ימי בין המצרים נותנים את אותותיהם ברדיו. הפינה בקודש פנימה של יהודה חזן בתוכנית הפופולרית "על הקצה" ברדיו 'קול ברמה', בהגשתם של יעקב גרודקה וישראל כהן, נפתחה ללא ג'ינגלים מוזיקליים ובטון רציני ומורם. השניים אירחו כמידי שבוע את מי שהגדירו כ"כתב שצמח וגדל אצלנו, אך היה גדול עוד לפנינו" – יהודה חזן, לשורה של חשיפות מתוך עולם התורה והפוליטיקה החרדית הסוערת.
לפני שצללו לנייעס הסוער של השבוע, ביקש ישראל כהן להדוף את השמועות והביקורת המגזרית, וחשף פרטים מתוך השבת האחרונה שבה שהה במחיצת גדולי ישראל הספרדים, שהתארחו במוסדותיו של הגאון הרב יגאל כהן בבני ברק, מתחם המכונה במגזר "פוניבז' הספרדי" בזכות היכל התורה המפואר וארון הקודש המוזהב שבו.
"ראינו שם אחדות מופלאה שחייבים לדבר עליה בימי בין המצרים", סיפר כהן. "מרן ראש הישיבה הגר"ש עמאר ומרן הראשון לציון הגר"י יוסף שהו יחד, אכלו את כל הסעודות יחד באהבה ובאחדות מוחלטת, והאווירה הייתה מדהימה. נכנסתי אליהם בליל שבת לא כדי להצטלם, כפי שיש כאלה שאוהבים להגיד, אלא באמת כדי לברך בשבת שלום ולהתברך. עד לפני שנה-שנתיים המוסדות האלה פעלו מתוך פחונים, והיום אנשים פשוט רצים לתרום שם מיליונים לכבודה של תורה".
הנושא המרכזי שפתח את הפינה של הכתב יהודה חזן היה אירוע הענק שציין 40 שנות עשייה והרבצת תורה לרשת הכוללים המעטירה 'יחווה דעת', בנשיאותו של מרן הראשון לציון, הגאון הרב דוד יוסף שליט"א.
חזן, שליווה את הנושא לאורך כל השבוע, תיאר את המתרחש בהר נוף: "בית המדרש 'יחווה דעת' בהר נוף מונה כיום כ-400 אברכים קבועים, ומעבר לכך מחזיק ברשת של עשרות ומאות כוללי ערב הפרוסים בכל רחבי הארץ. באירוע ה-40 הוכרז על תוכנית ענק להקמת מאות כוללים נוספים. מה שהיה מיוחד בכינוס הזה הוא שהוא היה על טהרת הקודש של המוסדות – שולחן הכבוד לא אירח רבנים מבחוץ, אלא את בכירי תלמידיו של הגר"ד יוסף, בהם רבה של תל אביב הגאון הרב זבדיה כהן, והדיין הגאון הרב גודיס".
ישראל כהן נזכר בערגה בימים שבהם פוסק הדור מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היה מגיע בכל יום שישי ללשכה הזו ממש בהר נוף, וגרודקה הזכיר את התיעודים ההיסטוריים שצפים ברשת שבהם נראה הגר"ד יוסף עוד בצעירותו, כשהוא לוחם ומלהיב את ההמונים בעד עולם התורה ב"הפגנת המיליון".
במהלך המשדר השמיע חזן הקלטה בלעדית ומרטיטה מתוך הכינוס, שבה נשמע מרן הגר"ד יוסף בקול חנוק מדמעות, כשהוא פונה לאלפי האברכים השקועים בעולמה של תורה:
"זה היה קשה מאוד, אבל התאמצנו ועשינו… אני רוצה כאן לבקש מכל האברכים שהערב הגדול הזה יהיה ערב חיזוק לכולם, להמשיך כל אחד ואחד להפיץ מעיינותיו חוצה – זו חובתנו! עם ישראל צריך את זה!"
