
האם ישראל בדרך לממשלת אחדות, או שהמערכת הפוליטית כבר מתכוננת לסיבוב בחירות נוסף? הפרשן הפוליטי ויועץ התקשורת אטילה שומפלבי, שהתראיין בתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, סבור כי למרות ההצהרות והעמדות הנוקשות שנשמעו במהלך מערכת הבחירות, האפשרויות הפוליטיות עדיין פתוחות.
שומפלבי, שמגדיר את עצמו ״אחדותיסט מושבע״, קורא להקמת ממשלת אחדות ומאמין כי ניתן להגיע להבנות גם בסוגיית הגיוס. לצד זאת, הוא מנתח את האינטרסים של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, ומסביר מדוע תרחיש של עריקים פוליטיים שיאפשר לנתניהו להקים ממשלה אינו פשוט כלל.
בפתח השיחה התייחס שומפלבי לטענות על צביעות מצד אנשי תקשורת ופוליטיקאים, שבעבר הציגו את סוגיית גיוס החרדים כקו אדום שאי אפשר להתפשר עליו, וכעת עשויים לחפש את תמיכת המפלגות החרדיות.
לדבריו, אין למהר להגדיר את המהלכים כצביעות, שכן הפוליטיקה הישראלית מתנהלת על פי כללים של אינטרסים ואפשרויות משתנות.
״כשאמרו פוליטיקה היא אמנות האפשר, הכל צריך להיות אפשרי והכל לכן אפשרי״, אמר שומפלבי. לדבריו, טרם נשמעו כל האפשרויות מצד המנהיגים שנבחרו לכנסת, והדיון הציבורי עדיין מתנהל בעיקר ברמת השיח הפוליטי.
יקי אדמקר טען מנגד כי יש הבדל בין שינוי עמדות של פוליטיקאים לבין אנשי תקשורת שהובילו במשך חודשים את הקמפיין נגד ההשתמטות, וכעת משמיעים מסרים מתונים יותר.
שומפלבי השיב כי שינויי כיוון אינם תופעה ייחודית למחנה מסוים, והזכיר את המהלכים שנעשו בעבר כדי להכשיר את שיתוף הפעולה עם רע״ם עבור נתניהו.
״צביעות יש בכל צד, ושינוי כיוון יש בכל צד״, אמר. לדבריו, כאשר המטרה היא להרכיב ממשלה ולהגיע לשלטון, הפוליטיקאים מחפשים את הדרך האפשרית לכך.
שומפלבי הציג במהלך הריאיון את עמדתו הברורה בעד ממשלת אחדות, והזכיר כי הוא קורא לכך כבר שנים.
״אני אחדותיסט מושבע. כולל ראשון, אם לא הראשון והבודד במשך שנים שקורא להפסיק את הרל״ב״, אמר.
לדבריו, ממשלת אחדות היא הפתרון הנכון בעת הזאת, הן מבחינה פוליטית והן מבחינת האווירה הציבורית בישראל.
״ממשלת אחדות היא צו השעה, זה מה שצריך לקרות״, הדגיש, והוסיף כי מאחורי הקלעים מתקיימות התארגנויות אזרחיות ופוליטיות שמנסות לדחוף את הצדדים למשא ומתן.
שומפלבי הזהיר מפני בחירות נוספות, שאותן הגדיר מיותרות ונוראות, והביע תקווה שהמתח והאיבה שנוצרו בציבור הישראלי יפחתו.
עם זאת, הוא הודה כי הסיכויים למהלך אינם ברורים בשלב הזה. לדבריו, הפוליטיקאים עדיין מטפסים על עצים ומקצינים את עמדותיהם, אך ייתכן שמדובר בקיטור שלאחר הבחירות.
אחד הנושאים המרכזיים בשיחה היה האפשרות להקים ממשלה בתמיכת יהדות התורה, או בהימנעותה, בתמורה להסכמות בסוגיית הגיוס.
שומפלבי סבור כי ניתן להגיע לפתרון, ואף הצביע על יו״ר ועדת הכספים, ח״כ יעקב אשר, כמי שאפשר לנהל איתו משא ומתן.
״אם אני מכיר מספיק טוב את יעקב אשר, אז הוא בן אדם שאפשר לעשות איתו עסקים, כמו שאומרים. זה בן אדם שאפשר להגיע איתו להבנות״, אמר.
לדבריו, גם בנט וגם אייזנקוט השמיעו מסרים שמאפשרים גמישות בסוגיית המעצרים של בחורי הישיבות, אך הוא הדגיש כי הסיפור אינו מסתכם בכך, וכי חוק הגיוס עצמו הוא הנושא המשמעותי יותר.
