פרופ׳ גלבוע מזהיר: ״הפסד של טראמפ בבחירות האמצע יוביל לקשיים גם מול איראן״

״יש לו סיכוי טוב לאבד את בית הנבחרים״

לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ביום שלישי, ביקש יעקב גרודקה לעשות סדר במערכת הפוליטית האמריקנית ולהבין כיצד תוצאותיה עשויות להשפיע על ישראל ועל העימות מול איראן.

לצורך כך שוחח בתוכנית ״המהדורה המרכזית״ ברדיו קול ברמה עם פרופ׳ איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית מאוניברסיטת בר-אילן, שעוקב לדבריו אחר הבחירות האמריקניות כבר עשרות שנים.

גלבוע הסביר כי בחירות האמצע מתקיימות שנתיים לאחר הבחירות לנשיאות, ובמסגרתן נבחרים מחדש חברי בית הנבחרים וכלל חברי הסנאט העומדים לבחירה באותה מערכת. בית הנבחרים כולל 435 נציגים, ואילו בסנאט 100 חברים – שניים מכל מדינה. בניגוד לבית הנבחרים, שבו כל המושבים עומדים לבחירה, בסנאט נבחרים בכל פעם כשליש מהחברים.

לדבריו, הרפובליקנים של טראמפ מחזיקים כיום ברוב בשני בתי הקונגרס, אך מדובר ברוב קטן, והסקרים מצביעים על אפשרות לשינוי משמעותי במאזן הכוחות.

״כל הסקרים אומרים שיש לו סיכוי טוב לאבד את בית הנבחרים״, אמר גלבוע. באשר לסנאט, הוא ציין כי המרוץ צמוד במיוחד, וכי הפערים במדידות נעים סביב שניים עד ארבעה אחוזים. לכן, לדבריו, עדיין קיימת אפשרות שטראמפ יאבד את השליטה בשני הבתים, או לחלופין ישמור על הרוב בסנאט ויאבד רק את בית הנבחרים.

מה המשמעות של אובדן הרוב בקונגרס?

גרודקה ביקש להבין עד כמה שינוי השליטה בקונגרס ישפיע בפועל על יכולתו של טראמפ לנהל את מדיניותו, ובפרט על האפשרות לצאת למהלך צבאי מול איראן.

גלבוע הסביר כי גם לאחר הבחירות, הקונגרס הנוכחי ימשיך לכהן עד 3 בינואר 2027. רק לאחר מכן ייכנס הקונגרס החדש לתפקידו, ואז עשוי להיווצר שינוי משמעותי במערכת היחסים בין הנשיא לבית המחוקקים.

לדבריו, נשיא ארצות הברית זקוק לאישור הקונגרס לצעדים תקציביים משמעותיים, וגם מינויים מסוימים דורשים את אישורו. אם הדמוקרטים ישתלטו על אחד מבתי הקונגרס, טראמפ עלול להיתקל בקשיים בקידום התקציב, באישור מינויים ובמהלכים נוספים.

״הוא לא יכול להוציא סנט אחד בלי אישור של הקונגרס״, הסביר גלבוע, והוסיף כי אובדן הרוב עשוי להקשות על הנשיא לנהל את המדינה כפי שעשה עד כה.

עם זאת, הוא הדגיש כי טראמפ אינו צפוי לוותר בקלות על ניסיונותיו לקדם את המדיניות שלו, וכי השנתיים שנותרו לו בבית הלבן עשויות להיות משמעותיות במיוחד מבחינת הרצון להותיר אחריו מורשת והישגים.

״הוא צריך לגרום לזה שיהיה לו הישג עם איראן״

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בשיחה הייתה הקשר בין בחירות האמצע לבין האפשרות שטראמפ יחליט על פעולה צבאית נגד איראן.

גרודקה הזכיר את ההערכות שלפיהן טראמפ נמנע מתקיפה לפני הבחירות מחשש שהדבר יפגע בו אלקטורלית, ושאל מה צפוי לקרות ביום שאחרי.

גלבוע הבהיר כי אין להסיק מכך שטראמפ בהכרח יתקוף מיד לאחר הבחירות. לדבריו, הנשיא יצטרך לקבל החלטה אסטרטגית, אך השיקול המרכזי מבחינתו הוא הצורך להציג הישג משמעותי מול איראן.

