יום שני

בגובה העיניים הרב משה קינן
00:00
בנפש החיים הרב חיים הורביץ
00:00
חידודון - שידור חוזר שר השמחה עמי מימון
02:00
הלילה החדש המוזיקה הכי טובה ברדיו
03:00
ההלכה היומית הרב בנימין חותה
05:45
כולל בוקר הדף היומי ורבנים
06:00
לצלילי הבוקר ניר קפטן
07:00
שמונה אפס אפס ישראל כהן & יקי אדמקר
08:00
השקפת חיים הרב חיים הורביץ
09:00
הקול שלך אפרת פינקל לב
10:00
למהדרין הרב שי עמר
12:00
אחת בצהריים נתן משי & אבי גדלוביץ
13:00
חידודון עמי מימוון
14:00
המבוקשים עמירם בן לולו
16:00
פול גז ישראל כהן & אורי צייטלין
17:00
המהדורה המרכזית יעקב גרודקה
19:00
אליבא דהילכתא הרב יעקב סיני
21:00
חנוך לנער היועץ הרב אשר ברדה
22:00
לקראת חצות נועם זיגמן
23:00


דני איילון מזהיר: ״אם איראן לא תתגמש – תהיה כאן מלחמה, וישראל תהיה מעורבת״

שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית בריאיון ל״מהדורה המרכזית״: בחירות האמצע עשויות לחזק גורמים אנטי־ישראליים בבית הנבחרים, אך מוקד הדאגה המרכזי הוא העימות מול איראן והאפשרות להסכם שיאפשר לה להמשיך לקדם את תוכנית הגרעין בחשאי

המהדורה המרכזית כ"ב חשון התשפ"ז (2.11.2026)
0

״העם מפולג – אבל הבעיה היא שלא מקבלים את הצד השני״

בריאיון ל״מהדורה המרכזית״ בהגשת יעקב גרודקה, התייחס שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית, דני איילון, למערכת הפוליטית בישראל, לבחירות האמצע בארצות הברית ולהשלכות האפשריות שלהן על ישראל. לצד הניתוח המדיני, איילון התייחס גם לאפשרות של שינוי בעמדותיו של אביגדור ליברמן לאחר הבחירות, ולצורך להגיע לפשרות בסוגיות שבמחלוקת.

כשנשאל על תוצאות הבחירות בישראל ועל המצב הפוליטי, השיב איילון כי לתחושתו כולם מפסידים מהמצב הנוכחי. לדבריו, ישראל זקוקה לממשלה יציבה ואחראית שתוכל להתמודד עם הסיכונים והאתגרים הביטחוניים והמדיניים.

הוא הכיר בכך שהעם מפולג, אך הדגיש כי עצם המחלוקת אינה הבעיה המרכזית. ״מה שמטריד אותי יותר, יעקב, זה שהעם מפולג זה בסדר, אבל זה שלא מקבלים צד אחד את הצד השני, זה לא טוב״, אמר.

לדבריו, במשטר דמוקרטי יש לקבל את הכרעת הבוחר, גם כאשר צד אחד מפסיד. ״פעם צד אחד מנצח, פעם צד שני מנצח. ומה שחשוב באמת זה לכלול את כולם״, הוסיף.

״ליברמן יכול לשבת עם כולם – כל מה שישרת את ליברמן״

בהמשך התייחס איילון לאפשרות שאביגדור ליברמן ישנה את עמדותיו לאחר הבחירות, ואף יישב בממשלה עם המפלגות החרדיות, למרות הקמפיין שניהל נגדן.

איילון, שכיהן בעבר במפלגתו של ליברמן ובהמשך מתח עליו ביקורת, לא חסך במילים: ״ליברמן יכול לשבת עם כולם, כל מה שישרת את ליברמן״.

לדבריו, ליברמן הוא קמפיינר מוכשר שיודע לזהות את הלך הרוח בציבור ולהתאים אליו את הסיסמאות הפוליטיות שלו. הוא הזכיר את הסיסמאות שהוביל לאורך השנים בנושאים שונים, ובהם נאמנות למדינה, גיוס לצה״ל והיחס לציבור החרדי.

איילון הביע תקווה כי לאחר פרסום תוצאות הבחירות ליברמן יאמץ גישה גמישה יותר, ולא יפסול מראש אפשרויות לשותפות פוליטית. לדבריו, התעקשות על ההבטחות שניתנו במהלך הקמפיין עלולה להוביל את ישראל לסבב בחירות נוסף.

״אם הוא היה באמת מנהיג, הוא היה בא ומסתכל למציאות בעיניים״, אמר איילון. לדבריו, מנהיג צריך לדעת לומר לבוחריו כי המציאות הפוליטית אינה מאפשרת לממש את כל ההבטחות, ולפעול למען מה שניתן להשיג.

גם בסוגיית הגיוס, לדבריו, אין הכרח לבחור בין שתי עמדות קיצוניות. ״אפשר להגיע לפשרות, זה לא עניין של שחור ולבן״, הבהיר, והוסיף כי התעקשות ללא נכונות לפשרה עלולה לעלות לציבור ביוקר.

בחירות האמצע בארצות הברית: הדמוקרטים בדרך לבית הנבחרים?

מכאן עברו גרודקה ואיילון לעסוק בבחירות האמצע בארצות הברית, ובשאלה כיצד עשויות התוצאות להשפיע על הנשיא דונלד טראמפ ועל מדיניות החוץ האמריקנית.

