הרבנית פרי כהן: ״האור הוא בחירה – אף אחד לא ייצור אותו בשבילך״

בתוכנית ״הקול שלך״ בהגשת אפרת פינקל לב, התארחה הרבנית פרי כהן לשיחה על התקופה שאחרי החגים, שבה נשים רבות עלולות להרגיש שהשגרה השתלטה על החיים ושאין עוד נקודות ציון שמספקות תחושת התקדמות. אפרת פינקל לב הצביעה על הפער שבין תקופת החגים, שבה יש ציפייה מתמדת לקראת החג הבא, לבין ימי השגרה שבהם יום רודף יום והכול עלול להרגיש אותו הדבר.

הרבנית פרי כהן חיברה את התחושה הזאת לפרשת לך לך, שבה הקב״ה מצווה את אברהם אבינו לצאת מארצו וממולדתו, בלי לגלות לו מראש לאן הוא הולך. אברהם יודע שעליו לצאת לדרך, אך אינו יודע כיצד היא תיראה ומה יפגוש בה. לדבריה, כך נראים לא פעם גם החיים שלנו: אנחנו לא תמיד יודעים לאן הדרך מובילה, ולא תמיד רואים מיד את התוצאות. ובכל זאת, אנחנו נדרשים להמשיך לפעול.

״אנחנו מחויבים לפעול, אנחנו מחויבים לקום, אנחנו מחויבים לעשות״, הדגישה. את התוצאה, הסבירה, צריך להשאיר בידי הקב״ה.

החיים לא מושלמים? תתחילי לברוא אור

אחד המסרים המרכזיים שעלו בשיחה נגע לאופן שבו אנחנו מסתכלות על החיים. הרבנית פרי כהן חזרה אל סיפור בריאת העולם, שבו האור נברא מתוך מציאות של תוהו ובוהו, והציעה לראות בו מודל להתמודדות עם תקופות שבהן הדברים אינם מסתדרים כפי שרצינו. ״החיים שלנו הם קצת בלגן מדי פעם״, הסבירה. כמו בבריאה, שבה נוצר בכל יום דבר נוסף, גם בחיינו אנחנו יכולות לגלות בהדרגה נקודות אור חדשות.

היא הזכירה כי לכל אחת יש תחום שבו המציאות אינה תואמת את החלום: יש מי שלא זכתה לילדים כפי שקיוותה, יש מי שלא הגיעה לבית שרצתה, ויש מי שהזוגיות, הלימודים או העבודה שלה נראים אחרת מכפי שדמיינה.

אבל במקום להישאר ממוקדות במה שלא קרה, מציעה הרבנית להתחיל לשאול מה כן יש בחיים שלנו. אילו דברים משמחים אותנו? מה כבר הצלחנו להשיג? ואילו נקודות אור אנחנו מפספסות משום שאנחנו עסוקות במה שחסר? ״האור הוא בחירה, הוא יצירה חדשה שאת חייבת כל יום מחדש לקום״, אמרה.

משל הצב: לפעמים צריך פשוט להוציא את הראש החוצה

אחד הדימויים הבולטים בשיחה היה משל הצב, שמסתתר בתוך השריון שלו כדי להרגיש מוגן. כל עוד ראשו בפנים, הוא נשאר בתוך העולם המצומצם והמוכר שלו, אבל כשהוא מוציא אותו החוצה, הוא יכול לראות מה מתרחש סביבו.

הרבנית פרי כהן השתמשה בדימוי כדי לתאר את הנטייה שלנו להסתגר בתוך הקשיים. כשאנחנו מרגישות שהכול לא מסתדר, אנחנו עלולות להמשיך להסתכל רק על הבעיות, עד שהן הופכות לכל מה שאנחנו רואות. ״תוציאי את הראש רגע מהשריון, תסתכלי מה יש בחוץ״, היא הציעה.

לדבריה, אין הכוונה להתעלם מהקשיים או להעמיד פנים שהכול מושלם, אלא לאפשר לעצמנו לראות את התמונה המלאה. לצד מה שכואב וחסר, קיימים גם דברים טובים, הישגים ורגעים שאפשר לשמוח בהם. היא המליצה לעצור מדי פעם ולעשות מעין מאזן אישי: לבדוק מה כבר השגנו, במה התקדמנו ומה בכל זאת טוב בחיינו. לפעמים נגלה שהתקדמנו הרבה יותר מכפי שחשבנו, גם אם הצעדים היו קטנים.

התנועה הקטנה שיכולה לשנות את היום

לקראת סיום הריאיון ביקשה אפרת פינקל לב מהרבנית להציע לנשים פעולה פשוטה שאפשר לעשות כבר בבוקר, כדי להכניס חיות ליום־יום. הרבנית השיבה שלא תמיד צריך מהפכה גדולה. לפעמים מספיק לשנות מעט את נקודת המבט: לקום מהמיטה, לשבת כמה דקות במקום שקט, לקחת הפסקה במהלך יום העבודה או פשוט לצאת ולהסתכל החוצה.

״בכל דבר בחיים, רגע תתהפכי לצד השני״, אמרה, והסבירה שהרעיון הוא לנסות לראות את המציאות מזווית חדשה במקום להישאר באותה תחושה מוכרת. היא הציעה לקחת כמה דקות ולבחון כמה טוב כבר קיים בחיים שלנו, גם אם אנחנו עדיין רחוקות מהמקום שאליו רצינו להגיע.

המסר של הרבנית פרי כהן פשוט אך משמעותי: לא תמיד נוכל לשנות מיד את המציאות, אבל אנחנו יכולות לבחור היכן למקד את המבט שלנו. לפעמים הצעד הראשון אל עבר חיים מלאי יותר בשמחה הוא פשוט להרים את הראש ולגלות שהאור כבר נמצא שם.