אחרי ההדחות והשינויים: המבחן האמיתי של יהדות התורה בקלפי
האסטרטג מאיר הירשמן מציג ניתוח עומק של המפה הפוליטית החרדית לקראת הבחירות ונתוני המצביעים
שמונה: אפס אפס כ"ה אלול התשפ"ו (7.9.2026)
מאיר הירשמן, עמית בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות, שוחח עם יקי אדמקר וישראל כהן בתוכנית שמונה אפס אפס ברדיו קול ברמה והציג מספר ברור לבחינת הצלחתה של יהדות התורה.
״בבחירות הקודמות קיבלה המפלגה כ-280,000 קולות. בשל הגידול הטבעי של אוכלוסיית המצביעים בטווח הגילאים 18 ומעלה בארבע השנים החולפות, המפלגה אמורה להגיע באופן טבעי לרף של כ-317,000 עד 320,000 קולות. כל תוצאה הנמוכה ממספר זה תעיד על אובדן קולות בפועל, בעוד שחצייתו תצביע על גיוס מצביעים חדשים – ללא קשר לחלוקת המנדטים הסופית המושפעת גם מאחוזי ההצבעה הכלליים ומחוק באדר-עופר״.
זרמי העומק והשפעת החסידויות
הדינמיקה הפנים-חרדית כוללת קבוצות שונות המשפיעות על אחוזי ההצבעה. לצד הפלג הירושלמי, המונה כ-20,000 קולות ואף יותר שאינם משתתפים בהצבעה, קיימות חסידויות נוספות שחלקן נמנעות מהצבעה מסיבות אידיאולוגיות או בשל הוראות אדמו"רים.
בהתייחסות לחברי הכנסת של הסיעה, הירשמן מציין את ההערכה הציבורית רחבת ההיקף לשיטת העבודה והמענה האזרחי של ח"כ אורי מקלב, לצד הוותק והיכולות הפרלמנטריות של ח"כ משה גפני, תוך הדגשה כי נציגי הציבור פועלים כמיטב יכולתם תחת הנחיית רבניהם.
הדינמיקה בש"ס ומאזן הכוחות מול הרבנים
בכל הנוגע למתרחש בתנועת ש"ס ולשינויים ברשימה לכנסת, הירשמן דוחה את הטענה כי קיים מנהיג יחיד בעל שליטה מוחלטת ובלעדית. הבלימה של מהלכי ההדחה או ההזזה של חברי כנסת כדוגמת יואב בן צור ומשה אבוטבול, בעקבות מעורבות והתערבות של רבנים ומועצת חכמי התורה, מוכיחה כי הסמכות הרוחנית היא המכריעה בסופו של דבר. זאת בניגוד למפלגות חילוניות מסוימות שבהן יושב ראש המפלגה קובע את הרשימה באופן חד-צדדי.
חרדים
פוליטי מדיני
