
הרב רפאל וולף, נאמן ביתו של מרן ראש הישיבה הרב אלעזר מנחם מן שך זצ״ל, התייחס בריאיון לתוכנית ׳שמונה אפס אפס׳ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, לשאלה האם נאום ״השפנים״ משנת 1990 מלמד על התנגדותו של הרב שך לשותפות פוליטית עם השמאל.
וולף הבהיר כי אין בידיו אפשרות לקבוע מה הרב שך היה אומר כיום, אך לדבריו, ניתן ללמוד על השקפתו ממכתבים שכתב באותן שנים.
הוא דחה את הטענה שלפיה הרב שך הורה לתמוך בימין משום שהציבור הימני מסורתי יותר.
״אני יודע שחוזרים על זה, מישהו מיהדות התורה חוזר על זה כל הזמן, שהרב שך אמר ללכת עם הליכוד בגלל שהם מסורתיים. אני לא שמעתי כזה דבר, וזה לא מופיע בנאומים שלו״, אמר.
כדי להמחיש את עמדתו, הקריא וולף מכתב שכתב הרב שך בשנת תשל״ז, לאחר עליית הליכוד לשלטון בראשות מנחם בגין.
במכתב כתב הרב שך: ״ודע ידידי, כי אל תחשוב כי עכשיו שהתחלפו המשמרות ושלטון חדש בא נשתנה הדבר. לא כן אחי. היסוד הוא אחד: המדינה היא חילונית עם חוקים זרים לנו, ומבוססת על כוחי ועוצם ידי. נבחרי העם רובם מרוחקים משמירת התורה ומצוותיה״.
בהמשך התייחס הרב שך לאמירות של בגין, שהזכיר בנאומו את הביטוי ״בעזרת השם״, והבהיר כי אמירה כזאת אינה מספיקה בפני עצמה.
״והאמירה בעזרת השם חשובה רק אם מבוססת על שמירת התורה וקיום המצוות״, ציטט וולף.
בהמשך אותו מכתב כתב הרב שך כי יש לסמוך יותר על מי שנראים נוחים יותר לציבור החרדי, אך הדגיש כי הסכנה עדיין קיימת. עוד הוסיף כי בענייני דת וביטחון יש לנציגים החרדים אפשרות להצביע באופן עצמאי, גם בניגוד לעמדת השלטון.
כשנשאל על האפשרות לשותפות פוליטית עם השמאל, או כפי שכינה זאת ״גוש השינוי״, הציג וולף עמדה ברורה: מבחינתו, השאלה אינה השתייכות למחנה פוליטי אלא היכולת לדאוג לצורכי הציבור החרדי ולעולם התורה.
״היום, מה שקוראים לזה ימין, אני לא יודע… ארבע שנים לא עזרו לנו. ולא רק שלא עזרו לנו, אנחנו בבעיה. אנחנו בבעיה גדולה״, אמר.
לדבריו, אם גורמים המזוהים עם גוש השינוי יהיו מוכנים לאפשר לציבור החרדי לשמור על אורח חייו ולדאוג לעולם התורה, אין סיבה לפסול שותפות איתם מראש.
״אין כאן שאלה ימין, שמאל, איזו מפלגה. אם הליכוד לא יכול לתת לנו מה שאנחנו צריכים, אז צריכים ללכת עם מישהו אחר״, הצהיר.
אדמקר הציג בפני וולף את הטענה של המתנגדים לשותפות עם השמאל, שלפיה מהלך כזה עלול לפגוע בציבור המסורתי ובאוכלוסיות בפריפריה, שמבקשות לשמור על השבת, הגיור והצביון היהודי של המדינה.
וולף השיב כי בראש סדר העדיפויות עומד מצבו של הציבור החרדי ועולם התורה, והשתמש בכלל ״חייך קודמין״.
כשנשאל האם הכוונה היא רק לציבור החרדי, השיב: ״אנחנו החרדים, כן! אנחנו החרדים בכנסת מייצגים את החרדים! החרדים נרדפים, לא רק נרדפים, לא יכולים ללמוד, לא יכולים ללמד, לא יכולים לעבוד, לא יכולים לחנך את הילדים, אז מה? חייך קודמין! מה השאלה?״.
הוא הוסיף כי גם במדינות אחרות חיים זה לצד זה ציבור חילוני וציבור חרדי, שכל אחד מנהל את אורח חייו, וטען כי אין משמעות לצביון יהודי אם בחורי הישיבות והאברכים לא יוכלו להמשיך ללמוד תורה.
במהלך הריאיון סיפר וולף על מקרה שבו נכח אצל הרב שך, כאשר אדם העלה בפניו את הטענה כי בחורי ישיבות צריכים להתגייס לצבא משום שמדובר בפיקוח נפש.
לדבריו, הרב שך השיב באותה הזדמנות כי גם קיומן של הישיבות הוא בגדר פיקוח נפש לעם ישראל.
״זה פשוט פיקוח נפש לעם ישראל שיהיו ישיבות. ישיבות, הקיום של ישיבות לעם ישראל זה פיקוח נפש״, ציטט וולף את תשובת הרב שך.
וולף הדגיש כי גם נאום השפנים לא היה, לדבריו, נאום פוליטי שקרא לתמוך בימין על חשבון השמאל, אלא נאום נגד החילוניות בארץ ישראל.
״הוא לא דיבר על הימין בכלל! הוא דיבר על המצב של החילוניות בארץ ישראל. זה לא היה נאום פוליטי שנלך עם הימין, למה? בגלל שהשמאל אוכלים שפנים. הוא דיבר נגד החילוניות בארץ״, אמר.
לקראת סיום הריאיון חשף וולף מכתב נוסף של הרב שך, שנכתב לאחר ההסכם הקואליציוני עם ממשלת בגין, ובו התייחס לסיבה שבגללה הסכים להשתתף בקואליציה.
לדבריו, ההסכם עסק בין היתר בסוגיות של גיוס בנות, ניתוחי מתים ועניינים נוספים הנוגעים לחיזוק הדת. אולם בהמשך, לטענתו, חלק מההסכמות לא קוימו כפי שסוכם.
וולף הקריא את דברי הרב שך במכתב: ״והאמת היא, על דעתי היה שיש לעזוב את הקואליציה, כי לא על מנת כן נכנסנו״.
לדבריו, הדברים ממחישים כי ההצטרפות לממשלת בגין לא הייתה התחייבות פוליטית קבועה, אלא נבעה מהציפייה לקדם את ענייני התורה והדת.
״כל מה שהוא היה מוכן להשתתף בקואליציה של בגין, של הליכוד, היה למען התורה, למען חיזוק הדת. וברגע שלא יכלו ולא עמדו בהסכם בדיוק – לא שלא עשו, אלא לא עמדו במה שסיכמו – אז צריכים לעזוב אותם״, סיכם וולף.
מרן הרב שך זצוק"ל | צילום: שוקי לרר