יום ראשון

השיעור השבועי ש.ח הראשל"צ הרב דוד יוסף
02:00
הלילה החדש שירים ושיעורי תורה
03:00
ההלכה היומית הרב בנימין חותה
05:45
כולל בוקר הדף היומי ורבנים
06:00
לצלילי הבוקר ניר קפטן
07:00
שמונה אפס אפס ישראל כהן & יקי אדמקר
08:00
השקפת חיים הרב חיים הורביץ
09:00
הקול שלך שפרה גרימברג חריטן
10:00
מבית ההוראה הרב מצליח מזוז שליט"א
12:00
אחת בצהריים נתן משי & אבי גדלוביץ
13:00
חידודון עמי מימוון
14:00
המבוקשים עמירם בן לולו
16:00
פול גז ישראל כהן & אורי צייטלין
17:00
המהדורה המרכזית יעקב גרודקה
19:00
מבית ההוראה כסא רחמים הרב מצליח מזוז
20:00
מסילות אל הנפש הרב ישראל אברג'ל
21:00
שיחת חולין הרב אהרן בוטבול
22:00
לקראת חצות נועם זיגמן
23:00


ביסמוט על מאחורי הקלעים של חוק הגיוס: "היו דברים מטורפים – הייתי קורא לזה אנטישמיות בפרלמנט"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון היוצא, ח"כ בועז ביסמוט, יוצא להגנת המתווה שגיבש ומבהיר כי הוא עדיין מאמין בו: "היו בו יעדי גיוס של 23 אלף בתוך שלוש שנים וחצי וסנקציות אישיות ומוסדיות" | בריאיון ליעקב גרודקה הוא תוקף את היחס לנציגים החרדים

המהדורה המרכזית ה' כסלו התשפ"ז (15.11.2026)
0

ברקע המגעים הפוליטיים להקמת הממשלה הבאה והדיון המחודש בסוגיית גיוס בני הישיבות, יו"ר ועדת החוץ והביטחון היוצא, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, מספק הצצה לעבודה על חוק הגיוס שגיבש, מתעקש כי מדובר במתווה משמעותי ואמיתי, ותוקף בחריפות את מה שהוא מגדיר כצביעות הפוליטית והתקשורתית סביב הסוגיה.

בריאיון למהדורה המרכזית ברדיו קול ברמה בהגשת יעקב גרודקה, התייחס ביסמוט גם לאפשרות של ממשלת אחדות עם גדי איזנקוט, למקומם של המפלגות החרדיות בקואליציה, לדרישה להוציא את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מהממשלה, וכן למצב הביטחוני ולמערכה מול איראן.

"זה אחד הדברים החשובים ביותר שעבדתי עליהם"

ביסמוט נשאל מדוע בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון כמעט שלא התראיין, בניגוד לתקופה שקדמה למינויו. לדבריו, הוא הקדיש את מרבית זמנו לעבודה על החוק ולפעילות הוועדה, שבה פעלו 11 ועדות משנה.

הוא הבהיר כי גם כיום הוא עומד מאחורי המתווה שגיבש, ואף רואה בו אחת העבודות המשמעותיות ביותר שעשה בחייו.

"אני מאמין עדיין בחוק הזה, אני מאוד גאה גם בעבודה שלי בחוק הזה. זה אחד הדברים הכי מרתקים, מדהימים, אמיתיים וחשובים שעבדתי עליהם", אמר.

ביסמוט הדגיש כי לא הגיע לעיסוק בנושא ממניעים פוליטיים, אלא מתוך תפיסה לאומית ויהודית. לדבריו, במהלך העבודה נחשף לנכונות של צעירים חרדים להתגייס לצה"ל, לצד רבנים שהגיעו לשוחח עמו על סוגיית הגיוס.

עם זאת, הוא ביקש להדגיש כי לצד הצורך בגיוס, ישנה חשיבות עליונה לשמירה על מעמדם של לומדי התורה.

"הלוחם שיוצא למלחמה שומר עליי פה, ואני מצדיע לו ולמשפחות שלו. אבל לומד התורה צריך להבין שהוא משמר את היהדות שלי", אמר.

"הייתי קורא לזה אנטישמיות בפרלמנט האירופי"

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בריאיון היה היחס שספגו הנציגים החרדים במהלך הדיונים בחוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון.

ביסמוט נשאל על האפשרות שיהדות התורה תשתף פעולה עם אביגדור ליברמן, שהחליף אותו בראשות הוועדה, וזכה לתמיכת מפלגות ערביות. בתשובתו תקף את היחס שקיבלו חברי הכנסת החרדים במהלך הדיונים.

