ברוקלין פינת ג'רבה | רבה של בלארוס: "אין אנטישמיות, השלטון מאפשר לנו להכשיר מוצרים"

במסגרת הפינה "ברוקלין פינת ג'רבה" בתוכנית "המהדורה המרכזית" לקח המנחה יעקב גרודקה את המאזינים למסע מרתק אל עבר אחת המדינות בעלות ההיסטוריה התורנית המפוארת ביותר – בלארוס. המדינה, שבתחומיה קמו והיוו את מרכז עולם התורה הישיבות האגדיות וולוז'ין, ראדין ובריסק, חוותה עשרות שנים של שממה רוחנית תחת המגף הקומוניסטי. בראיון מיוחד, פורס רבה הראשי של בלרוס וחבר הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, הרב מרדכי רייכנשטיין, את מפת האתגרים הנוכחית, את הפריחה הקולינרית והכשרותית, ואת תוכניות הקירוב הגדולות בצל היחסים הטובים עם הממשל המקומי.

האתגר בצל הנוסטלגיה: סמינר קירוב בעריסת עולם התורה

הרב רייכנשטיין פתח בתיאור גבולותיה הגיאוגרפיים של המדינה, השוכנת בין ליטא, פולין, אוקראינה ורוסיה, והסביר את המורכבות העצומה של ניהול קהילה יהודית בבלארוס של ימינו: "הקהילה מורכבת מיהודים שהיו מנותקים מהשורשים שלהם במשך כמה דורות. לקרב אותם זה דבר לא פשוט, ויש לנו אתגר מובנה – מי שמתקרב ברצינות ומתקדם ביהדות, בדרך כלל עוזב את המקום, כי אין פה מספיק משפחות שומרות מצוות כדי להחזיק מערכת חינוך תורנית נורמלית לילדים".

למרות זאת, הקהילה אינה קופאת על שמריה ובקיץ הקרוב מתוכנן אירוע שיא היסטורי: "הקיץ אנחנו מארגנים סמינר קירוב ענק דווקא בוולוז'ין. הצלחנו לשכור שם מלון שלם ולהכשיר אותו למהדרין. המקום מחבר את המשתתפים בצורה מדהימה להיסטוריה שלהם. בניין ישיבת וולוז'ין המקורית, שהיה חורבה במשך שנים, שופץ לאחרונה על חשבון המדינה וכיום פועל שם מוזיאון הישיבה. יש לנו קשר טוב מאוד עם השלטונות ואנחנו מקווים לערוך חלק מהפעילויות ממש בתוך מבנה הישיבה ההיסטורי. הצורך ללמוד טבוע בדם של יהודי בלרוס, הם יודעים שבכל משפחה פעם למדו תורה, ולכן זה המקום הכי נכון להתחיל איתם את הקירוב".

"היום משתלם להיות יהודי": מהדרכון הקומוניסטי ועד לג'וינט

כשנשאל על כמות היהודים כיום במדינה, הסביר הרב כי מדובר בשאלה מורכבת, שכן מאז נפילת הקומוניזם אין עוד חובה לרשום את הלאום בדרכונים או בתעודות הלידה, אולם להערכתו מדובר בלמעלה מ-50,000 יהודים, שרבים מהם קשורים בדרך זו או אחרת לחיי הקהילה.

הרב שיתף בבדיחה נוסטלגית מתקופת ברית המועצות כדי להמחיש את השינוי הדרמטי במעמדם של היהודים: "פעם הייתה בדיחה ברוסיה שאם אדם עבר עבירת תנועה בפעם הראשונה – הוא קיבל קנס, בפעם השנייה – קנס כפול, ובפעם השלישית – רשמו לו בדרכון שהוא יהודי… אז להיות יהודי היה עונש, זה חסם אותך באוניברסיטאות ובמקומות עבודה מפני שנחשדת בחוסר נאמנות למולדת. היום המצב הפוך ב-180 מעלות – היום כדאי ומשתלם להיות יהודי. יש ארגון חסד ענק שממומן על ידי הג'וינט ומעניק למבוגרים עזרה ברכישת תרופות, אוכל וסיוע רפואי. מעבר לזה, אנשים מחפשים בנרות את מה שאנחנו קוראים לו 'הסבתא הנכונה' – סבתא יהודייה מצד האמא – כדי לזכות בזכות לעלות לארץ ולקבל דרכון ישראלי שאיתו אפשר להיכנס בקלות לאירופה".

