
תביעת הדיבה שהגיש ראש השב״כ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוררת סערה, ועורך הדין אוריאל חור ניזרי, פרקליטו של נתניהו, יוצא למתקפה חריפה נגד המהלך. בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, טען ניזרי כי התביעה נושאת אופי פוליטי וכי עצם הגשתה מאפשרת, לטענתו, להפיץ טענות הנהנות מחסינות משפטית.
כשנשאל על תביעת הדיבה שהגיש בר, השיב ניזרי בנחרצות: ״אם אתה שואל לדעתי, האדם פוליטי, התזמון פוליטי והתביעה פוליטית״.
לדבריו, מדובר בתביעה שלשיטתו נובעת משיקולים פסולים ומופרכת מיסודה. ניזרי הסביר כי הגשת תביעה מעניקה לתובע הגנה משפטית מפני תביעות לשון הרע בנוגע לדברים שנאמרו במסגרתה, והוסיף כי גם כלי תקשורת שמצטטים דברים מתוך הליכים משפטיים עשויים ליהנות מהגנות משפטיות רלוונטיות.
״אנחנו רואים כאן את השיטה הזו מתבצעת באופן כזה שבן אדם לוקח הליך משפטי, משתמש בו כדי להפיץ דברים שהם אינם נכונים, ולאחר מכן בעצם יש לו חסינות״, טען.
לדבריו, גם אם חלק מהטענות לא יתקבלו בהמשך, עצם פרסומן עשוי להשפיע על השיח הציבורי. הוא טען כי יש לבחון את התביעה על רקע העיתוי שבו הוגשה וההשלכות הציבוריות שלה.
אחת הטענות שעלו סביב התביעה נוגעת לדבריו של בר, שלפיהם לא התקשר לנתניהו משום שלא קיבל ממנו את מספר הטלפון האישי שלו.
ניזרי דחה את הטענה בחריפות והציג אותה כבלתי מתקבלת על הדעת מבחינת מי שעמד בראש שירות הביטחון הכללי.
״אם ראש השב״כ לא יודע להשיג את הטלפון של ראש הממשלה, הוא לא יכול להיות ראש שב״כ, ואני בספק אם הוא יכול להיות אפילו לוחם זוטר בארגון״, אמר.
בהמשך הוסיף: ״אם בן אדם כזה אומר: ‘אני ראש שב״כ, אני מחזיק ביכולות ובתקציבי עתק לגבי מודיעין, לא יודע להשיג בטלפון את ראש הממשלה’ – זה דבר שהוא לא נתפס בכלל״.
ניזרי השווה את הטענה לתרחיש שבו ראש ה-CIA האמריקני היה טוען כי לא הצליח להשיג את נשיא ארצות הברית, והשתמש בכך כדי להטיל ספק בהסבר שסיפק בר.
בהמשך הריאיון התייחס ניזרי לטענות של בר בנוגע לתחומי האחריות של השב״כ, ולשאלה אם נתניהו מייחס לשירות אחריות שאינה מוטלת עליו, בין היתר בנוגע לניהול כוחות בשטח ולאירועים אזרחיים.
ניזרי טען כי גם אם מידע מסוים אינו נמצא בתחום האחריות הישירה של גורם ביטחוני, עצם קבלת מידע המעיד על סכנה מחייבת, לשיטתו, לפעול ולהתריע בפני הגורמים הרלוונטיים.
״זה לא קשור כרגע לתחום אחריות או לא לתחום אחריות. זה קשור למה שמצופה מאדם שמגיע אליו מידע שכזה״, אמר.
לדבריו, מי שמחזיק במידע שעשוי להצביע על סכנה צריך להתריע בפני הגורמים שיכולים לפעול, גם אם אינם כפופים לו ישירות.
בהמשך הציג את פרשנותו להתנהלותו של בר וטען כי ייתכן שהושפעה מתפיסה שלפיה הדרג המדיני נמצא במעמד נמוך יותר מהדרג הפיקודי. ניזרי הדגיש כי מדובר בפרשנותו האישית, וטען כי גם היעדר התקשורת עם ראש הממשלה נבע, לדעתו, משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.
לקראת סיום הריאיון נשאל ניזרי כיצד יכולה להתנהל תביעת דיבה נגד נתניהו, לנוכח חסינותו כראש ממשלה וכחבר כנסת.
ניזרי השיב כי לשיטתו התביעה אינה יכולה להתנהל וכי דינה להידחות על הסף. הוא הגדיר אותה ״תביעת סרק גם במישור הזה״, והוסיף כי התזמון והנסיבות שבהן הוגשה מחזקים, לדעתו, את הטענה שמדובר במהלך פוליטי.
לדבריו, התביעה משמשת מסמך שמאפשר להעלות טענות בזירה הציבורית, גם אם בסופו של דבר לא יתבררו בבית המשפט.
בסיום הריאיון חזר ניזרי על עמדתו כי מדובר במהלך פוליטי, וטען כי יש לבחון לא רק את תוכן התביעה אלא גם את העיתוי ואת השימוש הציבורי שנעשה בה.
נתניהו עם ראש השב"כ רונן בר I צילום: קובי גדעון/לע"מ