותיר את המאבק לגורמים פוליטיים.

וולף הדגיש כי הוא אינו יודע כיצד יכריע בג״ץ בבקשה הנוכחית, אך לדבריו אין משמעות הדבר שהשר צריך להשלים עם המצב הקיים.

בהמשך הבהיר כי אם יתקיים דיון, ייתכן שהראיות יוצגו בפני השופטים גם במסגרת דיון שאינו פומבי.

״אם יתקיים דיון, אנחנו במעמד הדיון, יכול להיות גם בצורה לא פומבית, נחשוף את כל מה שצריך לחשוף לבית המשפט״, הצהיר.

״המפכ״ל לא נשמע לדרג המדיני ועושה מה שהוא רוצה״

לקראת סיום הריאיון חזר וולף לביקורת על התנהלות המשטרה והמפכ״ל. לדבריו, הבעיה אינה רק אופן הטיפול בהפגנות, אלא גם מערכת היחסים בין המפכ״ל לבין השר הממונה עליו.

וולף טען כי המפכ״ל אינו פועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני, וכי ההתנהלות בתקופה האחרונה מחייבת את התערבות בג״ץ.

הוא הביע תקווה כי השופטים יבחנו את הטענות ואת המידע שהצטבר בידי השר, והדגיש כי מבחינתו המהלך נועד להציב גבולות ברורים ולדרוש שוויון באכיפה.