ביטחון מלא במינסק: "מטייל ב-1 בלילה בפארק עם לבוש רבני"

בהתייחסו למצב הביטחוני והאנטישמיות ברחובות מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר, הפתיע הרב רייכנשטיין והרגיע לחלוטין את המאזינים בישראל, תוך שהוא מציג הבדל משמעותי בין בלארוס למדינות מערב אירופה.

"התושבים פה לא מנותקים ויודעים היטב מה קרה בשבעה באוקטובר, אבל ברחובות אין שום אנטישמיות ואני לא מרגיש שום שינוי", הצהיר הרב. "ברוך השם יש פה שלטון חזק מאוד שרוצה סדר ציבורי ולא יאפשר שום פרעות או התפרעויות. המשטרה נמצאת בכל מקום ומפקחת. בניגוד לערים הגדולות באירופה, שם רבנים מפחדים להסתובב באזורים מסוימים, אצלנו ליד בית הכנסת יש פארק יפהפה עם אגמים ואני מרשה לעצמי ללכת שם לטייל לבדי בשעה 12 או 1 בלילה בלי שום פחד, כשאני בלבוש רבני מלא הכולל כובע וחליפה. השלטון פה נגד הפרת הסדר בצורה מוחלטת והממונה הממשלתי על הדתות אף ערך אצלנו לאחרונה ביקור רשמי וידידותי מאוד בבית הכנסת".

המהפכה הקולינרית: לחם פת ישראל ו'לטיקעס' מקומיים

לסיום, הציג הרב את פיתוח מערך הכשרות במדינה ואף סיפק המלצות קולינריות לטיירים הישראלים הרבים שממלאים את הטיסות הישירות של חברת 'בלאביה' למינסק ולווילנה.

"בשר בקר וכבשים אנחנו מייבאים ישירות מהשחיטה המהודרת במוסקבה, כי אין פה מסה קריטית של קהילה שתצדיק עלויות של שחיטה מקומית, למרות שהממשל היה שמח לתמוך בזה", פירט הרב. "אבל בגזרת המוצרים האחרים הגענו להישגים מצוינים: הכשרנו קווי ייצור מקומיים למוצרי חלב וכיום יש לנו גבינה צהובה מעולה, חלב ויוגורטים ברמת כשרות גבוהה שמספקת את כל הקהילה. בנוסף, עשינו הסכם עם המאפייה הגדולה שנמצאת ליד בית הכנסת, נכנסנו לבדוק, הדלקנו את התנורים ויש לנו אספקה שוטפת של לחם 'פת ישראל'".

ומה אוכלים בבלארוס? הרב רייכנשטיין מסביר בחיוך: "בסלנג המקומי, הבלרוסים מכונים 'אנשי תפוח האדמה' (בגלל איכותו המיוחדת). עכשיו זו העונה של תפוח האדמה הצעיר, שיש לו טעם גן עדן, וממנו מכינים את ה'דרניקי' – שזה הלטקס (לביבות) המקומיות שגם גדולי ישראל אכלו כאן בעבר. בנוסף, המטבח עשיר ב'קלוצקי' (כדורי בצק ממולאים), פטריות יער אמיתיות ותותי יער טריים שנאספים ישירות מהחורש. ואי אפשר בלי המשקה החריף המסורתי – ה'סמגון' – וודקה ביתית חזקה שמכינים במשקים המקומיים ויש לה ארומה וטעם ייחודיים שאין בשום מקום אחר. שווה לבוא לבקר!".