הנימה המתרגשת של הראשון לציון הובילה את יעקב גרודקה לשיעור מחשבתי מעמיק על מהותם של ימי האבלות שבהם נמצא עם ישראל. גרודקה ביקש לעשות הבחנה יסודית בין דכדוך לבין אבלות רוחנית אמיתית, והביא כסימוכין את תורת חב"ד וספר התניא:
"אבלות היא לא סוג של דיכאון שאמור להפיל את האדם", הסביר גרודקה. "ספר התניא מסביר שיש הבדל עצום בין 'עצבות' שלילית לבין 'מרירות' או דכדוך הנפש ממקור רוחני. עצבות לוקחת את הבן אדם ישירות למיטה, היא משתקת אותו ומורידה אותו מטה. מרירות חיובית, לעומת זאת, מגיעה מתוך כאב על הריחוק הרוחני, והיא דוחפת ומניעה את האדם לעשייה, לתיקון ולבנייה".
גרודקה הוסיף משל נוגע ללב: "הטקסט של ה'אבל' הוא בעצם מעצור – סוג של טוויסט שנועד לגרום לנו לעצור לרגע, להתבונן ולחוש את החלל הגדול שנפער בחורבן הבית. זה כמו ילד שהתרחק מבית הוריו; כל עוד הוא שקוע בשגרה ושכח מהם, הוא לא מרגיש דבר. אבל ברגע שהוא עוצר ומתבונן, הוא נזכר פתאום באבא ובאימא, בריחות של התבשילים ובחמימות של הבית – ואז הזיכרון והכאב הם אלו שמולידים את הרצון העז לחזור ולהתקרב מחדש".
בחלקו האחרון של המשדר, פתחו המגישים יחד עם הכתב יהודה חזן את הפצע המדמם של השבוע – העימותים סביב עצרת הענק שיזם הגאון הרב שבתאי לוי, ואשר עמדה בראשותו של מרן הראשון לציון הגר"י יוסף, שם נשא דברים חריפים הגאון הרב יזדי, צעד שעורר סערה רבתית בכלי התקשורת הכלליים.
יהודה חזן, שלמד בעבר אצל הרב יזדי, ביקש לעשות סדר בדברים ולהציג את הדמות באור הנכון: "הרב יזדי הוא ראש כולל גדול ומוערך בבני ברק שהקים עולה של תורה. הוא היה יד ימינו ותלמידו המובהק של מרן חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש בעדני זצ"ל. צריך להבין את נפשות הפועלות: הרבנים האלו חיים את השטח, וכשאני מגיע אליהם, הדבר היחיד שמטריד אותם ומקומם אותם זו גזירת הגיוס. בש"ס אין מנגנון דוברות פוליטי שמקפיד לעדכן כל רב כל שעתיים מה בדיוק קורה בניסוחים המשפטיים, ולכן הרבנים חשים חובה קדושה לזעוק ולמחות מהמקום הכי שורשי וכואב של ליבם".
ישראל כהן הציג ניתוח תקשורתי מבריק ונוקב לגבי האופן שבו בחרה התקשורת החילונית לטפל באירוע: "בואו נשים את הדברים על השולחן. באותה עצרת דיבר מרן הראשון לציון הגר"י יוסף, והוא השמיע דברים חריפים בהרבה! מרן אמר במפורש שבגלל הגזירות על לומדי התורה חיילים נהרגים בשדה הקרב, והשתמש בביטוי החריף 'שם רשעים ירקב'. התקשורת החילונית הייתה אמורה לקפוץ על האמירות הללו באוויר, אבל במקום זה היא בחרה לשתוק למרן, ולהבליט באכזריות דווקא את הדברים של הרב יזדי".
"מדוע?", תהה כהן וענה מיד: "כי היה להם נוח וקל לזרוק את הכל על הרב יזדי. מרן הרב יצחק יוסף הוא דמות ממסדית רבת-עוצמה המגובה במנגנון פוליטי וציבורי ענק, איתו הם לא רוצים להסתבך. הרב יזדי, לעומת זאת, הוא תלמיד חכם עצמאי, מקורבו של הרב בעדני, שאין מאחוריו שום מנגנון יח"צ, אין לו ממסד והוא לא מתמודד או מחפש שום תפקיד פוליטי. קל לסמן אותו כמטרה. הממסד פשוט ניצל את העובדה הזו כדי להסיט את האש".
גרודקה סיכם את הדיון הכללי באמירה פוליטית נחרצת: "רבותיי, בשורה התחתונה אנחנו רואים שעל אף חילוקי הדעות הפנימיים לכאורה, פורסים כאן מפה של אחדות. גדולי ישראל דנים ופועלים יחד כדי לשמור על כבודם של בני התורה".