עמיחי שיקלי דורש: ״לדחות את השבעת הכנסת אם צריך – עד ששב״כ יסיים לחקור את החשדות״

״העם הכריע – אבל יש אנומליה איומה בכנסת״

שר התפוצות עמיחי שיקלי התארח בתוכנית ״המהדורה המרכזית״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יעקב גרודקה, והתייחס לשורה של סוגיות פוליטיות וביטחוניות שעל הפרק: תוצאות הבחירות, החשדות לזיופים ולהתערבות זרה, האפשרות לדחות את השבעת הכנסת, היחסים עם המפלגות החרדיות והמאבק באנטישמיות בתפוצות.

בפתח הריאיון טען שיקלי כי מבחינתו תוצאות הבחירות משקפות הכרעה ברורה של הציבור הישראלי לטובת המחנה הלאומי ולמען המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה.

עם זאת, הוא הצביע על מה שכינה ״אנומליה איומה ונוראה״: העובדה שמפלגות שנפסלו בוועדת הבחירות, ובהן הרשימה המשותפת ורע״ם, אושרו בסופו של דבר להתמודד בעקבות החלטות בג״ץ.

שיקלי טען כי מדובר ברשימות שלתפיסתו אינן עומדות בתנאים שקובע חוק יסוד: הכנסת, ובפרט בכל הנוגע לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ולשלילת קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

לדבריו, מצב שבו נציגי מפלגות אלה עשויים להפוך ללשון מאזניים ולהשפיע על החלטות גורליות למדינה הוא בעייתי במיוחד. עם זאת, הוא הדגיש כי מבחינתו אין בכך כדי לשנות את הכרעת הציבור בבחירות.

״אפס אמון במיארה״: שיקלי תוקף את היועצת המשפטית לממשלה

בהמשך עבר הריאיון לעסוק בחשדות שעלו סביב טוהר הבחירות ובשאלת יכולתו של שירות הביטחון הכללי לבדוק אותם. גרודקה שאל אם ניתן לסמוך על השב״כ שיבחן את הראיות, הסרטונים והחשדות ויגיע לחקר האמת.

שיקלי הסביר כי יש להבחין בין פעילות השב״כ מול גורמי טרור בשטחי עזה ויהודה ושומרון לבין חקירות הנוגעות לאזרחים ישראלים. לדבריו, כאשר מדובר באזרחי המדינה, פעולות חקירה מסוימות מחייבות צווים שיפוטיים ואישורים משפטיים.

לטענתו, אם הדרג המשפטי בשירות הביטחון, בהנחיית הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, אינו מאפשר לבצע פעולות מסוימות, השב״כ עלול להיתקל בקושי לברר את החשדות גם כאשר קיימים סימני שאלה משמעותיים.

כשגרודקה הציג בפניו את הודעת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה ניתנה אפשרות לקיים חקירה, השיב שיקלי כי מדובר בגרסאות שונות של הצדדים.

בהמשך עבר להתקפה אישית חריפה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה: ״לי יש אפס אמון במיארה. אפס״.

שיקלי אמר כי אינו מכיר בה כיועצת משפטית לממשלה, והאשים אותה בהתנהלות פוליטית ובהפרעה ליכולת הממשלה לפעול. הוא מנה בין היתר את יחס מערכת אכיפת החוק לחסימות כבישים, הצתת צמיגים, קריאות נגד ראש הממשלה ותופעות של סרבנות והמרדה, שלטענתו לא זכו למענה הולם.

״צריך לאפשר לשב״כ למצות את החקירה – גם אם ההשבעה תידחה״

אחת האמירות המרכזיות בריאיון נגעה לשאלה האם יש להמתין עם פרסום התוצאות הסופיות ועם השבעת הכנסת, עד לסיום בדיקת החשדות.

שיקלי הבהיר כי מבחינתו יש לאפשר לשירות הביטחון הכללי להשלים את החקירה, גם אם הדבר יוביל לדחייה של כמה ימים או אפילו שבוע בהשבעת הכנסת.

״הנכון הוא לאפשר לשירות ביטחון כללי למצות את החקירה. גם אם זה אומר לדחות בכמה ימים או בשבוע את ההשבעה של הכנסת. זה בעיניי הדבר הנכון״, אמר.

הוא הדגיש כי אינו קובע מה התרחש בפועל, אך טען כי העדויות שעליהן שמע מטרידות ומחייבות בדיקה. בין היתר הזכיר את הטענות על חלוקה נרחבת של כרטיסי תדלוק ואת החשדות למעורבות של מדינות זרות.

שיקלי ביקש לברר האם היו קלפיות שבהן נדרשת בחינה מחודשת, האם יש מקום לקיים בחירות חוזרות במקומות מסוימים, והאם קיימים מועמדים שצריכים לעמוד לדין. הוא אף הזכיר דיווחים על העברת סכומי כסף גדולים לגורם המזוהה עם הרשימה המשותפת, והדגיש כי גם נושא זה מחייב בירור.

״צריך לעשות בהם סדר, וצריך למצות את האירוע הזה״, אמר.

