ההודעה האיראנית על סגירת מצר הורמוז הציתה מחדש את החששות מפני התלקחות אזורית רחבה, אך מאחורי ההצהרות הלוחמניות מסתתר, ככל הנראה, משחק שחמט פוליטי ומחושב. בריאיון לתוכנית "שמונה אפס אפס" עם יקי אדמקר וישראל כהן, הסביר אלי קלוטשטיין, מומחה ליחסים בינלאומיים ממכון "משגב", כיצד שני הצדדים מנסים למתוח את החבל מבלי לקרוע אותו, ומהם האינטרסים האמיתיים שמניעים את המעצמות.
בתגובה לשאלת המראיינים האם הודעת איראן על סגירת המצר מסמנת בהכרח פתיחה במתקפה משולבת של ארה"ב וישראל, הבהיר קלוטשטיין כי המציאות מורכבת בהרבה. "אני חושב שכל אחד מהצדדים מנסה לבדוק כרגע איפה הוא יכול לקחת את זה בהסלמה מבוקרת", אמר. לדבריו, איראן וארה"ב בוחנות את נקודות הלחיצה ההדדיות, אך עדיין נמנעות מכניסה למלחמה כוללת.
קלוטשטיין תיאר את ההתנהלות האיראנית כמשחק עדין וטקטי מול ארצות הברית ומול ישראל: "הם משחקים ממש על הקשקש… במעין משחק כזה מוזר ומעניין כדי למתוח את החבל עד הקצה, אבל לא לקרוע אותו". הוא ציין כי ההודעה על סגירת המצר סויגה "עד להודעה חדשה" ולוותה בתנאים שמאפשרים לאיראנים מרחב תמרון.
הזהירות האיראנית באה לידי ביטוי גם בבחירת המטרות שלהם. קלוטשטיין הסביר כי עצם העובדה שאיראן נמנעת מירי ישיר לעבר מדינות חזקות שיגיבו בעוצמה, כמו ישראל או ערב הסעודית, מוכיחה שהם מבינים את מאזן ההרתעה. בעוד שבאיחוד האמירויות נשמעו אזעקות, לא זוהה ירי ישיר לעברם. "הם יודעים שאלו המדינות החזקות יותר שיגיבו. אם הם יירו לעבר ישראל, זה כנראה יהיה השלב האחרון, כי הם מבינים שהמשמעות של זה היא מלחמה כוללת וחיל האוויר יתקוף מיד", הדגיש. כעת, השאירו האיראנים את שאר הנושאים בצד והם מתמקדים אך ורק בזירת הורמוז.
למרות התגברות קצב התקיפות של ארצות הברית נגד איראן בימים האחרונים, קלוטשטיין מעריך כי פני המערכת אינם למלחמה כוללת. "לא בהכרח אנחנו הולכים לכיוון של מלחמה כוללת", הסביר. "העמדה הבסיסית, בוודאי של האמריקאים אבל גם של האיראנים, היא שיש להם הרבה יותר מה להפסיד ממלחמה כוללת בשלב הזה".
מבחינת הממשל האמריקאי, המצב הנוכחי מאפשר לחזור למתווה של לחץ כלכלי וחניקה פיננסית. קלוטשטיין ציין כי ארה"ב הבינה שההליכה ל"מזכר האוונס" (הסכם קודם) החלישה את עמדתה. כעת, המשך האיומים הצבאיים, חידוש המצור על הורמוז, והקפאת הפטורים על מכירת נפט יחזירו את האיראנים עם הגב לקיר – מצב שמשרת את האינטרס האמריקאי.
בנוסף, הנשיא דונלד טראמפ מנווט את צעדיו תחת אילוצים פוליטיים פנימיים כבדים. לאחר שעבר את חגיגות ה-250 ליסוד ארה"ב, עיניו נשואות אל עבר בחירות האמצע. הציבור האמריקאי, כך לפי קלוטשטיין, אינו שבע רצון מאופן סיום המלחמה וממזכר האוונס, וטראמפ מבין שמלחמה כוללת, שתדרוש כניסת כוחות קרקעיים, תפגע בו קשות בסקרים.
על אף שאיראן מנהלת משא ומתן תחת אש – מציאות שאינה אופטימלית עבורה – היא מוכיחה עקשנות רבה. מחירי הנפט העולמיים, שנותרים גבוהים בין היתר בשל תקיפות אוקראיניות על מתקני נפט רוסיים, מעניקים לטראמפ מרחב זמן נוסף להמתין ולראות לאן הדברים מתפתחים, תוך שהוא מנסה להימנע מנוקאאוט צבאי מסורבל ויקר.
מצר הורמוז. קרדיט: ויקיפדיה