בקודש פנימה: "מהפכת הרישום" הספרדית והקריאה המרטיטה של הבאבא דוד

כשיהודה חזן נכנס לאולפן "על הקצה", המגישים יעקב גרודקה וישראל כהן יודעים שסדר היום הפוליטי מפנה את מקומו לטובת הנייעס האמיתי – עולם התורה, גדולי ישראל והוויכוחים הלמדניים שלא תשמעו בשום מקום אחר. אלא שהשבוע, הפינה "בקודש פנימה" הפכה לזירת התגוששות מרתקת, סביב דמותה של שרה שנירר, המהפכה בעולם הישיבות הספרדי, ווידוי אישי ונוקב במיוחד של יעקב גרודקה.

הסמל הליטאי שהוא פייק? סערת שרה שנירר

הרוחות באולפן התלהטו עוד לפני שנשמעה אות הפתיחה המרוקאית של הפינה. המגישים דנו בדמותה של מייסדת 'בית יעקב', שרה שנירר ע"ה, וישראל כהן מיהר להגדיר אותה כ"סמל הליטאיות". גרודקה, כדרכו, לא נשאר חייב: "זה פייק אחד גדול! שרה שנירר הייתה אישה אקטיביסטית מאוד, יחסית מודרנית לתקופתה. היא ממש לא הייתה האישה החרדית הקלאסית של היום, אבל החרדים יודעים להפוך היסטוריה למה שהם רוצים".

הווידוי של גרודקה: "ראש הישיבה שהעיף אותי בגלל תניא – התקשר לבקש תרומה"

הדרמה האמיתית של התוכנית נרשמה כאשר גרודקה שיתף בסיפור אישי מדהים שהתרחש לילה קודם לכן, בעשר לחצות:

"הטלפון מצלצל, ועל הקו אחד מראשי הישיבות החשובים שלמדתי אצלם בעבר. הייתי בטוח שהוא מתקשר להחמיא על הרייטינג, אבל שורה תחתונה – הוא רצה כסף למאצ'ינג של הבניין. אמרתי לו: 'כבוד ראש הישיבה, בדיוק למדתי בספר התניא על מעלת הצדקה, אבל יש לי ספק הלכתי אם לתרום לך. הרי אתה העפת אותי מהישיבה! ואתה יודע על מה? על זה שלמדתי תניא וחסידות בישיבה!'".

גרודקה תקף בחריפות את חוסר היכולת של חלק מראשי הישיבות להתמודד עם בחורים שונים: "בעולם הישיבות בתקופה שלי הייתה שבלונה – סדר א', ב', ג'. ראשי ישיבות לא ידעו להכיל נפשות שונות, כאלה שמגיעים מעולם האצילות, הבריאה או היצירה. החלק המאכזב הוא, שזה אפילו לא עניין אותו, הוא בכלל לא זכר שהוא זרק בחור לרחוב". ישראל כהן והרב חזן ניסו לסנגר על הצורך בשמירה על ה"תלם" והמסגרת של הישיבה, אך גרודקה סיכם: "מזל שזכיתי מאז להתקרב לגדולי ישראל וראשי ישיבות אמיתיים, ומהעז יצא מתוק".

הראשל"צ לא מתחרט, וראש הישיבה שנלחם בפרסים

יהודה חזן הביא בפינתו סקירה ממעמד הנחת אבן הפינה לישיבת "היכל משה" לצעירים בבית שמש, בראשות הגאון רבי יעקב פלבני (בנו של הגר"ד פלבני זצ"ל).

באירוע השתתפו גדולי תורה ובראשם הראשון לציון, הגאון רבי יצחק יוסף, וראש הישיבה הגאון רבי שאול גבאי. הרב חזן סיפר כי הראשל"צ שיתף בערגה בימיו בישיבה אשכנזית, וציין כי הוא "לא מתחרט לרגע" על כך, תוך שהוא מצטט את החשיבות של לימוד ה'נתיבות' וה'קצות' לפיתוח חדות המחשבה.

