איציק בונצל: "הכנסת הפכה לקרקס מביש, השריון שלי הוא חלקה ד' בהר הרצל"

הדרמה הפוליטית סביב חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב הגיעה לסיומה בהצבעה בוועדה, אך הדיונים הסוערים שהתנהלו שם במשך יומיים רצופים ממשיכים להכות גלים. מי שנכח בדיונים הללו בכובע רשמי ומפתיע, אינו חבר כנסת או פוליטיקאי, אלא איציק בונצל – חבר פורום הגבורה ואביו של לוחם סיירת צנחנים, סמל ראשון עמית בונצל הי"ד, שנפל בקרבות ברצועת עזה.

באולפן "המהדורה המרכזית", שוחח המגיש יעקב גרודקה עם בונצל בשיחה טעונה ומרגשת, שהחלה בביקורת משפטית ופוליטית חריפה על מוסדות המדינה והסתיימה בדמעות ובשיעור חינוכי עצום לכלל עם ישראל.

"כתב רדיפה של היועמ"שית נגד ח"כים מהימין"

בונצל הסביר כי הגיע לוועדה לבקשתה של ח"כ גוטליב, כחלק מהזכות המשפטית להתלוות על ידי מייצג או מסייע בהליך מעין-שיפוטי. "טלי גוטליב היא עורכת דין מבריקה ויודעת לייצג את עצמה, אבל כשזה העניין האישי שלך, תמיד כדאי שיעמוד איתך עוד מישהו", הסביר בונצל, והביע שביעות רצון מהתוצאה הסופית שהותירה את החסינות על כנה.

עם זאת, הביקורת של בונצל על הגשת כתב האישום ועל התנהלותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הייתה חסרת פשרות:

"כתב האישום הזה הוא פשוט בדיחה מהלכת. במקום המילים 'כתב אישום', היה צריך להחליף את הכותרת בעמוד הראשון ל'כתב רדיפה של נציגי הימין בכנסת'. זה כל מה שראינו שם.

היועמ"שית ישבה בדיונים, וכשהגיע זמנה לטעון, היא הקריאה באופן הכי עילג שיש מאיזה דף של עמוד וחצי, כשהיא מתבלבלת ומקריאה כאילו מישהו אחר כתב לה את הדברים. זה מביש. בשנה הראשונה שבה הגעתי לבתי המשפט בחיי, ידעתי לטעון טוב יותר מאיך שהיא הציגה את הדברים".

בונצל הוסיף ותקף את חברי הוועדה עצמם: "הכי בלט שחברי הכנסת לא מכירים את החומר ולא בקיאים בפסיקה המובילה בתחום הסרת החסינות. כשטלי גוטליב הודתה שעברה עבירה ברף הנמוך ביותר, הרי בדיוק לשם כך נועדה החסינות המהותית. אבל כל האירוע היה פשוט קרקס משפטי".

"בושה וחרפה – אם השכנים שלי היו צורחים כך, הייתי עובר דירה"

הביקורת של בונצל לא נעצרה באופוזיציה או במערכת המשפט, אלא הופנתה בצורה כואבת וישירה כלפי המערכת הפוליטית כולה, כולל חברי הקואליציה והימין. גרודקה הציג בפניו ציטוטים שבהם תהה בונצל בקול רם כיצד נראים נבחרי הציבור בעיני הפצועים והמשפחות השכולות שצופים בהם מהבית וממיטות בתי החולים.

"מה שהלך שם זו תעודת עניות ומבושה למדינת ישראל. אלו האנשים שיושבים שם, מצחקקים, קוטלים ועוקצים זה את זה? משפחות שכולות ופצועים מביטים בטלוויזיה ושואלים את עצמם – השתגעתם?

נכון, היו חברי כנסת מהקואליציה כמו שמחה רוטמן ועמית הלוי שהגיעו מוכנים, למדו את הסעיפים וטענו טענות משפטיות ראויות. אבל מהצד השני ראינו התנהלות מחפירה. חברת הכנסת מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, הותירה אותי בשוק. המילה שוק היא מחמאה. היא הוצאה מהאולם יותר מ-15 פעמים במהלך יומיים! קוראים להם לסדר שלוש פעמים, הם יוצאים, ואחרי חמש דקות חוזרים. זו שיטה מטופשת".