הוא הזכיר את חברי הכנסת יעקב אשר, ינון אזולאי ומאיר פרוש, שלדבריו ספגו הטחות ועלבונות במהלך הדיונים.

"אני לא רואה את חבריי החרדים הולכים עם אותם אלה שהטיחו, העליבו ופגעו. זה היה מטורף מה שהלך שם", אמר.

ביסמוט הוסיף כי אילו היה מסקר אירוע דומה בפרלמנט אירופי, היה מעניק לו כותרת חריפה במיוחד: "אם היינו בפרלמנט בחו"ל והייתי העיתונאי שהייתי פעם, הייתי כותב כותרת: אנטישמיות בפרלמנט הצרפתי, הגרמני, הבלגי".

המספרים שביסמוט מציג: 23 אלף יעדי גיוס וסנקציות אישיות

במהלך הריאיון ביקש ביסמוט להציג את ההבדלים בין המתווה שגיבש לבין ההצעה שקידמו בעבר אביגדור ליברמן ובני גנץ.

לדבריו, המתווה שלו הציב יעדי גיוס גבוהים משמעותית וכלל סנקציות אישיות ומוסדיות, בעוד שבהצעה הקודמת לא היו סנקציות דומות.

ביסמוט הציג את הנתונים הבאים:

  • יעד הגיוס הראשון: 8,160 במתווה שלו, לעומת 1,566 בהצעת ליברמן וגנץ.
  • יעד הגיוס השני: 6,840 לעומת 1,691.
  • יעד הגיוס השלישי: 7,920 לעומת 1,827.
  • סך היעדים: לדבריו, כ-23 אלף בתוך שלוש שנים וחצי.

הוא הוסיף כי במתווה שלו ביקש להגדיל את היקף השירות הביטחוני, כך שיכלול גם שירות במשטרה, במוסד ובשב"כ, ואף העלה אפשרות לשלב את זק"א. זאת לעומת שיעור משמעותי של שירות לאומי-אזרחי בהצעה הקודמת.

ביסמוט תקף את מי שכינו את המתווה שלו "חוק ההשתמטות", וטען כי המונח שימש כלי לניגוח פוליטי ותקשורתי.

"היום המושג הזה התאדה. אין השתמטות, יש חוק גיוס", אמר.

"החוק הרך יותר יצטרך לעבור את בג"ץ – למה שפתאום יאשרו אותו?"

ביסמוט התייחס גם לאפשרות שהמפלגות החרדיות יעדיפו דווקא מתווה גיוס מקל יותר, כדוגמת ההצעה של ליברמן.

לדבריו, גם אם מבחינת הציבור החרדי מדובר בהצעה נוחה יותר, עדיין צריך לבחון אם היא תוכל לעבור את מבחן בג"ץ והייעוץ המשפטי.

"נגיד שהחוק של ליברמן הוא רך יותר, הוא גמיש יותר. אז אני חבר כנסת חרדי ואומר שעדיף לי. אבל אל תשכחו שיש עוד עניין – יש גם לעבור את בג"ץ, לעבור את הייעוץ המשפטי. למה שפתאום כן יעבירו?", תהה.

הוא הצביע על מה שלדבריו הוא הפער בין היחס הנוקשה למתווה שלו לבין האפשרות שמתווה מקל יותר יזכה לפתע לאישור, והעלה שאלות על שיקולים פוליטיים במערכת.

"27 זה יותר מ-21 – נתניהו צריך להוביל את הממשלה"

על רקע הדיווחים על האפשרות להקמת ממשלת אחדות בראשות גדי איזנקוט, ביסמוט הבהיר כי מבחינתו אין מקום לערער על מעמדו של בנימין נתניהו כמי שצריך לעמוד בראש הממשלה הבאה.

הוא הציג את תוצאות הבחירות והדגיש כי הליכוד קיבל 27 מנדטים, לעומת 21 למפלגתו של איזנקוט.

"אותי לימדו בבית הספר ש-27 זה יותר מ-21. הליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבל 27 מנדטים, מיליון ומאתיים אלף איש, ולכן הוא זה שצריך להנהיג את הממשלה הבאה", אמר.

ביסמוט האשים את מתנגדי נתניהו בניסיון להכתיב לבוחרי הליכוד מי יעמוד בראש מפלגתם, תוך שימוש בסיסמאות דמוקרטיות.

לדבריו, הליכוד הגיע למשא ומתן עם יד מושטת, אך לא יסכים לקבל מצב שבו גורמים מבחוץ מכתיבים לו את זהות המנהיג.

