שגריר ישראל באו״ם דני דנון התייחס הבוקר בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת ישראל כהן ומשה ארלנגר למסע שהוא עורך בישראל עם משלחת שגרירים ממדינות שונות, לאחר ביקור בפולין ובמחנות ההשמדה.
לדבריו, מטרת המשלחת היא להציג לשגרירים מקרוב את המציאות הביטחונית בישראל ואת השלכות מתקפת שבעה באוקטובר. דנון סיפר כי לאחר הביקור ביישובי העוטף, נכנסו השגרירים בליווי הצבא לתוך רצועת עזה, שם ביקרו במנהרה של חמאס.
״אני מדבר, נואם, בגרון ניחר אני מציג את האמת שלנו, אבל ברגע שמגיעים לפה ורואים את האתגרים, זה הרבה יותר יעיל, הרבה יותר משמעותי״, אמר.
לדבריו, השגרירים צעדו לאורך המנהרה והתקשו להאמין להיקפה. דנון סיפר כי גם הוא עצמו, שביקר בעבר במקומות שונים ברצועה, הופתע מגודלה ומההשקעה שהושקעה בבנייתה.
דנון סיפר כי במהלך הביקור במנהרה הציג לשגרירים את היקף התשתיות שבנה חמאס לאורך השנים, ואת השימוש שנעשה בחומרים ובמשאבים שנכנסו לרצועה.
״אתה מראה לשגרירים, אתה אומר: ‘תראו איפה הכסף של האו״ם הלך, איפה המלט שנכנס לרצועת עזה, תראו מה הם בנו פה’״, תיאר.
לדבריו, הביקור נועד להמחיש לשגרירים את הפער בין הטענות שמופנות כלפי ישראל בנושאים ההומניטריים לבין המציאות שהם רואים בשטח.
דנון התייחס גם לקמפיין הביקורת החדש נגד ישראל סביב ההיערכות לחורף ברצועת עזה, וטען כי הפתרון ארוך הטווח אינו נעוץ רק בסיוע הומניטרי, אלא בהוצאת חמאס מהמשוואה.
״בסוף בסוף הפתרון זה להוציא את חמאס. כל שאר הדברים לא יעזרו לא לנו וגם לא לפלסטינים ברצועת עזה״, אמר.
בהמשך התייחס דנון לחיבור בין הביקור בפולין, במחנות ההשמדה, לבין הביקור בישראל וביישובי העוטף שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר.
לדבריו, המציאות כיום שונה לחלוטין מתקופת השואה, משום שלישראל יש צבא, עוצמה ויכולת להגן על עצמה. עם זאת, הוא טען כי הביקור ממחיש לשגרירים מדוע ישראל מתייחסת ברצינות לאיומים מצד איראן וחיזבאללה.
״לפעמים רבות השגרירים שואלים אותי אם אני לא מגזים בחששות שלי, כשאני מדבר על איראן, אני מדבר על חיזבאללה. אני חושב שמי שמגיע לפה מבין שאנחנו לא מגזימים״, אמר.
לדבריו, רבים מהשגרירים שהשתתפו במשלחת לא ביקרו בישראל בעבר, והמפגש הישיר עם המציאות הביטחונית מאפשר להם להבין טוב יותר את האיומים שעמם מתמודדת המדינה.
דנון נשאל מדוע בחר להביא לישראל שגרירים ממדינות שאינן בהכרח עוינות לישראל, ולא להתמקד רק במדינות שמתנגדות לעמדותיה באו״ם.
הוא השיב כי המשלחת כוללת גם נציגים ממדינות שתומכות בישראל וגם ממדינות שאינן מכירות היטב את הסכסוך, ובהן מדינות באפריקה ובדרום אמריקה.
כדוגמה לחשיבות המפגש הציג דנון את טרינידד וטובגו, מדינה קריבית קטנה שהשגריר שלה צפוי להיכנס למועצת הביטחון של האו״ם ולכהן בה במשך שנתיים.
כאשר המגישים תהו כיצד ביקור בישראל יכול להשפיע על הצבעה של מדינה, אם השגריר מחויב להנחיות ממשלתו, הסביר דנון כי מידת ההשפעה של השגריר משתנה ממדינה למדינה.
״כמה שהמדינה יותר קטנה, ככה הכוח של השגריר יותר גדול, כי אין להם בדיוק מטה ומאות יועצים״, אמר. לדבריו, במדינות קטנות השגריר עשוי להיות בעל השפעה משמעותית יותר על העמדות שמוצגות באו״ם.
לקראת סיום הריאיון התייחס דנון לאיום האיראני ולמדיניותו של נשיא ארצות הברית. לדבריו, הנשיא האמריקאי משאיר את כל האפשרויות פתוחות, אך עליו להביא בחשבון שגם ארצות הברית עצמה נמצאת תחת איום מצד איראן.
דנון טען כי סוכנים איראנים ניסו לפגוע בנשיא האמריקאי יותר מפעם אחת, וכי המידע בנושא מועבר בין גופי המודיעין של ישראל וארצות הברית.
״אנחנו חולקים מידע עם העמיתים שלנו בוושינגטון, מעבירים להם כל מה שאנחנו מצליחים לאתר״, אמר. בהמשך הבהיר כי שיתוף המידע נעשה באמצעות גופי המודיעין, שלהם יש לדבריו ערוץ פתוח עם עמיתיהם האמריקאים.
דנון התייחס גם למצב התמיכה בישראל בארצות הברית, ולחשש מפני התרחקות של חלקים במחנה הדמוקרטי ואף במחנה הרפובליקני.
לדבריו, אין לקבל את הטענה שישראל איבדה לחלוטין את תמיכת הדמוקרטים. הוא טען כי גם במחנה זה יש גורמים שניתן לעבוד איתם, להסביר להם את עמדת ישראל ולקרב אותם אליה.
״אין דבר כזה ‘הפסדנו לגמרי’. זה עבודה שכל יום צריך לקום ולעסוק בה״, אמר.
דנון הוסיף כי משרד החוץ השקיע בשנה האחרונה תקציבים משמעותיים בתחום ההסברה, אך הדגיש כי לא מדובר במאמץ שניתן להסתפק בו בתקופה של משבר בלבד.
״נושא הסברה דורש עבודה מערכתית לאורך שנים. כמו שאנחנו מאמנים את הצבא ומכשירים את החיילים, כך צריך לעשות גם בנושא הזה״, אמר.
לדבריו, ישראל צריכה להיערך למאבק הסברתי מתמשך, שיימשך גם לאחר סיום המלחמה: ״גם אם המלחמה תסתיים, אנחנו צריכים להמשיך לעסוק בהסברה״.
שגריר ישראל באו״ם, דני דנון | ללא קרדיט