
על רקע הסקרים האחרונים וההתפתחויות הפוליטיות, שר המשפטים לשעבר חיים רמון התייחס הבוקר ב’שמונה אפס אפס’ בהגשת ישראל כהן ומשה ארלנגר למפת המנדטים ולתרחישים האפשריים ביום שאחרי הבחירות.
רמון הציג הערכה חד-משמעית למדי ואמר: “אין לדעתי שום סיכוי שקואליציית נתניהו תגיע ל-61, ואם היא לא מגיעה ל-61 או לפחות ל-60 – נתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא אחרי הבחירות”.
לדבריו, במקרה שבו הקואליציה הנוכחית לא תצליח להגיע לרוב, האפשרות המרכזית אינה בהכרח בחירות נוספות, אלא ניסיון להקים ממשלת מיעוט.
רמון העריך כי נתניהו לא ינסה להקים ממשלה הנשענת באופן רשמי על רע”ם או על הרשימה המשותפת, אלא עשוי להתמודד עם המצב באמצעות ממשלת מיעוט.
לדבריו, המפלגות הערביות יוכלו לתמוך בממשלה מבחוץ באמצעות הצבעה בעד או הימנעות, מבלי להיות חלק מהקואליציה ומבלי לקחת על עצמן מחויבות קואליציונית.
אלא שרמון שרטט תרחיש הפוך: ממשלה שתקום לאחר שנתניהו יאבד את ראשות הממשלה.
כשנשאל האם הוא מעריך שגדי איזנקוט יהיה ראש הממשלה הבא, השיב רמון כי הוא סבור שאיזנקוט יהיה זה שירכיב את הממשלה – בכפוף לשתי הסתייגויות.
לדבריו, הראשונה היא אפשרות להתמוטטות המשטר האיראני בשבועות הקרובים, שלדבריו אינה נראית לו סבירה. השנייה היא האפשרות שאביגדור ליברמן או נפתלי בנט יבצעו מהלך פוליטי שונה לאחר הבחירות.
רמון אמר כי אם שתי האפשרויות הללו לא יתממשו, “אני חושב שאיזנקוט, מכיוון שהוא יהיה המפלגה הגדולה וגם יהיה עליו רוב הממליצים, ירכיב ממשלת מיעוט”.
רמון הסביר כי ממשלת מיעוט כזו, לשיטתו, לא נועדה בהכרח להחזיק מעמד לאורך זמן, אלא בראש ובראשונה להביא להחלפת השלטון.
“המטרה שלהם זה להזיז את נתניהו. המטרה המרכזית היא שנתניהו יצא מלשכת ראש הממשלה. כשהוא יוצא מלשכת ראש הממשלה אז הכל פתוח”, אמר.
לדבריו, הצעד הראשון של ממשלה כזו יהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
לאחר מכן, לדבריו, ייעשה ניסיון להרחיב את הקואליציה – כאשר בין האפשרויות הוא מונה הצטרפות של גורמים מהליכוד, פרישת נתניהו, או תמיכה של המפלגות החרדיות.
אחת הנקודות המרכזיות שהעלה רמון היא ההבדל בין הקמת ממשלה לבין הפלת ממשלה קיימת.
“צריך לזכור: כדי להפיל ממשלה צריך 61, להקים לא צריך 61”, הסביר.
לדבריו, אם הממשלה החדשה לא תצליח להרחיב את בסיס התמיכה שלה, ייתכן שבתוך כחצי שנה או יותר המדינה תלך לבחירות נוספות.
רמון אף העריך כי ייתכן שחלק מהגורמים החרדיים יבחרו שלא להצטרף באופן רשמי לממשלת מיעוט, אך יספקו לה תמיכה מבחוץ בהצבעות שונות.
בהמשך התייחס רמון לחזרתו של נושא גיוס החרדים לסדר היום הציבורי, על רקע פעילות היועצת המשפטית לממשלה וההפגנות.
לדבריו, קיים הבדל בין השפעת הנושא הביטחוני לבין השפעת סוגיית החרדים על המערכת הפוליטית.
“כל פעם שהנושא הביטחוני הוא הנושא המרכזי זה מחזק את נתניהו, וכל זמן שחוזרים לסדר היום עם החרדים והשתמטות זה אמור לחזק את גוש השינוי”, אמר.
עם זאת, רמון הדגיש כי הוא אינו מזהה בשלב זה שינוי דרמטי במאזן בין הגושים.
רמון התייחס גם לכוחן הצפוי של המפלגות הערביות והעריך כי הן עשויות לקבל יחד 14–15 מנדטים.
לדבריו, מצב כזה מותיר כ-105 מנדטים למפלגות הציוניות והחרדיות, ומתוך המספר הזה הוא מתקשה לראות כיצד אחד הגושים מגיע לבדו ל-61.
“מתוך ה-105 קשה עד בלתי אפשרי שאחד הגושים יקבל 61 מנדטים”, אמר.
“הם נחושים להוציא את נתניהו, סמוטריץ’ ובן גביר”
בסיום הריאיון התייחס רמון לעמדה האפשרית של המפלגות הערביות לאחר הבחירות, גם נוכח הכעס שנוצר סביב פסילת בל”ד.
לדבריו, הכעס על הממשלה הנוכחית יהיה משמעותי יותר מהכעס כלפי המפלגות שפעלו נגד בל”ד.
רמון תיאר תרחיש שבו המפלגות הערביות יעדיפו להתמקד בהחלפת הממשלה ואמר: “קודם כל נוציא את ביבי, סמוטריץ’ ובן גביר מהלשכות שלהם, ומפה אנחנו נתקדם”.
לדבריו, אם נתניהו לא יהיה ראש הממשלה ותקום ממשלת מיעוט, “יש הרבה תסריטים שקשה לחזות אותם”.
Photo by Miriam Alster/FLASH90