איילון הסביר כי הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים – בית הנבחרים והסנאט – וכי גם אם הדמוקרטים ישיגו רוב באחד מהם, לא בהכרח תהיה לכך השפעה מיידית ומשמעותית על מדיניות החוץ.

לדבריו, כוחו של הנשיא בתחום מדיניות החוץ נותר משמעותי מאוד, גם כאשר הקונגרס אינו נמצא בשליטה מלאה של מפלגתו. הוא הזכיר כי החוקה האמריקנית מעניקה לסנאט סמכויות הנוגעות לאישור מלחמה, אך בפועל נשיאים יכולים להגדיר פעולות צבאיות כ״מבצעים״ ולא כמלחמה, ולעיתים אף לקבל אישור בדיעבד.

להערכתו, הדמוקרטים עשויים להשיג רוב בבית הנבחרים, בעוד שהסיכוי לשינוי השליטה בסנאט נמוך יותר. במצב כזה, לדבריו, שני בתי הקונגרס עלולים לבלום זה את זה, והיכולת של טראמפ לקדם את מדיניותו תישאר משמעותית.

״יש ביניהם כאלה שפשוט מסוכנים״: החשש מהקולות האנטי־ישראליים

אחת הדאגות המרכזיות שהעלה איילון נוגעת לזהותם של חברי הקונגרס הדמוקרטים שייבחרו. הוא הדגיש כי באופן היסטורי המפלגה הדמוקרטית הייתה תומכת בישראל, וכי גם כיום יש בה רבים שמחזיקים בעמדה זו.

עם זאת, לדבריו, בשנים האחרונות נשמעים במפלגה קולות קיצוניים יותר, שאותם הגדיר כאנטי־ישראליים ואנטישמיים. הוא הביע חשש מכניסתם של מועמדים כאלה לבית הנבחרים ומהאפשרות שיצליחו לצבור השפעה ולמשוך אחריהם חברים נוספים.

כדוגמה הזכיר את המועמד הדמוקרטי במישיגן, סייף, שלדבריו התבטא באופן מדאיג כלפי ישראל וכלפי יהודים. גרודקה הגיב כי הדברים נשמעים חריגים אפילו ביחס למדינות שבהן נרשמה עלייה בעוינות כלפי ישראל.

איילון הבהיר כי הוא מקווה שהמועמד לא ייבחר, או לכל הפחות שמספרם של נבחרי הציבור בעלי עמדות דומות יישאר קטן מכדי שיוכלו להשפיע באופן משמעותי.

איראן במוקד: ״אם הם לא יתגמשו – תהיה כאן מלחמה״

בחלק המרכזי והמדאיג ביותר של הריאיון עברו השניים לעסוק במגעים מול איראן ובאפשרות של עימות צבאי נוסף. איילון העריך כי תשומת הלב של הממשל האמריקני ושל ישראל ממוקדת כעת בטהרן, וכי טראמפ עשוי להפעיל כוח משמעותי אם המשא ומתן לא יוביל לתוצאה הרצויה מבחינתו.

לדבריו, טראמפ עדיין מנסה למצוא דרך להגיע להסכמות עם האיראנים, בין היתר באמצעות מסרים שהועברו אליהם דרך קטאר. אולם איילון טען כי עד כה האיראנים אינם מציגים נכונות מספקת להתגמש.

״אם הם לא יתגמשו, אז אין ספק שתהיה כאן מלחמה, ואין ספק שישראל תהיה מעורבת״, אמר.

איילון הוסיף כי במקרה של מערכה נוספת, שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לישראל יהיה משמעותי, וכי לצבא האמריקני ולחיל האוויר האמריקני יש צורך ביכולותיה של ישראל. הוא ציין כי מהעימותים הקודמים מול איראן הופקו לקחים, וכי יש להיערך לאפשרות של הפעלת כוח בהיקף משמעותי יותר.

עם זאת, הוא הדגיש כי התפתחות הדברים תלויה במידה רבה גם בהחלטותיה של איראן ובשאלה אם תבחר להתגמש במשא ומתן.

החשש הגדול: הסכם שירגיע את טראמפ – אבל יאפשר לאיראן להמשיך בחשאי

לצד האפשרות של מלחמה, איילון הצביע על תרחיש אחר שלדבריו עלול להיות מסוכן לא פחות: חתימה על הסכם שייראה כהישג אמריקני, אך לא יפתור באמת את בעיית הגרעין האיראני.

לדבריו, איראן עלולה להציג נכונות להסכים לתנאים מסוימים, לחתום על הסכם שיאפשר לטראמפ להכריז על ניצחון ולהרגיע את השווקים, אך להמשיך במקביל לקדם את תוכנית הגרעין מתחת לפני השטח.

״זה יהיה המצב הכי גרוע, כי אז באמת ישראל נשארת בחזית, וצריך לחשוב טוב טוב מה עושים״, הזהיר.

איילון סיכם כי האתגר המרכזי אינו רק השאלה אם ארצות הברית תתקוף את איראן, אלא גם היכולת להבטיח שכל הסדר שיושג מולה יהיה אפקטיבי ולא יאפשר לה להמשיך בפעילות הגרעינית בחשאי.

Photo by Miriam Alster/Flash90.
בעולם פוליטי מדיני צבא ובטחון
0
Promo Image