מאיר פרוש בריאיון: העימות עם נתניהו, חוק הגיוס והמאבק על עתיד הציבור החרדי

בריאיון מיוחד ל״מהדורה המרכזית״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יעקב גרודקה, התייחס יו״ר שלומי אמונים, חבר הכנסת מאיר פרוש, לסוגיות הבוערות בפוליטיקה החרדית: חוק הגיוס שעדיין לא קודם, היחסים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הביקורת על נציגי הציבור החרדי והאתגרים לקראת מערכת הבחירות.

אחת האמירות הבולטות בריאיון נגעה להתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס. כשנשאל אם ראש הממשלה עשה הכול כדי לקדם את החוק, השיב פרוש: ״אני דווקא אומר שנתניהו היה יכול לעשות יותר״.

פרוש סייג את דבריו והבהיר כי הוא מבין שנתניהו התמודד עם קשיים בזירות שונות, אך סבר כי לא הקדיש לנושא מספיק זמן. לדבריו, בתקופה שבה היה מעורב בקידום החוק התקיימו פגישות עם ראש הממשלה ועם גורמים נוספים, בניסיון להגיע להסכמות ולקדם את המהלך.

״קראו לי לחדר של נתניהו – וקיבלתי נזיפה״

במהלך השיחה חשף פרוש כי בעבר ננזף לאחר שהתבטא בתקשורת נגד נתניהו. לדבריו, הוא אמר שראש הממשלה צריך להתפטר, בעקבות תחושתו שאינו פועל כפי שנדרש.

״קראו לי לחדר של נתניהו״, סיפר פרוש לגרודקה. לדבריו, בפגישה הוטחה בו ביקורת על כך שהתבטא נגד ראש הממשלה בפומבי.

כשנשאל אם התנצל על הדברים, הבהיר פרוש כי הוא אינו זוכר שהתנצל, והוסיף כי הוא עומד מאחורי זכותו להביע את דעתו. בהמשך ציין כי בעבר היה לו קשר פוליטי משמעותי עם נתניהו, אך כיום אין ביניהם אותו ציר פוליטי שהיה בעבר.

האם הנציגים החרדים סיפקו את הסחורה?

גרודקה הציג בפני פרוש את הביקורת שעולה בקרב חלקים בציבור החרדי, שלפיה במשך שנים הובטחו פתרונות למצוקות שונות, אך בשטח לא תמיד נרשמו תוצאות מספקות.

פרוש השיב כי במהלך הקדנציה הקודמת, לדבריו, סייעה החברות בקואליציה למנוע יותר מ־60 הצעות חוק אנטי־דתיות. הוא הסביר כי מבחינתו, שמירה על מעמדה של הדת ומניעת חקיקה הפוגעת בציבור שומר המצוות הן חלק מרכזי מתפקידם של הנציגים החרדים.

לצד זאת, הוא הכיר בקשיים המעשיים שעמם מתמודדים אברכים ומשפחות צעירות, ובהם מצוקת הדיור, המחסור במסגרות מעונות והקושי הכלכלי של משפחות המקדישות את חייהן ללימוד תורה.

פרוש הדגיש כי הנציגים החרדים פועלים גם בנושאים נוספים, ובהם תחבורה ציבורית ותעסוקה, אך טען כי מגבלות משפטיות וממשלתיות מקשות לעיתים על מתן פתרונות.

״יותר מאלפיים חרדים עברו הכשרה מקצועית״

סוגיית הציבור החרדי העובד עלתה אף היא במהלך הריאיון. פרוש סיפר על פעילות שנעשתה במסגרת משרד ירושלים ומסורת ישראל, שבמסגרתה, לדבריו, אלפי חרדים עברו הכשרה מקצועית בירושלים.

הוא ציין כי אם תינתן לו האפשרות להמשיך ולקדם את התחום, ירצה להרחיב את המודל ליתר חלקי הארץ. לדבריו, במסגרת התוכנית לא נבדק אם המשתתפים משתייכים לזרם חסידי או ליטאי, אלא אם הם עומדים בתנאי המסלול.

גרודקה שאל אם הנציגות החרדית מעניקה לציבור העובד את היחס הראוי, ופרוש השיב כי יש עוד מה לעשות, אך הדגיש כי קיימים מסלולים שנועדו לסייע למי שעוזבים את הכולל וזקוקים להכשרה כדי לפרנס את משפחותיהם.

״מי שלא לומד – יישאל לרבו״

גם סוגיית הגיוס לצה״ל של צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבה עלתה בריאיון. פרוש נמנע מלקבוע עמדה אישית גורפת בשאלה מה צריך לעשות בחור שאינו לומד, והדגיש כי ההכרעות בנושא צריכות להתקבל בהתאם להנחיית הרבנים.

״מי שלא לומד, יישאל לרבו מה הוא עושה, לא אני הקובע״, אמר.

בהמשך הביע התנגדות למהלכים שהוא רואה כפתח לשינויים נוספים במעמד הציבור החרדי, והשתמש בדימוי שלפיו ויתור קטן עלול להוביל לדרישות נוספות בהמשך.

פרוש על נשים חרדיות בפוליטיקה: ״זו פרצה חמורה״

נושא נוסף שנדון בריאיון היה האפשרות שנשים חרדיות יתמודדו לכנסת. פרוש הציג את עמדתו שלפיה לפי ההשקפה החרדית שהוא מייצג, אין מקום לנשים במסגרת הפוליטית החרדית.

הוא נימק את עמדתו בהשקפת עולמם של גדולי ישראל ובתפיסת תפקידה של האישה בבית ובמשפחה. כאשר גרודקה שאל על הטענה של נשים חרדיות כי קולן אינו נשמע, פרוש השיב כי מבחינתו השאלה היא אם המהלך תואם את הוראותיהם של גדולי ישראל.

את התופעה הגדיר ״פרצה חמורה״, והביע חשש מהשלכותיה על הציבור החרדי בעתיד.

״גורל הציבור החרדי חשוב – אבל התורה במרכז״

בראשית הריאיון התייחס פרוש גם למערכת הבחירות המתקרבת ולמשמעותה עבור הציבור החרדי. לדבריו, ההכרעה הפוליטית אינה מסתכמת בשאלת זהות הממשלה הבאה, אלא נוגעת גם למעמדה של התורה וליכולת לשמור על עולם התורה.

לצד הדיון הפוליטי, סיפר פרוש על הקשר ההיסטורי והמשפחתי של משפחתו עם מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל. הוא הזכיר את דבריו של הרב עובדיה על סבו, רבי משה פרוש, ואת הקשר המיוחד שנרקם בין המשפחות לאורך השנים.

הריאיון עסק בשורה ארוכה של סוגיות המעסיקות את הציבור החרדי – מחוק הגיוס והיחסים עם נתניהו, דרך מצוקת המשפחות והציבור העובד, ועד שאלות של השקפה וייצוג פוליטי. לאורך השיחה ניסה גרודקה להציב בפני פרוש את הביקורת המופנית כלפי הנציגים החרדים, ואילו פרוש הציג את עמדתו באשר להישגים, למגבלות ולמאבקים שעוד נותרו על הפרק.