"החרדים הם השותפים שלי – לא נפרק את המחנה השמרני"

בהמשך התייחס ביסמוט לאפשרות שאיזנקוט יתנה את הצטרפותו לממשלה בהוצאתם של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מהקואליציה.

ביסמוט הבהיר כי הוא מתנגד לדרישה כזאת, והדגיש כי מבחינתו מדובר בשותפים פוליטיים ואידיאולוגיים שהיו לצדו גם בתקופות שבהן גורמים אחרים החרימו אותו.

"בן גביר הוא שותף שלי, סמוטריץ' הוא שותף שלי, ובתקופה שהחרימו אותי הם היו יחד איתי", אמר.

הוא הוסיף כי מדובר במפלגות ציוניות המבקשות לשמור על אופייה היהודי של המדינה ולפעול למען ההתיישבות בארץ ישראל.

ביסמוט פנה גם לנציגי הציבור החרדי וקרא להם שלא לפרק את השותפות הפוליטית עם המחנה השמרני: "לאחי החרדים אני אומר, בואו לא נפרק את השותפות המדהימה הזו בינינו, האמיתית גם כן בינינו, והערכים היהודיים שאנחנו חולקים".

הקשרים עם גדולי ישראל: "לא אבגוד באמון של איש"

גרודקה שאל את ביסמוט האם במהלך כהונתו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון התקיימו קשרים ישירים בינו לבין בתי גדולי ישראל, ובפרט ביתו של מרן הגר"ד לנדו.

ביסמוט לא הכחיש שהיו קשרים, אך סירב לפרט עם מי שוחח ומה נאמר בפגישות.

הוא הסביר כי לאורך שנות פעילותו כעיתונאי, דיפלומט וחבר כנסת למד לשמור על אמון האנשים שמשוחחים עמו.

"מה שמספרים לי או מה שאני יודע או סומכים עליי באותו פרק מסוים, אני לוקח איתי. אני לא אבגוד באמון של איש או של אישה בשם איזה צורך עכשווי לבוא ולספר מה היה קודם", אמר.

"המצב הביטחוני השתפר ללא הכר – אבל המלאכה לא הסתיימה"

לקראת סיום הריאיון התייחס ביסמוט למצב הביטחוני, לאחר שסיים את תפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. לדבריו, תפיסת הביטחון של ישראל השתנתה מאז מתקפת שבעה באוקטובר, וכיום ישנה הקפדה על יצירת חיץ צבאי בין גורמים עוינים לבין אזרחי ישראל.

הוא הצביע על השליטה הישראלית בכ-70% משטח רצועת עזה, על ההתפתחויות בלבנון ובסוריה ועל הפעילות מול איראן.

עם זאת, ביסמוט הזהיר כי איראן אינה צפויה לשנות את דרכה, וכי האיום עדיין קיים.

"האיראנים, באופן טבעי, זה מה שהם יודעים לעשות. הם לא יהפכו מחר לצדיקים, לא לחובבי ציון ולא יתחילו לקרוא לפני השינה את החזון איש. אלה אנשים שמה שהם יודעים זה טרור", אמר.

ביסמוט גם דחה את הטענות שלפיהן הפעולות מול איראן נובעות משיקולים פוליטיים, וטען כי מדובר בשיקולים לאומיים וביטחוניים.

"צו השעה הוא ממשלת אחדות – ישראל לא יכולה להמשיך לריב"

בסיום דבריו חזר ביסמוט לקריאתו להקמת ממשלת אחדות, שלדבריו היא הכרחית לנוכח המציאות הפוליטית והביטחונית.

הוא מתח ביקורת על האפשרות להקים ממשלה הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות, והטיל ספק ביציבותה לאורך זמן.

"מה אתה רוצה? אתה רוצה יציבות או שאתה רוצה יופי, ישבתי על הכיסא לחודש-חודשיים?", שאל.

ביסמוט סיכם בקריאה להפסיק את השיח המפלג ולהתמקד באחדות העם, תוך שהוא מצביע על שיתוף הפעולה בין חיילי צה"ל לבין לומדי התורה כדוגמה לחיבור הנדרש גם בזירה הפוליטית.

"הדבר האחרון שישראל צריכה היום זה שנריב בינינו כאן. אי אפשר יותר להמשיך את השיח הזה, אי אפשר את השנאות האלה בינינו", אמר.

ח"כ בועז ביסמוט | צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
פוליטי מדיני
0
Promo Image