בעיצומם של החיפושים בחוף הים בנתניה אחר הבחור אברהם ישעיהו שפיגל, הביא הערב (שני) ישי חסון במהדורה המרכזית את מכתבו המצמרר של אבי הבחור, הגאון רבי שלמה שפיגל, מרבני ישיבת מיר. המכתב, שנכתב בקושי רב לבני חבורתו בישיבת מיר, חושף התמודדות אמונית בלתי נתפסת של אב שבנו האחד נעדר בים ובנו השני מאושפז במצב קשה.
"קשה לי לדבר, אני מסתפק בכתיבה", פתח הרב שפיגל את דבריו המרטיטים. "ביום שישי האחרון, בשעות שלפני המבול שנחת עליי, קראתי את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום. כשעברתי על הפסוק 'וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף השם', נזכרתי שהעולם אומר ששבוע זה מסוגל לאסונות. חשבתי שהשבוע עבר בלי כלום, אבל שכחתי שהוא עוד לא נגמר. סומנתי בהשגחה פרטית על ידי הבורא בצבע אדום חזק".
בהמשך המכתב, קישר הרב שפיגל בין המתיחות הביטחונית לטרגדיה האישית הפוקדת את משפחתו בימי ספירת העומר: "היינו באופוריה של הפסקת אש עם איראן, אבל האש לא פסקה – היא עשתה שלום עם מי הים ויחדיו הטביעו את בני התורה. אנחנו מתאבלים בימים אלו על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, וודאי שהקרובים אל האש צריכים להרהר במעשיהם יותר מכולם".
בשיאו של המכתב, ביקש הרב שפיגל מהציבור לקבל על עצמם חיזוק ב'בין אדם לחברו' כזכות לרפואת והצלת בניו: "אני מבקש מחילה גמורה מכל אחד, בין אם פגעתי במישרין או בעקיפין. אנא, קבלו על עצמכם משנה זהירות לא לפגוע אחד בחברו. תעצרו דקה לפני העקיצה, תנצרו את הלשון והנשימה, ובזכות האיפוק הקשה נזכה לעוד נשימה בריאה לבניי יששכר דב ואברהם ישעיהו בני שושנה".
הרב שפיגל ביקש מתלמידיו ומכל מכריו לומר בפה מלא: "אני מוחל לשלמה בן חיה טובה ושושנה בת מאטיל ובני משפחתם".
לסיום, יעקב גרודקה סיכם את הדברים בקריאה לאחדות וכיבוד הזולת: "דברים כל כך מרגשים. אדם שנמצא במצב כזה קשה חושב על בין אדם לחברו. גם בתוך השיח הפוליטי והתקשורתי, בואו נחבר, בואו נכבד. אף אחד לא ניזוק מלכבד את השני, בטח בימים האלו של ספירת העומר".
הרב שלמה שפיגל עם אנשי זק"א בחיפושים בנתניה | קרדיט: קובי ישראל
הבקשה של הרב שפיגל מתלמידיו בישיבת מיר