שומפלבי הציע לבחון מחדש את המתווים שהונחו על השולחן, בהם מתווה אדלשטיין ומתווה ביסמוט, ולבצע בהם שינויים שיאפשרו להגיע להסכמות רחבות יותר.
״אם כתבת נוסחה מסוימת על הנייר, אין שום מניעה שתכתוב מחר נוסחה אחרת״, הסביר.
לדבריו, ניתן לשנות את המכסות ואת האחוזים, ולייצר מתווה שיהיה טוב יותר לציבור הכללי וגם לציבור החרדי.
עם זאת, הוא ציין כי השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם יהדות התורה, הרב לנדו ושאר הרבנים יסכימו לתת גיבוי לחוק שיוביל אייזנקוט.
״אני עוד לא הבנתי עד הסוף מה עושים עכשיו ביהדות התורה – האם זה משחק של צ׳יקן, האם זה משחק של משא ומתן, האם באמת רוצים להגיע פה לשינוי היסטורי של הגישה״, אמר.
בהמשך התייחס שומפלבי לעמדתו של אביגדור ליברמן, שאינו ממהר להמליץ על אייזנקוט להרכבת הממשלה.
לדבריו, אין לשלול לחלוטין שינוי כיוון של ליברמן, אך הוא מעריך כי המהלך הנוכחי נועד בעיקר לשפר את מעמדו בתוך גוש השינוי.
״אני חושב שליברמן דווקא מכין את עצמו לסיבוב ב׳״, אמר שומפלבי. ״כרגע מה שהוא עושה מול הגוש של עצמו, הגוש של אייזנקוט, הוא מעלה מחירים״.
לדבריו, ליברמן מבקש להבהיר לשותפיו כי הם תלויים בו, ובכך למצב את עצמו מחדש במערכת הפוליטית.
שומפלבי העריך כי ליברמן מנסה גם לשקם את תדמיתו בעיני מצביעי הימין, באמצעות הצגת עצמו כמי שלא מאפשר הקמת ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות.
״הערך שלו בעיני הימין הוא בעצם מתקן את המיקום שלו, את התודעה של הציבור כלפיו לגבי כל מה שהוא ימין או לא ימין״, הסביר.
לדבריו, הקרב הפוליטי המרכזי כרגע אינו מתנהל סביב סוגיות אחרות, אלא סביב שאלת שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות – וליברמן מזהה בכך הזדמנות פוליטית.
##בנט מסתכל קדימה – גם מעבר לממשלה הנוכחית
שומפלבי התייחס גם להחלטתו של נפתלי בנט להודיע כי ימליץ על אייזנקוט בפני הנשיא הרצוג.
לדבריו, אין לראות במהלך הבעת אמון פשוטה באייזנקוט, אלא צעד פוליטי שנועד לשרת את האינטרסים של בנט לקראת העתיד.
״אני חושב שבנט מסתכל קדימה הרבה יותר ציני והרבה יותר פוליטי ממה שאתה חושב״, אמר.
שומפלבי העריך כי בנט מבין שהסיכויים להקים ממשלה שאינה ממשלת אחדות, באמצעות תמיכה חלקית או הימנעות של גורמים שונים, אינם גבוהים במיוחד.
הוא אף השווה את האפשרות הזאת לניסיון להחיות ספינה שכבר טבעה.
״זה כמו ספינה שטבעה ועכשיו אתה מנסה למשוך אותה מהמצולות, ומדי פעם היא ככה צפה לדקה וחצי״, אמר.
לדבריו, הוא אינו מאמין בשיטה של ממשלה הנשענת על תמיכות חלקיות ולא יציבות, ומעדיף לראות את הצדדים מגיעים להסכם אחדות רחב.
##האם נתניהו יצליח להביא שמונה עריקים?
לקראת סיום הריאיון נשאל שומפלבי על האפשרות שנתניהו יצליח להביא חברי כנסת מגוש השינוי, באופן שיאפשר לו להגיע ל-61 חברי כנסת ולהקים ממשלה.
שומפלבי השיב כי לפי המספרים הנוכחיים, נתניהו זקוק לשמונה עריקים.
״זה סיפור רציני מאוד כדי להגיע ל-61״, אמר, והעריך כי מדובר במהלך שדורש שינוי פוליטי דרמטי.
לדבריו, שמונה חברי כנסת הם כ-20% מהנציגים שנמצאים כיום במפלגות הציוניות של גוש השינוי – שיעור משמעותי מאוד.
הוא לא שלל את האפשרות מבחינה עקרונית, אך הדגיש כי קשה להעריך מה יצטרך לקרות כדי שתרחיש כזה יתממש.
״על הנייר בוודאי שזה יכול לקרות. מה צריך לקרות כדי שזה יקרה? זה כבר דיון אחר״, סיכם.
אטילה שומפלבי (באדיבות המצולם)