בוסו לחרדים ששוקלים להצביע למפלגה החדשה: ״אחרי הבחירות אני אגיד הרבה ממה שיש לי״

חבר הכנסת אוריאל בוסו מש״ס התייחס בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, לימים האחרונים של מערכת הבחירות, למאבק סביב חוק הגיוס ולביקורת שמופנית כלפי הנציגות החרדית. בוסו דחה את הטענות שלפיהן המפלגות החרדיות נושאות באחריות למשבר, טען כי ההחלטות התקבלו בליווי גדולי ישראל, והבהיר כי מבחינתו האפשרות להישען על השמאל אינה פתרון מציאותי.

״אנחנו לא רגועים בכלל״

בפתח הריאיון נשאל בוסו עד כמה הוא רגוע לקראת יום הבחירות. ״לא רגוע בכלל, עובדים מאוד קשה״, השיב. לדבריו, בשטח מורגשת התעוררות בקרב הציבור המסורתי, שמבין את הסכנה שהוא מזהה לזהות היהודית.

בוסו טען כי לצד ההתעוררות בקרב הציבור המסורתי, ישנם גם מצביעים מקרב בני התורה שמתייחסים למצב באדישות יחסית. לדבריו, מערכת הבחירות הנוכחית מציבה את הציבור החרדי בפני אתגרים משמעותיים, והוא ואנשי מפלגתו פועלים כדי להסביר לציבור את משמעות ההכרעה.

האם לנציגים החרדים יש אחריות למשבר הגיוס?

אחד הנושאים המרכזיים בריאיון היה השאלה אם לצד הביקורת של המפלגות החרדיות על מערכת המשפט, בג״ץ והיועצת המשפטית לממשלה, מוטלת גם על הנציגים החרדים אחריות כלשהי למשבר הגיוס.

בוסו דחה את הטענה. לדבריו, הנציגים החרדים פעלו במסגרת האפשרויות שעמדו לרשותם, וההחלטות התקבלו בהתאם להנחיות גדולי ישראל.

״עשינו את המקסימום של המקסימום״, טען, והוסיף כי המלחמה וההתפתחויות שבאו בעקבותיה שינו את המציאות. לדבריו, אין זה נכון להאשים את המפלגות החרדיות בתוצאות התהליך, כאשר לטענתו הן פעלו כדי לקדם את האינטרסים של עולם התורה.

המגישים הציגו בפניו את הטענה כי גם לנציגים החרדים הייתה אחריות פוליטית, בין היתר על רקע חילוקי הדעות שהתעוררו סביב נוסח חוק הגיוס. בוסו השיב כי מי שמבקר את החלטות הנציגים צריך להביא בחשבון שהן התקבלו לאחר דיונים והתייעצויות עם גדולי התורה.

לדבריו, רבנים וראשי ישיבות היו מעורבים בתהליך, והתקיימו דיונים ממושכים בוועדות הכנסת ובמסגרת העבודה על החוק. הוא ציין כי הדיונים בנושא בוועדות נמשכו, לדבריו, יותר מ-800 שעות.

בוסו הודה כי המצב מעורר כאב ומצוקה בקרב הציבור החרדי, אך טען כי דווקא לנוכח המציאות שנוצרה, חשוב שהמפלגות החרדיות יהיו חלק מהמערכת הפוליטית ויפעלו מתוכה.

האם ש״ס תסכים לשבת עם השמאל תמורת חוק גיוס?

בהמשך נשאל בוסו על תרחיש שבו גוש הימין לא יגיע לרוב של 61 חברי כנסת, והמערכת הפוליטית תיקלע למבוי סתום שיוביל לבחירות נוספות. המגישים ביקשו לדעת אם ש״ס תהיה מוכנה להצטרף לממשלה עם השמאל, בתמורה להסדרת חוק הגיוס.

בוסו דחה את האפשרות כפי שהוצגה בשאלה. לדבריו, מבחינת ש״ס, השאלה אינה מסתכמת בהבטחה נקודתית בנוגע לחוק הגיוס, אלא קשורה גם לעמדות המפלגות בנושאי דת ומדינה ולשמירה על הזהות היהודית במרחב הציבורי.

הוא טען כי מפלגות השמאל מבקשות לקדם שינויים שעלולים, לשיטתו, לפגוע בזהות היהודית ובמוסדות החינוך התורניים. כאשר הוצג בפניו תרחיש שבו מפלגות השמאל יתחייבו שלא לשנות את הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה, השיב כי מדובר בשאלה שאינה משקפת, לדעתו, אפשרות פוליטית מציאותית.

בוסו הוסיף כי לאחר הבחירות יהיה צורך לפעול להסדרת הסוגיות שעל הפרק בהתאם לעקרונות ולהנחיות של גדולי ישראל. הוא הביע תקווה שהנושא יוסדר, אך לא התחייב לתמוך במהלך פוליטי מסוים בתמורה לחוק גיוס.

המאמץ בשטח: ״עד מוצאי שלישי בלילה״

לקראת יום הבחירות, סיפר בוסו על הפעילות הארגונית שבה הוא מעורב. לדבריו, הוא אחראי על עשרות רשויות ברחבי הארץ, בצפון ובמרכז, ומסייע למטות המקומיים בהיערכות ליום הבחירות.

בוסו תיאר עבודה מול צוותים מקומיים, חברי מועצות וסגני ראשי ערים, במטרה לוודא שהמערך הארגוני פועל ושכל מטה נערך להבאת מצביעים לקלפי.

לדבריו, הפעילות נמשכת מסביב לשעון, והוא ואנשי הצוות מתכוונים להמשיך בה עד סיום יום הבחירות.

מדוע עלו חברי מועצת חכמי התורה לבית הרב צדקה?

במהלך הריאיון התייחס בוסו גם לביקורם של רבנים אצל הרב צדקה, על רקע הדיון בהשתתפות בבחירות. לדבריו, גדולי ישראל מבקשים להמחיש את חשיבות ההצבעה ואת הסכנות שהם מזהים במצב הפוליטי הנוכחי.

בוסו הזכיר את פעילותם של רבנים ומנהיגים רוחניים ברחבי הארץ, שלדבריו יוצאים למסעות ולמפגשים כדי לעודד את הציבור להשתתף בבחירות. הוא הדגיש כי מבחינתו, מדובר בפעילות הנובעת מדאגה לעתיד עולם התורה ולחינוך הילדים.

לדבריו, עצם העובדה שרבנים מבוגרים טורחים להגיע למקומות שונים ולהעביר את מסריהם ממחישה עד כמה הם רואים חשיבות בהכרעה הקרובה.