גרודקה הזדהה עמוקות עם התחושות ושיתף: "אם בשכונה שלי השכנים היו צורחים ומביישים זה את זה בצורה כזו ברחוב, הייתי קם ועוזב או מזמין משטרה שתקח את כולם לתחנה. בכנסת זה פשוט התנרמל". בונצל הסכים בכאב וחשף עוד מנבכי המליאה: "יושב לידי חבר כנסת יקר, לא נלבין פנים ולא נגיד את שמו – ופשוט ישן. ישן את שנת ישרים. אני בועט לו בכיסא כדי להעיר אותו, והוא חוזר לישון. זה עצוב כל כך, התדרדרנו לתהומות".

"הקדוש ברוך הוא שריין אותי בחלקה ד' בהר הרצל"

כשנשאל בונצל על שמועות פוליטיות והצעות לשריון מקום עבורו ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, השתנק קולו, והוא השיב בתשובה מצמררת ומעוררת השראה שאינה מותירה עין אחת יבשה:

"הציעו לי שריון? אני אגיד לך מה השריון שלי. הקדוש ברוך הוא שריין אותי. הוא שלח את הבן שלי, עמית, לקרב והחליט שאני, איציק בונצל, אהיה משוריין כל חיי בחלקה ד' 8 בהר הרצל.

אני מקבל את זה באהבה. זו הגזירה שנגזרה עליי, וממנה אני יכול רק להתרומם ולנסות לתרום לעם ישראל. כל יום כואב לי, הגעגוע צורב והלב נקרע, אבל עמית סידר לי כרטיס כניסה למשפחה הכי מכובדת בעם היהודי – משפחת השכול. שריון אחר לא קיבלתי ולא דיברו איתי. כל בוקר בעיתונים הופכים אותי לשר אחר, אבל המציאות שלי היא השליחות הציבורית שאני בוחן אותה ברצינות בכל יום".

"בדרכי עמית": כוס קפה ועוגה לאנשים השקופים

לקראת סיום הריאיון, שאל גרודקה בשם המאזינים והגולשים כיצד ניתן לפעול ולעשות מעשים טובים לעילוי נשמתו של סמ"ר עמית בן איציק בונצל הי"ד. תשובתו של האב השכול הפכה מיד לוויראלית ברשתות החברתיות:

"כל מפעל ההנצחה שלנו נקרא 'בדרכי עמית'. בנינו בית כנסת גדול בכרמי גת, הקמנו מכינה קדם-צבאית בלוד, אבל הדרך האמיתית של עמית הייתה פשוטה בהרבה: לכבד כל אדם ולראות את האדם השקוף. החבר הכי טוב של עמית בשכונה היה מנקה הרחובות, אברהם, יהודי יקר יוצא אתיופיה.

אתם רוצים לעשות משהו לעילוי נשמתו של עמית? כשאתם רואים יהודי מבוגר, מנקה רחובות, עומד ברחוב שלכם – אל תעברו לידו. תחזרו הביתה, תחתכו חתיכת עוגה, תכינו כוס קפה חמה, תצאו אליו ותנו לו אותה. תשאלו אותו 'מה שלומך?'. תיגעו באנשים השקופים. זו דרכו של עמית".

הטיפ החינוכי של איציק בונצל לשולחן שבת: "כשהילדים שלנו היו צעירים, היה לנו מנהג קבוע בארוחת ערב שבת: כל ילד היה צריך לספר על מעשה טוב אחד שהוא עשה במהלך השבוע. תארו לעצמכם שאתם מאמצים את המנהג הזה, ובאים לספר לילדים שלכם על כוס הקפה והעוגה שנתתם למנקה הרחובות בשכונה. איזה עולם ומלואו של חינוך, ערכים ומסירות אתם מעניקים להם, וכל זה מכוס קפה אחת".

יעקב גרודקה חתם את הריאיון בהתרגשות רבה, איחל לבונצל להמשיך להיות חזק וסיכם: "איציק, ריגשת אותנו, תודה רבה ויישר כוח".