בפינת בקודש פנימה בתוכנית על הקצה סיפר הרב יהודה חזן על בחור אמריקאי שהגיע למעונו של ראש ישיבת מיר, הגאון רבי יצחק אזרחי, ושיתף אותו בקושי שלו עם קוד הלבוש המקובל בעולם הישיבות.
הבחור הסביר כי בארצות הברית פחות מקפידים על פרטי לבוש מסוימים, ושאל את ראש הישיבה מדוע בעולם הישיבות מקפידים כל כך על נעליים שחורות, והאם נעליים חומות אינן מתאימות לבן ישיבה.
תשובתו של הרב אזרחי הייתה מפתיעה: ״חומות, אפשר גם״. כשהבחור תהה מדוע בישיבות מקפידים על כך, השיב ראש הישיבה כי המטרה היא שלא להיות חריג ולבלוט באופן יוצא דופן, אך אין בנעליים החומות עצמן בעיה.
בהמשך אף סיפר הרב אזרחי כי גם הוא עצמו לבש נעליים חומות, והוסיף כי העיקר הוא שלא לתת לענייני הלבוש לתפוס את מרכז תשומת הלב.
ההקלטה עוררה התלהבות באולפן, כאשר ישראל כהן הדגיש כי המסר של ראש ישיבת מיר עמוק הרבה יותר משאלת צבע הנעליים.
לדבריו, הדברים מלמדים שאין להפוך את העיסוק בחיצוניות ובעיצוב ההופעה לדבר המרכזי בחייו של בן תורה.
כהן השווה בין מי שעסוק כל הזמן בפרטי המראה החיצוני שלו, כמו אורך הזקן והפאות, לבין מי שמשקיע את כל זמנו בעיצוב הבלורית שלו. לדבריו, בשני המקרים מדובר בעיסוק מוגזם בחיצוניות במקום בדברים החשובים באמת.
יעקב גרודקה הצטרף לדברים והציע אפילו להפוך את המסר למחאה סמלית נגד העיסוק המוגזם בנראות: ״אני קורא לבני הישיבות, לפחות עד זמן חורף הבא, לנעול רק נעליים בצבע חום״.
בהמשך הדיון התייחס גרודקה לתרבות הלבוש בעולם הישיבות וטען כי לעיתים גם הציבור החרדי מעניק חשיבות רבה מדי למראה החיצוני.
ישראל כהן הסכים עם עצם הביקורת על העיסוק המוגזם בחיצוניות, אך הדגיש כי דברי הרב אזרחי אינם קריאה לשנות את קוד הלבוש המקובל בישיבות, אלא מסר שלא להפוך את הנושא לעיקר.
השניים אף העלו דוגמה מעולמם של הלבושים החסידיים, וציינו כי גם כאשר אדם מבקש להתרחק מאופנות חיצוניות, הוא עלול למצוא את עצמו עסוק בפרטי הלבוש ובטרנדים גם בתוך העולם החסידי.
גרודקה סיכם את המסר במילים: ״אנחנו חיים בעולם של חיצוניות, של כלום, של פוזיציה. בסוף מה שמחבר אותנו זה הלב, הלב. הלב זה הנשמה שלנו, זה החיבור״.
ההקלטה של ראש ישיבת מיר הציפה מחדש שאלה שמעסיקה בחורים רבים: עד כמה צריך להקפיד על כללי הלבוש והנראות, ומתי העיסוק בהם הופך למיותר ומסיט את תשומת הלב מהעיקר – לימוד התורה ועבודת ה'.