יענקי קצבורג מעריך: זה מספר הקולות החרדיים שעלולים ללכת לאיבוד

הבחירות הקרובות מציבות בפני המפלגות החרדיות אתגר שאינו מגיע רק מהיריבים הפוליטיים מבחוץ, אלא גם מתוך הציבור שלהן עצמן. בריאיון למנדי ריזל בתוכנית ״חדשות השבוע״ ברדיו קול ברמה, התייחס איש התקשורת יענקי קצבורג, מ״הפרגוד״, לתופעה שבה צעירים חרדים מצהירים כי לא יצביעו למפלגות החרדיות המסורתיות, ואף שוקלים להצביע למפלגות אחרות.

ריזל סיפר כי פגש בבני ברק שלושה בחורי ישיבות מהציבור הספרדי, שכל אחד מהם הצהיר על כוונה אחרת: אחד לא מתכוון להצביע, השני שוקל להצביע למפלגת ״צבע שחור״ והשלישי מתכוון להצביע לבני גנץ. לדבריו, מדובר בצעירים שהיו אמורים, לכאורה, להצביע לש״ס.

קצבורג הסביר כי התופעה משקפת תחושות קשות בקרב חלקים בציבור החרדי, על רקע סוגיית הגיוס, הקיצוצים והתחושה שחברי הכנסת אינם מבינים עד כמה קשה מצבם של האברכים. עם זאת, הוא סבור שהשאלה המרכזית אינה בהכרח כמה קולות יאבדו המפלגות החרדיות, אלא מה תהיה המשמעות האלקטורלית של הפיצול.

התקדים של אלי ישי: ההישג שנעלם בתוך חגיגות הניצחון

כדי להסביר מדוע הוא אינו צופה בהכרח דרמה גדולה, הזכיר קצבורג את מערכת הבחירות שבה התמודד אלי ישי מול אריה דרעי במסגרת מפלגת ״יחד״. לדבריו, למפלגה היו חסרים כ־22 אלף קולות כדי להיכנס לכנסת – פער קטן יחסית, אך כזה שהכריע את גורלה.

קצבורג הזכיר את נאום הניצחון של דרעי, שבו התגאה בתוצאה של ״אפס שבע״, וטען כי למרות הכישלון של ישי לעבור את אחוז החסימה, היקף התמיכה שקיבל היה משמעותי מאוד.

לדבריו, גם בבחירות הנוכחיות עשויות מפלגות שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה לצבור יחד עשרות אלפי קולות. הוא העריך כי מפלגת ״אחי״ עשויה להביא כ־20 אלף קולות, ואילו ״צבע שחור״ עשויה להגיע לכ־40 אלף קולות.

אלא שלפי ההערכה שלו, גם אם הקולות הללו לא יתורגמו למנדטים, ש״ס ויהדות התורה עדיין עשויות להגיע לתוצאה שתאפשר להן להציג את ליל הבחירות כהצלחה.

״במוצאי הבחירות אתה תראה ריקודים בש״ס, ריקודים ביהדות התורה״, העריך קצבורג. לדבריו, לאחר מכן יתחיל הדיון האמיתי במספרים: כמה קולות קיבלה כל מפלגה, כמה קולות הלכו לאיבוד ומה היה יכול להיות אילו הפיצול לא היה מתרחש.

המפלגות הקטנות לא בהכרח רוצות להיכנס לכנסת

אחד ההסברים שסיפק קצבורג להתמודדות של מפלגות קטנות הוא האפשרות שהן מבקשות להוכיח את כוחן לקראת מהלכים פוליטיים עתידיים.

לדבריו, אם אכן יהיה סיבוב נוסף בבחירות, כפי שהוא מעריך, מספר הקולות שכל גורם יצליח להביא עשוי להפוך לקלף מיקוח. מפלגות וגורמים פוליטיים יוכלו להציג את כוחם ולדרוש ייצוג או השפעה במשא ומתן עתידי.

בהקשר הזה הזכיר קצבורג גם את איומיו של יצחק גולדקנופף שלא להצביע, והעריך כי בסופו של דבר הוא לא יוכל להרשות לעצמו להישאר מחוץ למחנה בבחירות הראשונות, אם ירצה לשמור על מקומו במערכת הפוליטית.

