"הנהגות שלא רואים בשום מקום": מקורבו של הצדיק רבי עמוס גואטה זצ"ל בריאיון מרתק

אברומי יולנו, נתנייתי במקור המתגורר כיום בניו יורק, בראיון מיוחד במהדורה המרכזית עם יעקב גרודקה מספר כי הכיר את רבי עמוס זצ"ל עוד מילדותו כילד שגדל בקריית צאנז בנתניה. הילדים היו מגיעים למתחם של הצדיק כדי לראות את בעלי החיים שהחזיק במקום – כבשים, פרות ותרנגולים. עם זאת, הקשר האישי והקרוב ביניהם החל רק לפני כתשע שנים.

יולנו נזכר במראה הראשון של הצדיק שנחקק בזיכרונו כילד בחדר "עוללים": רבי עמוס היה הולך ברחוב עטוף בטלית ותפילין, עם ציציות רבות, ועוצר אנשים שאינם דתיים כדי להניח להם תפילין – ואלו היו נעתרים לו בהכנעה ומבלי להתווכח.

עובד עצות ומזיל דמעות על קבורת אב גוי

אחד הסיפורים המרתקים ששיתף יולנו נוגע לאחיו, מהנדס בניין מבני ברק. במהלך ביקור בארץ, הגיעו השניים לפנות בוקר אל הצדיק. באותה שעה, רבי עמוס היה שרוי בסערת רגשות ודמעות, כשהוא מנסה לסייע למקרה מורכב שהגיע לפתחו דרך חברה קדישא: תלמיד של הצדיק, שאמו יהודייה אך אביו גוי, ביקש לקבור את אביו שנפטר ביום שישי. אנשי חברה קדישא ביקשו לדחות את הקבורה לשבוע שלאחר מכן, אך רבי עמוס התעקש בדמעות ובסערת נפש שהקבורה תתבצע עוד באותו היום.

כשאחיו של יולנו תהה לפשר העניין ושאל מדוע הדבר כה חשוב עבור אדם שאינו יהודי, השיב לו רבי עמוס באדיקות: "יש עניין של הכרת הטוב לגוי שגידל יהודי, היהודי הזה יושב ולומד כל היום, יש פה הכרת הטוב". מתוך כאבו הגדול, אף התבטא הצדיק בלשון מופלגת ואמר לגבאי להביא טרקטור כדי לקבור אותו בחווה, ביטוי שנועד להמחיש את החשיבות העצומה שראה בהבאת המת לקבורה לאלתר.

שעות של לימוד תניא ללא הפסקה

לאחר אותו מקרה, ביקש רבי עמוס מאחיו של יולנו להישאר עמו. הוא הושיב אותו לצידו והשניים החלו ללמוד יחד בספר ה"תניא" במשך שעות ארוכות, תוך שהם מפספסים פגישות עבודה רבות שנקבעו לאח בבני ברק. יולנו מציין כי רבי עמוס נהג ללמוד עם כל אדם ספר אחר, בהתאם לשורש נשמתו. בנוסף, הקפיד הצדיק כי גם בעת שישן – דבר שנעשה תמיד על כיסא בבית הכנסת או בסוכה וללא שמץ של פרטיות או נוחות – ישב לצידו תלמיד ויקרא בקול רם בספרי קודש, כדי שפיו לא יפסיק מגרסה.

"הכל בשביל תלמידי חכמים"

יולנו שיתף במופת אישי שחווה בסוכות, כאשר הגיע לבקר את הצדיק בשעת לילה מאוחרת. רבי עמוס, שהתעורר משנתו, ביקש ממנו לקרוא בקול מתוך ספר "ליקוטי עצות" שרכש יולנו מוקדם יותר במערת המכפלה. לקראת בוקר, חיפש רבי עמוס דבר מה על שולחנו, שהיה עמוס תמיד בספרים, נרות ואוכל שדאג להביא כדי שלתלמידי החכמים יהיה נעים וכיף ללמוד. הצדיק נטל נר נשמה, הצמיד אותו לעינו, הגיש אותו ליולנו וביקש ממנו לקרוא את הכיתוב שעל הנר.

לתדהמתו של יולנו, על הנר היה כתוב סיפור מפי הרבנית זרי, בתו של הבבא סאלי, שסיפרה כי על שולחנו של אביה היה תמיד הספר "ליקוטי עצות". יולנו נותר נדהם מכך שהצדיק ידע בדיוק איזה ספר הוא מחזיק בידו, מבלי שהדבר נאמר לו קודם לכן.

תורתו של רבי עמוס: "אהב את כולם"

כשנשאל על דרכו הרוחנית של הצדיק – האם נטה לחסידות ברסלב או חב"ד – השיב יולנו בנחרצות: "הוא הכל. אין דבר כזה אצלו ברסלב או חב"ד, הוא אהב את כולם". לצדיק הייתה אהבת ישראל עצומה ובלתי רגילה, והוא קיבל את כל אדם, מפשוטי העם ועד לגבירים, בפשטות ובמאור פנים.

לסיום, הביע יולנו תקווה כי ציונו של הצדיק בנתניה יהפוך למוקד עלייה לרגל ותפילה עבור המונים, בדומה לציוניהם של הבבא סאלי בנתיבות ורבי שמעון בר יוחאי במירון.