״הוא לא יכול להשאיר את הסיפור של איראן ולהגיד: ניצחתי, לך הביתה. הוא צריך לגרום לזה שיהיה לו הישג עם איראן״, אמר.

לדבריו, טראמפ ממשיך לפעול בשני מסלולים במקביל: המסלול הדיפלומטי והמסלול הצבאי. האיום הצבאי נועד, בין היתר, לחזק את עמדתו במשא ומתן ולהבהיר לאיראנים כי אם לא יגיעו להסכם, ארצות הברית עשויה לפעול בכוח.

גלבוע תיאר את המסר האמריקני לאיראן כבחירה בין הסכם לבין השמדה, אך הדגיש כי שאלת העיתוי וההחלטה על פעולה צבאית עדיין פתוחה.

הורמוז או הגרעין? המחלוקת שמסבכת את המשא ומתן

בהמשך הריאיון הציג גלבוע את המחלוקת המרכזית בין הצדדים סביב תנאי ההסכם האפשרי.

לדבריו, איראן מבקשת להתמקד תחילה בפתרון סוגיית מצר הורמוז, ורק לאחר מכן לדון בסוגיית הגרעין – אם בכלל. מנגד, טראמפ דורש שהסכם לא יסתפק בהסדרת המעבר במצר, אלא יכלול גם מענה לסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית.

גלבוע סיפר כי פקיסטן וקטאר, המשמשות לדבריו כמתווכות, מנסות לקדם נוסחה שתאפשר לכלול את נושא הגרעין בהסכם, באמצעות הסכמה איראנית לאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להגיע לאתרים הגרעיניים ולדווח על הנעשה בהם.

״טראמפ אומר: הורמוז בסדר גמור, אבל אני רוצה גם לפתור את הגרעין״, הסביר.

לדבריו, המתווכות מנסות לשכנע את איראן להגיע לפשרה באמצעות הצגת הסיכון שבהסלמה צבאית, ובמקביל מזהירות את טראמפ מפני ההשלכות הכלכליות והאזוריות של תקיפה רחבה.

המתווכות מזהירות את שני הצדדים: הסלמה עלולה לעלות ביוקר

גלבוע תיאר את פעילות המתווכות כניסיון להפעיל לחץ משני הכיוונים. מול איראן הן מדגישות את האפשרות שטראמפ יתקוף מתקני אנרגיה ותשתיות, ומול הנשיא הן מצביעות על הסכנה שבהרחבת המלחמה למדינות נוספות באזור.

לדבריו, תקיפה של מתקני גז ונפט עלולה להביא לפגיעה רחבה בתשתיות ובאספקת האנרגיה, ולגרור עלייה משמעותית במחירי הדלק בעולם.

״המתווכות כל אחת אומרות לשני הצדדים״, הסביר גלבוע. הן מנסות לשכנע את איראן שלא כדאי לה להסתכן בעימות צבאי, ובמקביל להבהיר לטראמפ שגם פעולה צבאית עלולה לגרור מחיר כבד.

בשלב זה, לדבריו, נמשך המשא ומתן באמצעות שליחויות ושיחות ממושכות, כאשר שאלת הגרעין נותרת אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות.

האם הפסד בבחירות דווקא יאיץ את העימות?

לקראת סיום השיחה העלה גרודקה אפשרות נוספת שעלתה בפרשנויות סביב הבחירות: האם הפסד של טראמפ בבחירות האמצע עלול דווקא להגביר את המוטיבציה שלו לצאת למלחמה רחבה, בניסיון להשיג הישג מדיני או צבאי שייחרט במורשתו.

גלבוע התייחס לכך כחלק מהשיקולים המורכבים שמולם ניצב הנשיא, אך לא קבע כי הפסד בבחירות יוביל בהכרח לתקיפה.

בסיום הריאיון הדגיש כי תוצאות הבחירות יהיו נתון משמעותי להבנת מרחב הפעולה של טראמפ בחודשים הבאים, אך לא הגורם היחיד שיכריע את שאלת העימות מול איראן. גם התקדמות המשא ומתן, עמדת המתווכות והמחיר האפשרי של הסלמה יעמדו לנגד עיניו.

כך, בעוד האמריקנים נערכים להכרעה שתשנה את מאזן הכוחות בוושינגטון, בישראל עוקבים בדריכות אחר השאלה כיצד ישפיעו תוצאותיה על אחד הנושאים הביטחוניים הרגישים ביותר באזור.