עם זאת, הוא הדגיש כי מבחינתו המפלגות הקטנות אינן צפויות לעבור את אחוז החסימה. ״בסוף צריך להביא המון המון קולות, וזה רק עולה ועולה המספר שצריך להביא בשביל להיכנס לכנסת״, הסביר.

המשבר בש״ס: ״זו בעיה הרבה יותר עמוקה״

בחלק נוסף של הריאיון התייחס קצבורג לאתגר שמציבה מפלגת ״אחי״ בפני ש״ס ולניסיונות להתמודד עם ההתנגדות מתוך הציבור הספרדי.

לדבריו, לא מדובר במחלוקת טכנית שניתן לפתור בשיחה אחת או באמצעות פנייה של רב בכיר. הוא העריך כי גם התערבות של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, לא בהכרח תספיק כדי לפתור את המשבר, משום ששורשיו נעוצים במחלוקות עמוקות שנמשכות שנים.

קצבורג השווה את המצב למקרים מהעבר בציבור החרדי, שבהם התערבות של גדולי ישראל הצליחה להביא להסכמות ולמנוע פיצול. לדבריו, בעבר היה קל יותר לזהות דמות תורנית בכירה שיכולה להכריע במחלוקת, ואילו כיום קשה יותר למצוא גורם אחד שיצליח לאחד את כל הצדדים.

הוא אף התייחס לדברים שנאמרו בעבר על סיום עידן ההנהגה של ״המרנים״, אך הבהיר כי שאלת ההשפעה של גדולי ישראל על המערכת הפוליטית מורכבת יותר מכפי שנדמה.

לצד זאת, קצבורג לא שלל אפשרות שעד הבחירות יושגו הסכמות שיביאו לפרישתה של אחת המפלגות או לשינוי בהתמודדות. לדבריו, מהלך כזה עשוי להתבצע גם סמוך מאוד לפתיחת הקלפיות, אם יוחלט שהדבר משרת את המטרה הפוליטית.

קמפיינים דיגיטליים? הציבור החרדי עדיין מצביע לפי הוראת הרב

לקראת סיום הריאיון שאל ריזל האם מערכת הבחירות הנוכחית שונה מקודמותיה מבחינת אופי הפרסום של המפלגות החרדיות, ובפרט לנוכח השימוש הגובר באתרים ובקבוצות וואטסאפ.

קצבורג לא זיהה שינוי דרמטי, אלא תהליך הדרגתי. לדבריו, ביהדות התורה עיקר ההכרעה בקרב ציבור הבוחרים המסורתי עדיין קשור להוראת הרבנים ולמעמדה של הקהילה. הבוחר מחפש את שם רבו ברשימת הרבנים התומכים, והדבר משפיע על החלטתו.

לדבריו, הקמפיינים הדיגיטליים נועדו בין היתר לייצר עניין בקרב הציבור החרדי המודרני, בעוד שש״ס נדרשת לפנות גם לציבור המסורתי. עם זאת, הוא סבור כי ציבור הבסיס החרדי ממשיך להצביע בהתאם להוראת רבותיו.

קצבורג התייחס גם למחלוקות שהתעוררו בתוך יהדות התורה סביב סוגיית ההצבעה וההתנגדויות למהלכים פוליטיים שונים. לדבריו, בסופו של דבר, כאשר מתקבלת הכרעה ברורה מצד ההנהגה הרבנית, היא עשויה להביא ליישור שורות גם לאחר מחלוקות פנימיות.

ומה יקרה בליל הבחירות?

למרות הביקורת, הפיצולים והאפשרות לאובדן קולות משמעותי, קצבורג אינו צופה מהפך דרמטי במפה החרדית. להערכתו, רוב חברי הכנסת המוכרים ייכנסו שוב לכנסת, והוויכוח הציבורי יתמקד בשאלה כמה קולות איבדו המפלגות וכמה כוח הצליחו לגרוף המתחרים.

הוא אף העריך כי מערכת הבחירות מעניינת יותר מכפי שנדמה במבט ראשון, בעיקר בשל הפער האפשרי בין הסקרים לבין התוצאה בפועל ובשל הלך הרוח ברחוב הישראלי ביחס לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כך, בעוד שהמפלגות החרדיות נערכות לקרב על כל קול, קצבורג סבור כי המבחן האמיתי יהיה לא רק מי ייכנס לכנסת, אלא גם מי יצליח להוכיח את כוחו לקראת המהלכים הפוליטיים שיבואו לאחר מכן.