עוד נחשפו דבריו הנוקבים של ראש הישיבה, הגר"ש גבאי, שיצא חוצץ נגד שיטת ה"פרסים" בחינוך הדור הצעיר:

הגאון רבי שאול גבאי: "היום המושג 'חנוך לנער על פי דרכו' קיבל משמעות מוטעית בחינוך – שמחנכים את הילד לפי מה שהוא רוצה ומתחשק לו… אם כל התורה שלו מבוססת על פרסים בלבד, החשיבות של הפרס תהיה גדולה יותר מחשיבות התורה בליבו. כשאתם נותנים פרס לילד, תגידו לו שהפרס הזה הוא אחד מאלף אלפים לעומת מה שבאמת קיבלת מהתורה".

הקלטה מרטיטה: הבאבא דוד אבוחצירא קורא לאבותיו הקדושים

בחלקה השני של הפינה, הובאה הקלטה בלעדית ומרגשת של האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא מנהריה, מתוך שמחת חתונת נכדו השבוע. בעיצומה של השמחה, כשהוא מביט כלפי מעלה, נשא האדמו"ר דברים חוצבי להבות על המצב הקשה בדורנו:

"כדי שאבותינו הקדושים יקבלו את תפילתנו, כולנו עכשיו מהרהרים בתשובה… ואז אבותינו הקדושים, שהם במעמד כזה עכשיו, יסכימו לקבל את תפילתנו ולברך את עם ישראל… המצב לא כל כך טוב, אנשים מתמודדים עם פרנסה, בריאות, זיווגים, צריכים ישועות".

מי קובע עיתים לתורה טוב יותר – האברך או החרדי העובד?

חזן שיתף גם בחגיגת חנוכת הבית וסיום ספר תורה בקהילת "אוהל באר יצחק" בשכונת רמת שלמה בירושלים – קהילה המאופיינת בחרדים עובדים, בהשתתפות הרב דוד לאו והרב רייטקוף.

חזן הביא פאנץ' מרתק של הרב רייטקוף, שעורר דיון סוער באולפן: "לפעמים, יהודי עובד שיש לו שעה אחת קבועה ביום והוא לא מוותר עליה בעד שום הון שבעולם, עונה על הקריטריון של 'קביעת עיתים לתורה' בשמיים הרבה יותר מאברך שלומד כל היום, אבל פתאום יוצא למרפאת שיניים או לסידורים". ישראל כהן מיהר לגבות את הדברים והפנה למאמר המפורסם בליקוטי תורה של האדמו"ר הזקן בפרשת נוח, המדבר על מעלת העלאת הניצוצות של האדם העובד.

עונת הרישום: פרויקט הישיבות הספרדיות הוותיקות

לקראת סיום הפינה, פתח הרב יהודה חזן את פרויקט עונת הרישום, ובפרק הראשון הציג את מפת ישיבות ה"טופ" הספרדיות שקיימות כבר עשרות שנים:

• פורת יוסף (גאולה): בראשות מרן הגאון חכם משה צדקה והמשגיח הגר"ב כהן.

• פורת יוסף (העיר העתיקה): שם מונה לאחרונה כראש ישיבה חבר מועצת חכמי התורה, מרן הגאון רבי שמואל בצלאל, לצד הגר"ש כהן (בנו של חכם שלום זצ"ל).

• קול יעקב (בית וגן): שהוקמה בשנת תשנ"ג ע"י מרן הגר"י עדס (לרפואה שלימה) – ישיבה שבעבר התאפיינה בחצי אשכנזים וחצי ספרדים, והפכה למגדלור תורני.

• בית שמעיה (בני ברק): המונה כיום למעלה מ-500 בחורים, בראשות הגר"ש אנגלנדר והמשגיח הרב דומב.

• מאור התורה: המוסד המפואר בראשות מרן הגאון רבי אברהם סלים, חבר מועצת חכמי התורה.

• רינת התורה (גאולה): בראשות הגר"נ עזרן, מתלמידיו של חכם שלום כהן והגר"י לבקוביץ', השומרת על צוות רבנים יציב למעלה מ-30 שנה.

• ברכת אפרים (בני ברק): בראשות מרן הגר"ב פנחסי, שהוקמה בעידודו של מרן הרב שך זצ"ל.

גרודקה סיכם בהתרגשות: "הבאת פינה לפנתיאון. פמליה של מעלה והקדוש ברוך הוא מתענגים על הפינה הזו, כי למרות כל הרדיפות – תראו כמה תורה יש בישראל!".