עידו קפטן במונולוג מרגש על סבתו שניצלה ממלתעות הרשע | האזינו

אני ילד קטן .. שלהי 2012
אני יושב על ברכי סבתא רבה שלי ..
עם כל הפולניות שבה , הכאב נכח אי שם בתוך הלב , בנבכי הנפש המצולקת ..
היא מגוללת באוזניי את סיפורה שלה – ילדה בת 6 ששרדה את השואה , ישנה בדיר חזירים ( כמשמעו ) אצל פולניה גויה שהתעללה בה והכתה אותה עד זוב דם על אכילת שאריות אוכל של חזירים , לאחר שלשה ימים של צום ורעב מצמית ..
היא סיפרה על הפעם ההיא שקצין נאצי היכה אותה מכות עזות על שגנבה קליפות תפוחי אדמה בשביל להאכיל את אימה הגוססת ..
אבל הסיפור שנחקק בי הכי עמוק ..
אני מרוגש עד דמעות ..
זה היה ערב שחור אך טהור בגטו אי שם בפולין ..
כל משפחתי הובלו על ידי קציני SS – כך היא מספרת , אל תוך בית הכנסת שבגטו , אבא שלי לחש לי : מאמלע’ זיסל .. נוסי על נפשך ..
המשיכי את השושלת !
היא ברחה עם דודה זיגע’ זון , כך היינו מכנים אותה ..
הם ברחו אל היערות .. אל הפרטיזנים ..
מביטות אחור והלב נקרע ..
בית הכנסת עלה בלהבות יחד עם הקדושים , בעודם עטופים בטלית ובידם ספרי התורה ..
משפחתי , משפחת פישר קדושי השואה ..
הי”ד .
לאחר מספר חדשים השיבה סבתא את נשמתה אל בורא עולמים ..
אחר מיטתה עמדה משפחה לתפארת שהקימה , המלווה אותה כעת בדרכה האחרונה ..
פונים אליה ואומרים :
הנפש שלך אמנם מצולקת אבל נשמתך שלמה , זכה וטהורה !

2024
אני בחור גדול כבר ..
וכשיום הזיכרון לשואה ולגבורה בפתח ..
הלב שלי צף בגעגוע אינסופי אלייך סבתא גיבורה שלי ! אני נכנס אל חלקת האלוקים הקטנה שלי בכדי למצוא את המילים לתאר אשת חיל שכמוך עם תעצומות נפש אדירות .
את האמירה החזקה ביותר בעולם לאמונתנו הפנימית והעמוקה ביותר שרק יכולה להיות :
” כי לא תשכח מפי זרעו ”
חבריי הדור הצעיר והחדש של עם ומדינת ישראל ..
עם שאין לו עבר , אין לו עתיד !
נזכור ולא נשכח !
נעביר את לפיד האמונה הלאה מדור לדור !
נמשיך להיות החולייה בשרשרת הדורות המפוארת של עמנו – עם ישראל !
רבקה פישר – קפטן .
ת.נ.צ.ב.ה
( עידו קפטן ) .