מנחם גשייד מטיל ספק בגוש הימין: ״למה החרדים צריכים ללכת כצאן לטבח?״

האם המפלגות החרדיות עומדות בפני שינוי פוליטי היסטורי, והאם הברית ארוכת השנים עם גוש הימין בדרך להתפרק? בשיחה שנערכה הערב (ב׳) בתוכנית ״המהדורה המרכזית״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יעקב גרודקה ובהשתתפות הפרשן הפוליטי ישראל כהן, הציג האסטרטג ואיש התקשורת מנחם גשייד תמונה פסימית במיוחד באשר לסיכויי הקמת הממשלה הבאה – והטיל ספק בצורך של המפלגות החרדיות להמשיך לראות בעצמן חלק אוטומטי מגוש הימין.

״למה צריך להגיע לרב לנדו כדי להבין שאין גוש ימין?״

גרודקה ביקש מגשייד להתייחס לאפשרות שהמפלגות החרדיות יחברו למרכז-שמאל, בעקבות האמירה כי אין עוד גוש ימין. גשייד השיב כי אינו מתיימר לפרש את המהלכים שמוביל מרן הרב לנדו, אך תהה מדוע בכלל נדרשת אמירה מפורשת כדי להכיר במציאות הפוליטית.

״האם כבודו חושב שיש גוש הימין? במה זה בא לידי ביטוי שיש גוש הימין? בכך שאנחנו קמים בבוקר וצריכים להגיד לכל קפריזה של מי שעומד בראש גוש הימין: אנחנו שלך, תעשה איתנו מה שאתה רוצה, נלך כצאן לטבח?״ תהה.

לדבריו, שותפות פוליטית אינה יכולה להתבסס על התחייבות חד-צדדית של המפלגות החרדיות. ״כדי להיות שותף עם מישהו, כדי לחבור לגוש אוטומטי, גם הצד השני צריך לשלם לעסקה. זה לא יכול להיות שרק צד אחד משלם לעסקה״, אמר.

״עשרות אלפי אנשים קמים בבוקר ולא יודעים אם הבן שלהם ייעצר״

בהמשך הציב גשייד את סוגיית גיוס בני הישיבות במרכז הדיון, וטען כי המפלגות החרדיות אינן מקבלות את התמיכה הנדרשת מצד שותפיהן הפוליטיים.

״ברור לך שיש עשרות אלפי אנשים שקמים כל בוקר והם לא יודעים אם הבן שלהם ייעצר היום או לא. אתה רוצה להגיד לי שיש משהו שהם שותף עכשיו בגוש הימין שאכפת למישהו בגוש הימין?״ שאל את גרודקה.

הוא התייחס גם להתנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלדבריו אמנם השמיע הצהרות תמיכה בציבור החרדי, אך לא סיפק את התוצאות המצופות ממנו. ״לפחות בדיבורים? אבל שום דבר לא…״ אמר, והוסיף כי שותפות פוליטית מחייבת גם את הצד השני לשאת במחיר ולספק הישגים ממשיים.

ישראל כהן: ״יותר ויותר אנשים שואלים מה קיבלנו?״

הפרשן הפוליטי ישראל כהן הצטרף לדיון וציין כי לאחר דבריו של מרן הרב לנדו ניתן לזהות שינוי מסוים גם בשיח הציבורי החרדי. לדבריו, אם בעבר התמיכה בנתניהו הייתה כמעט מובנת מאליה בחלקים נרחבים של הציבור, כיום נשמעות יותר ויותר תהיות על התמורה שקיבלו המפלגות החרדיות מהשותפות הפוליטית.

גשייד הסכים עם הדברים והציג תרחיש שממחיש, לדבריו, את השינוי האפשרי בעמדות הציבור: ״אילו היו שמים קלפי סמויה במרכז בני ברק, ושמים שם נתניהו או אחד מגדולי ישראל, לצערי ולצערך, אני בטוח – ולצער יעקב אני לא בטוח – שהתוצאה הייתה גדול בישראל״.