הוא דחה את הטענה שלפיה גם אם יתגלו חשדות חמורים, אין לכך בהכרח השפעה על התוצאות הסופיות. לדבריו, אם בדיקה של קלפיות מסוימות עשויה לשנות את חלוקת המנדטים, מדובר בעניין בעל משמעות פוליטית וציבורית דרמטית.

״זו תהיה טעות ללכת עם גוש השמאל״: המסר למפלגות החרדיות

גרודקה העלה בפני שיקלי את הודעת ש״ס, שלפיה בעקבות הבטחת נתניהו לקדם את חוק הגיוס, התנועה צפויה להמליץ עליו להרכבת הממשלה. לצד זאת, הוא שאל אם שיקלי חושש שיהדות התורה תבחר דווקא להצטרף למהלך פוליטי עם גדי איזנקוט ועם גוש השמאל.

שיקלי השיב כי אינו יודע מהן התוכניות של כל מפלגה, אך הדגיש את החשיבות של שמירת המחנה הלאומי מאוחד לאחר התקופה הקשה שעבר.

לדבריו, המפלגות החרדיות והליכוד ספגו יחד התקפות ומחירים פוליטיים כבדים, וכעת יש חשיבות לשיתוף פעולה בין השותפות הטבעיות במחנה.

הוא אף התייחס לשינוי בשיח סביב סוגיית הגיוס, וטען כי מה שכונה בעבר ״חוק ההשתמטות״ מוצג כעת בשיח הציבורי כ״חוק הגיוס״.

״אני חושב שזאת תהיה טעות ללכת עם גוש השמאל״, אמר שיקלי, אך סייג והבהיר כי אינו מקבל את ההחלטות עבור המפלגות החרדיות.

כשנשאל אם קיימת ברית מחייבת בין מפלגות הימין והחרדים, השיב כי אין משמעות הדבר שכולם מסכימים על כל נושא, אך יש חשיבות לכך שהמחנה הלאומי יעבוד יחד בצורה מתואמת ככל האפשר.

ממשלת אחדות? ״אנחנו לא מחרימים אף מפלגה ציונית״

בהמשך נשאל שיקלי אם ממשלת אחדות עדיין עומדת על הפרק, או שהאסטרטגיה הפוליטית מתמקדת כעת בביטול הבחירות בעקבות החשדות שעלו.

השר השיב כי בתקופה הרגישה הנוכחית אינו רוצה לצאת בהצהרות נחרצות. עם זאת, הוא הדגיש כי הליכוד אינו מחרים מפלגות ציוניות וכי מבחינתו אין מניעה עקרונית לצרף מפלגות נוספות לממשלה.

לדבריו, מפלגות כמו ישראל ביתנו, יש עתיד, המחנה הממלכתי ומפלגת בנט הציבו תנאים והצהרות של החרמה, וכעת יהיה עליהן להסביר כיצד הן מתכוונות להתקדם למרות אותן הצהרות.

״אנחנו לא החרמנו ולא מחרימים אף אחד״, הדגיש שיקלי, והוסיף כי הליכוד אינו צריך להפר הבטחות כדי לאפשר הקמת ממשלה רחבה יותר.

שיקלי מזהיר מפני ״ממדאניזם״ בארצות הברית

בחלקו האחרון של הריאיון התייחס שיקלי לתפקידו כשר התפוצות ולמאבק באנטישמיות, על רקע הבחירות בארצות הברית והתחזקותם של מועמדים המזוהים עם עמדות אנטי-ישראליות.

הוא ביקש להמתין לתוצאות הבחירות לפני הסקת מסקנות, אך הצביע על ההתפתחויות במישיגן, שם אחת המועמדות הסירה את מועמדותה ויצאה נגד עבדול אל-סייד. שיקלי תיאר את אל-סייד כתומך חמאס וחיזבאללה, וטען כי המהלך עשוי להשפיע על סיכוייו.

בהמשך התייחס גם לראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני ולדמויות נוספות שלדבריו צוברות כוח במפלגה הדמוקרטית ובקונגרס.

שיקלי טען כי התחזקותם של גורמים אלה עלולה להביא לקידום חרמות נגד ישראל, לפגיעה בפעילותם של ארגונים יהודיים וציוניים וליצירת אווירה ציבורית שבה ארגונים פרו-חמאסיים ואסלאמיסטיים פועלים ביתר חופשיות.

הוא הזהיר מפני תהליך ארוך טווח, והשווה את ההתפתחויות האפשריות בארצות הברית למגמות שהוא מזהה כיום בצרפת, בבלגיה ובהולנד.

״אם ארצות הברית תמשיך להתקדם בקצב הזה עם ממדאנים ועבדול סייד וכדומה, אז בעוד 20–30 שנה היא תיראה כמו שהיום נראות צרפת, בלגיה והולנד״, אמר.

שיקלי הוסיף כי הוא מקווה שהתרחיש הזה לא יתממש, אך לדבריו יש לעקוב אחר האופן שבו גורמים אסלאמיסטיים משתמשים במנגנונים הדמוקרטיים כדי לקדם את השקפת עולמם.