מה הסוד של המנוע שמניע את הבית? הרבנית פרי כהן על שיפוץ ה"חוזה" הזוגי
בזמן שאנחנו עסוקים בגידול ילדים, משכנתא וקריירה, המרחב הזוגי נוטה להישחק ולהידחק לסוף סדר העדיפויות. בשיחה גלויה בתוכנית "הקול שלך", מסבירה הרבנית פרי כהן למה אסור להסתמך על טלפתיה, וכיצד הציפיות המערביות מטעות אותנו
הקול שלך כ"ח תמוז התשפ"ו (13.7.2026)
הבית שלנו הוא המבצר שלנו, אך הלב האמיתי שמניע את המערכת כולה הוא המרחב הזוגי. בשגרת החיים הסופר-אינטנסיבית – הכוללת גידול ילדים, עבודה, דאגות ומטלות – המרחב הזה נוטה לפעמים להישחק, להתקרר ולהידחק לתחתית סדר העדיפויות.
בראיון מיוחד בתוכנית "הקול שלך" עם אפרת פינקל, פותחת הרבנית פרי כהן צוהר אל תוך המורכבות של חיי הנישואין ומציעה מבט עמוק, שונה ומרענן על הדרך לשמר את המנוע של הבית.
הבדידות שאחרי השמחה והסתמכות היתר על טלפתיה
"אנחנו מתחתנים מתוך מקום חסר", מסבירה הרבנית כהן. "אנחנו מצפים שיהיה שם מישהו שיגרום לנו להיות שמחים, שישלים אותנו, ואנחנו לא עושים את העבודה שאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו. אם נצפה שמישהו אחר יעשה עבורנו את העבודה, אנחנו נהיה מאוכזבים כל החיים".
הרבנית מצביעה על תופעה נפוצה שבה זוגות צעירים נופלים לתוכה: הציפייה שבן הזוג ינחש את הצרכים שלהם לבד. "זוגיות היא לא משחק ניחושים. אנחנו שוכחים את ההתרגשויות, שוכחים להשקיע, ומצפים מהשני שיבין אותנו וינהג בדיוק כמונו". היא מדגישה כי התפיסה המערבית הרומנטית, כפי שהיא מוצגת במדיה, מציגה תמונה מוטעית ואף הפוכה מהמשמעות האמיתית של זוגיות, דבר שמייצר ציפיות לא נכונות ואכזבה עמוקה כשהמציאות היומיומית מגיעה.
"עזר כנגדו" – המראה של החסרונות
אחד המושגים המרכזיים שהרבנית פרי כהן מביאה לקליניקה הוא ההגדרה מחדש של המונח המקראי "עזר כנגדו". לדבריה, בן הזוג לא נועד רק כדי להחמיא לנו, אלא הוא משמש כמראה חיונית שמציפה את החסרונות והמקומות שבהם אנו נדרשים לעבוד ולתקן.
"הקדוש ברוך הוא לא הלך לישון כשהוא שידך בינינו", היא אומרת בחיוך. "הוא ידע בדיוק מי בן הזוג שמתאים לנו והוא עשה זאת באופן מוחלט למה שאנחנו צריכים כדי לצמוח. לפעמים המראה הזו תלמד אותנו להגיד 'כן', לפעמים להגיד 'נו', ולפעמים להציב גבולות. זו עבודה זוגית אמיתית".
החוזה הזוגי החדש: משקיעים במהלך החיים, לא רק "לצידם"
הסכנה הגדולה ביותר, לפי הרבנית כהן, היא המחשבה שהזוגיות "תחכה לנו בפינה" ליום שבו הילדים יגדלו או כשהעומס יפחת. היא משתפת בסיפור כואב על אישיות ציבורית גדולה שהקדיש את חייו לכלל, מתוך מחשבה שביום מן הימים יתפנה להשקיע באשתו – אך היא נפטרה בטרם עת, והזמן שקיווה לו מעולם לא הגיע.
"הילדים יגדלו, יעזבו את הקן, ובסוף נחזור להיות רק שנינו", מסכמת הרבנית. "אם לא נשקיע במהלך כל החיים במרחב הזה, אנחנו עלולים לקבל אחרי שנים רבות תוצר מוזנח שיהיה קשה מאוד לשקם. השינוי מתחיל בדברים הקטנים: בכוס קפה משותפת בערב, בהקשבה אמיתית, ובלמידה איך לבקש ולתת עזרה בצורה מפורשת".
אילוסטרציה. צילום: יוסי זמיר/פלאש 90
בארץ