לדבריו, הציבור החרדי התרגל במשך שנים לתמיכה בנתניהו, אך המציאות הנוכחית מעוררת שאלות קשות. ״בסוף בן אדם קם בבוקר, הוא רוצה לדעת שהוא יכול לגמור את היום שלו בבית ולא לגמור את היום שלו מתרוצץ אצל אוכל״, אמר, בהתייחס לחשש ממעצר בני ישיבות.

האם ש״ס ויהדות התורה ילכו בדרכים נפרדות?

גרודקה שאל האם קיימים הבדלים בין ש״ס ליהדות התורה שעשויים להוביל לכך שאחת המפלגות תצטרף לממשלה אפשרית עם המרכז-שמאל, בעוד האחרת תישאר נאמנה לגוש הימין.

גשייד השיב כי יו״ר ש״ס אריה דרעי כבר הבהיר את עמדתו: אם יהדות התורה תחליט להצטרף לממשלה – ש״ס תצטרף גם היא, ואם תחליט שלא להצטרף – ש״ס לא תלך לבדה.

לדבריו, הפוליטיקאים המנוסים נמנעים בשלב הזה מהצהרות נחרצות שעלולות להגביל את אפשרויות הפעולה שלהם בהמשך.

״אני לא רואה את המספרים – הסיכוי לבחירות חוזרות גבוה״

באשר למפת האפשרויות הפוליטית, גשייד העריך כי ליו״ר מפלגת ישר גדי איזנקוט אין סיכוי ממשי להרכיב ממשלה. הוא הסביר כי גם אם יקבל את המנדט הראשון לניסיון הרכבת הממשלה, המספרים אינם מאפשרים לו להקים קואליציה יציבה.

לפי התרחיש שהציג, לאחר תקופת המנדט של איזנקוט עשוי נתניהו לקבל הזדמנות להרכיב ממשלה, אך גם סיכוייו לכך נמוכים. בהמשך עשויה להיפתח אפשרות נוספת, שבה חבר כנסת שיצליח להציג תמיכה מספקת יוכל לנסות להרכיב ממשלה.

״אני לא רואה את המספרים, אני לא רואה את האנשים שנפגשים ביחד וחוברים לקואליציה. מכל מקום שאתה בודק את המספרים, זה לא מסתדר״, אמר.

כשגרודקה הציע כי המשמעות היא היערכות לבחירות נוספות, השיב גשייד כי זהו לכאורה התרחיש הריאלי ביותר, אלא אם תימצא ברגע האחרון נוסחה שתאפשר הקמת ממשלה.

ליברמן לא ייכנס לממשלה של נתניהו – גם תמורת רוטציה?

אחת הנקודות המרכזיות בניתוח של גשייד נגעה ליו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. לדבריו, גם הצעה מרחיקת לכת מצד נתניהו לא בהכרח תביא את ליברמן להצטרף לממשלה בראשותו.

״אם נתניהו עכשיו, שמוכן לתרום כליה כדי לפגוש אותו, יוצא למסיבת עיתונאים ואומר שבתמורה לפגישה עם ליברמן שיצטרף לממשלתי, אני נותן לו מראש רוטציה – התשובה של ליברמן תהיה לא״, העריך גשייד.

הוא הסביר כי להבנתו, ליברמן מוכן להיות זה שמרכיב ממשלה ואף להציע לנתניהו להצטרף אליה, אך אינו מוכן להיכנס לממשלה תחת הנהגתו.

גשייד הצביע גם על המהלך סביב בחירת יו״ר הכנסת, שלדבריו עשוי להעניק לגוש השינוי יתרון משמעותי. הוא טען כי אם ייבחר יו״ר כנסת מטעם מפלגת ישר, אחד הצעדים הראשונים עשוי להיות קידום הקמת ועדת חקירה ממלכתית – מהלך שלדבריו עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות עבור נתניהו.

בסיום הריאיון חזר גשייד להערכתו כי המערכת הפוליטית מתקשה למצוא את המספרים הדרושים להקמת קואליציה, וכי ללא שינוי דרמטי במגעים בין המפלגות, ישראל עלולה למצוא את עצמה שוב בדרך לקלפי.