יום הזיכרון: “טס לשם שמים” • הרבנית חדווה לוריא

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה והטרור. היום אנחנו עומדים גם כאומה וגם כיחידים. אנו כואבים את הכאב, הזיכרון והמציאות של ההיעדר.

ביום יום אנחנו בורחים מהכאב, מחכים שיעבור. אבל החיים מציבים אותנו מול הכאבים שוב ושוב, כל אחד בכאבו הפרטי וכולנו יחדיו בכאבנו. אנחנו ניצבים מול נרות נשמה דוממים, אבל הלהבה שלהם מרצדת ומאירה בנו חיים, מאירה הערבות הדדית, מסירות נפש וקידוש ה׳ שקיימים בנו.

אנחנו רגילים לברוח מהכאב, אבל אנחנו צריכים ללמוד לעמוד מולו. לא לברוח, לא למצוא משהו מצחיק להגיד. לעמוד ולשתוק, כדי לאפשר לכאב לחלחל לתוכנו. שתיקה של הבנה והפנמה שאי אפשר אחרת. העצב והשמחה מתערבבים בתוכנו כדי שנלמד מהם, שנצמח מהם.

יום הזיכרון מתערבב עם ימי ספירת העומר ושניהם יחד באים ללמדנו ליקר את הרגעים שיש לנו עם אהובנו, מלמדים אותנו לספור כל אחד ואחד, כי כל אחד מאיתנו חשוב.

במותם ציוו לנו את החיים, בואו נזכור אותם ונהפוך את הזיכרון הכואב לחיים משמעותיים יותר. ת.נ.צ.ב.ה