"הייתי מתעלפת ביום כיפור": המשל המטלטל ששינה את ימי התשובה
בפינה "נושאת פרי" בתוכנית "הקול שלך" ברדיו "קול ברמה", שוחחה המגישה אפרת פינקל עם הרבנית פרי כהן על התחושות הקשות שלוו את ימי הכיפורים בעבר, על המהפך התודעתי בעשרת ימי תשובה, ועל המבט העמוק והמחבק שכל הורה חייב לאמץ מול אתגרי החינוך והנשירה בדורנו
הקול שלך ג' תשרי התשפ"ז (14.9.2026)
עם המעבר מראש השנה אל עשרת ימי תשובה, פתחה המגישה אפרת פינקל את התוכנית בתיאור המורכבות והעומס שחשות נשים רבות סביב ימי החג – בין הכנת המאכלים לבין השאיפה להתחבר לקדושת הימים. הרבנית פרי כהן הדגישה בתגובה כי כל אישה משפיעה וממלאת את תפקידה הייחודי. זכותן של נשים המטופלות בילדים קטנים אינה פחותה, שכן בעשייתן היומיומית הן למעשה "נוגעות בידיים של הקדוש ברוך הוא" ומבצעות את שליחותן הבלעדית.
משל המלך והרפת: הדרך לגלות את המהות המלכותית
בהמשך השיחה שיתפה הרבנית פרי כהן בתחושות הכובד שליוו אותה בעבר לקראת יום הכיפורים, עד לרמה של התעלפות מרוב פחד וכובד הימים. השינוי התפיסתי הגיע בעקבות משל עמוק ששמעה:
מלך שלח את בתו האהובה להינשא לבן שבט מרוחק וברברי כדי לרומם אותם. עם הזמן שכחה הנסיכה את גינוני המלכות, עבדה ברפת, לכלכה את שמלתה, גזרה אותה עד הברכיים והחלה לאכול בידיה. כשנודע למלך על מצבה, הגיע לביקור של 24 שעות. הוא ניקה אותה, סירק את שערה, הלביש אותה בבגדי מלכות והזכיר לה את זהותה האמיתית. זהו תורפם של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים: הקדוש ברוך הוא מגיע אלינו, מנקה אותנו ומזכיר לנו את נשמתנו הטהורה ואת היותנו בני מלך, כדי שלא נתבלבל מזוהמת הרפת של העולם הזה.
הכאב מאחורי הנשירה: "אל תתפלל על תשובה, תתפלל על רפואה"
לקראת סיום הפינה עלה נושא החינוך וההתמודדות עם ילדים שסוטים מן הדרך. הרבנית פרי כהן הבהירה כי ילד אינו עוזב את הדרך סתם כך, אלא מתוך סבל פנימי ועמוק – כמו אדם הקופץ מחלון בוער בלית ברירה.
היא הביאה מכתב מרגש של אב לבתו המתמודדת, בו כתב כי אינו מתפלל ברגעים אלו שתחזור בתשובה, אלא שהנפש שלה תתרפא מהכאבים והפצעים. בהסתמך על דברי הרמב"ם, הסבירה כי מי שאינו מבחין בין מר למתוק הוא חולה בנפשו, ולכן הדרך להשיב את הלבבות אינה בעריכת מלחמה על הסימפטומים החיצוניים, אלא בהענקת רפואה, חום ואהבה לנפש הכואבת.
יהודי תוקע בשופר. צילום: דוד כהן/פלאש 90
בארץ
