“יש משפחה אחת שגדלה משנה לשנה” • מונולוג מיוחד ומצמרר ליום הזכרון

הבוקר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, הציגה מירי גפן בפתיח מצמרר בתכנית “המקום ינחם” את תחושת השכול והכאב שמעוררת כל איבוד. גפן פותחת את דבריה בתיאור מטלטל של משפחת השכול, משפחה שנוספת בכל שנה וכוללת את כל מי שאיבד את היקר לו ביותר – את הילד, את ההורה, את האח או האחות.

“המקום ינחם, כי רק אבא שבשמיים רופא לכל מכאוב, עשרות נרות נשמה מודלקים הבוקר.  יש משפחות של אבא ואמא וילד יחיד. יש משפחות של שנים או שלושה או אפילו חמישה ילדים. יש משפחות שנחשבות כברוכות ילדים עם עשרה ילדים – אבל יש משפחה אחת שגדלה משנה לשנה, משפחה גדולה מדי – שהיא נקראת משפחת השכול. כל ילד הוא עולם מלא בשביל עוד משפחה שאיבדה את היקר מכל.

בשנה האחרונה איבדנו עוד ועוד. כל אחד הוא עולם מלא בשביל המשפחה, כל אחד שהולך הוא עוד כאב צורם בשביל עם שלם. עוד אלף שש מאות ארבעים ושבע בני משפחה נוספו למשפחת השכול של ‘הותר לפרסום’. עוד שנה של אבדון, עוד שנה של צער וכאב, של חלל ויגון. עוד שנה שהורים שיכלו את היקר להם מכל. עוד שנה שהתווספו אליה ילדים שלמדו לומר קדיש. עוד שנה שהתווספו אליה אלמנות שצריכות להיות חזקות ולהתמודד.

את היום הזה מרגישה מדינה שלמה. התחושה מורגשת בגרון הלחלוחית בעיניים. המחשבות, היום הזה הוא סמלי למה שמרגישים המשפחות רגע רגע, שעה שעה, בכל יום. אי אפשר לשכוח את מישהו שהוא חלק מדמו, ממשפחתו, מנפשו. אין טיפקס שימחוק כאב שצרוב בלב. זהו יום, שיש בו הזדמנות לקרוא פרקי תהילים לזכרם, ללמוד משניות לעילוי נשמתם. לומר גם בשקיקה אנחנו איתכם בכאב ובצער.

הנה, רק בימים האחרונים התבשרנו על עוד ועוד ‘הותר לפרסום’ בתי העלמין מלאים יותר מבכל שנה במשפחות השכול. מלחמת ‘חרבות ברזל’ הוסיפה חלקות, פיגועים שהוסיפו מצבות. השקט הזה, הוא חזק מדי מבין המצבות. נשמעה שם רק צעקה הלב – ‘המקום ינחם בתפילה שלא נוסיף לדאגה עוד’.

תחנות האוטובוס נהפכו בשנה האחרונה לקירות הנצחה עם הרבה מדבקות. לכל אדם יש שם, יש גם תמונה אבל בעיקר יש גם מדבקה עם מסר שהותיר אחריו כתשובה לזיכרון עם תובנות חיים כאלה או אחרות. תחנות האוטובוס זה תחנת עצירה מהחיים לבין תחנת הבאה במרוץ החיים.

זה הזדמנות ללקט תובנות מאלה שהלכו לבית עולמם, מאלו שהפסיקו לנסוע במסע החיים והלכו לעולם שכולו טוב. הם הותירו לנו כאב, אבל עם הרבה מדבקות עם מסר. אני ממליצה לכם לעצור בתחנות האוטובוסים לקרוא ממדבקות התליות בתחנה את המסרים שהותירו לנו כי במותם לימדו אותנו על החיים.

בשבועות האחרונים ליקטתי לעצמי כמה מאלה, והחלטתי להביא לשידור כמה מתובנות שליקטתי מהנופלים הותירו כמוטו כמו צוואה לחיים”.

האזינו לפתיח המצמרר מתוך התכנית “המקום ינחם”: