
ברקע ציון שלוש שנים לאסון השבעה באוקטובר, שוחחה ילנה טרופנוב בתוכנית 'שמונה אפס אפס' ברדיו קול ברמה עם המגישים יקי אדמקר וישראל כהן, ושחזרה את בוקר החטיפה מביתה שבקיבוץ ניר עוז. בבוקר ההוא נחטפה טרופנוב בנפרד מבעלה ויטלי ז"ל שנרצח, מאימה הקשישה, מבנה היחיד סשה ומכלתו ספיר. לאחר 54 ימים במנהרות חמאס שוחררה טרופנוב בעסקה, אך גילתה את גודל השבר.
"יום השחרור שלי היה קשה יותר מיום החטיפה", שיתפה בכאב. "ביום החטיפה לא ידעתי מה קורה, כשהשתחררתי גיליתי שבעלי נרצח, הבית נשרף, ובני היחיד נשאר חטוף, והבנתי שאין לי משפחה ואין לי כלום".
בעקבות השחרור החליטה טרופנוב להתחזק באמונה ולהתחיל לשמור שבת וכשרות כדי להתפלל לשובו של סשה. טרופנוב תיארה את שנה ושלושת החודשים שבהם חיכתה לבנה כ"חור שחור" שלא נספר בחייה, אך ציינה את חסדי השם ששלח לה אנשים טובים שתמכו בה. כשהתייעצה בעבר עם מרן הרב זילברשטיין, תהתה בדאגה כיצד יחזור בנה מבחינה רוחנית. כשסשה שוחרר בתום 495 ימים שבהם הוחזק לבדו בשבי הג'האד האיסלאמי, גילתה לתדהמתה כי עבר תהליך רוחני מקביל. "הוא ראה את הקדוש ברוך הוא מול העיניים, ראה ניסים וחזר בן אדם מאמין, הרבה יותר נקי ואמיתי".
טרופנוב סיפרה בהתרגשות על הנס הגדול כאשר סשה וספיר זכו להקים בית נאמן בישראל ולהתחתן תחת החופה. היא שיתפה בסיפור מופלא מיום שחרורו של סשה, כאשר סבתא שלו, אישה קשישה, הלכה ברגל ובריצה מרחק של מעל שני קילומטרים בשבת מכפר המכביה עד לבית החולים תל השומר כדי להקביל את פני נכדה שחזר. בסיום השיחה שיגרה טרופנוב מסר של אמונה ותקווה לכלל המאזינים: "אסור לאבד תקווה אפילו במצבים הכי קשים. צריך לסמוך על הקדוש ברוך הוא, לדעת שהוא מסדר הכל לטובה, ותמיד למצוא על מה להגיד תודה".
סשה טרופנוב עם אמו ילנה בבית החולים | צילום: אבי אוחיון / לע"מ