״אל תהיו קטנים״: המסר של המועמד מבעלזא לצעירים החרדים

מראשות חבורה בישיבת מיר אל הכנסת

אליקים שטארק, המועמד מטעם חסידות בעלזא ברשימת יהדות התורה, התארח בריאיון בתוכנית ״המהדורה המרכזית״ בהגשת יעקב גרודקה ברדיו קול ברמה. בשיחה פתוחה הוא סיפר על הדרך שהובילה אותו מעולם הישיבות והלימוד בעיון אל העשייה הציבורית, הסביר מדוע הוא רואה חשיבות בהרחבת אפשרויות התעסוקה בציבור החרדי, והתייחס למערכת היחסים עם חבר הכנסת ישראל אייכלר, שאותו הוא צפוי להחליף.

גרודקה הציג בפניו את השאלה שמעסיקה רבים: כיצד מי שהיה ראש חבורה בישיבת מיר, ונחשב לאדם ששקע במשך שנים בלימוד התורה, מוצא את עצמו בדרך לכנסת? שטארק דחה את הרושם שמדובר במעבר פתאומי. לדבריו, העיסוק בצורכי ציבור היה חלק מעולמו במשך שנים, בין היתר בהשפעת בני משפחתו, שהיו עסקנים והקימו קהילות וישיבות.

״זה זורם בדמי״, סיפר. לדבריו, לאחר שקיבל על עצמו תפקידים ציבוריים, הוא החל להרגיש שהוא מצליח בתחום, ובהדרגה הקדיש לו יותר ויותר זמן. ״אני הולך בדרך שאני מרגיש שמוליכים אותי מהשמיים, ואם אני רואה שאני מצליח בזה, אז לאט לאט אני נכנס לזה יותר ויותר״, אמר.

״אי אפשר להתחבר לתורה בלי עיון״

למרות המעבר לעסקנות, שטארק הבהיר כי שנותיו בישיבת מיר והחיבור לעולם התורה ממשיכים ללוות אותו. הוא סיפר על תקופת הלימוד בעיון במסכתות שונות, ובהן בבא מציעא, בבא בתרא, יבמות וכתובות, ועל הקשר המיוחד שנוצר בין הלומד לסוגיה כשהוא מתאמץ להבין אותה לעומק.

לדבריו, גם כיום, כאשר סדר יומו שונה, הוא משתדל לשלב לימוד בעיון לצד לימודים נוספים. ״אני חושב שאי אפשר להתחבר לתורה בלי עיון״, אמר. ״החיבור שקורה מתוך התאמצות הראש, באמת התאמצות השכל עד הסוף, אין תחליף לחיבור הזה עם התורה״.

הוא אף המליץ למאזינים שגם מי שאינו יכול ללמוד את כל לימודיו בעיון, יקבע לעצמו חלק מסוים שבו יתעמק בסוגיה, ברש״י ובתוספות. לדבריו, הוא משתדל לנהוג כך גם בלימוד פרשת השבוע, באמצעות עיון בפסוקים ובדברי הראשונים.

״עבודות שמפרנסות ומכבדות את בעליהן״

אחד החלקים המרכזיים בריאיון עסק בתעסוקת חרדים. שטארק ביקש להרחיב את השיח מעבר לשאלה אם אדם יוצא לעבוד, ולהתמקד גם בסוג העבודה ובאפשרות להתפרנס ממנה בכבוד לאורך שנים.

לדבריו, לאורך השנים הצטמצמו האפשרויות המקובלות לתעסוקה בציבור החרדי למספר תחומים מוגבל, והדבר הקשה על משפחות רבות להגיע לביטחון כלכלי. הוא סבור כי על נציגי הציבור החרדי לתת משקל רב יותר לפיתוח אפשרויות תעסוקה והכשרה מקצועית.

״אני חושב שבסוגיה הזאת הנציגים החרדים צריכים לתת את הדעת ואת המשקל הנכון, לדאוג שהציבור יוכל להתפרנס בכבוד״, אמר. שטארק הסביר כי לא די בכך שאדם ימצא עבודה כלשהי, אם לאחר שנים של מאמץ הוא עדיין מתקשה לפרנס את משפחתו ולחסוך לקראת נישואי ילדיו. הוא הדגיש כי כל עבודה מכובדת, אך לצד זאת יש צורך לפתוח בפני הציבור אפשרויות תעסוקה שמאפשרות גם הכנסה ראויה.

לדבריו, הוא היה מעורב בקידום יוזמות שנועדו לאפשר לאנשים לרכוש מקצוע באמצעות הכשרה קצרה יחסית, בלי להפוך את הלימודים האקדמיים לתנאי הכרחי.

״אני קורא למי שיוצא להתפרנס – שיחשוב בגדול״

כשגרודקה ביקש לחדד את המסר לצעירים החרדים, שטארק לא הסתפק באמירה שיציאה לעבודה אינה בושה, אלא קרא להם שלא להסתפק באפשרויות מצומצמות. ״אני קורא למי שהולך ויוצא להתפרנס, שיחשוב בגדול״, אמר.

הוא הסביר כי הרחבת אפשרויות הפרנסה עשויה לסייע לא רק למשפחות העובדות, אלא גם לעולם התורה. לדבריו, כאשר אדם מצליח להתפרנס בכבוד, הוא יכול להפוך לתומך תורה ולסייע לאחרים.

כדוגמה סיפר על אדם ששיתף אותו כי בעבר היה חושש לקראת החגים, משום שלא היה לו כסף לקנות בשר ודגים למשפחתו. לאחר שמצבו הכלכלי השתפר, הוא החל לסייע לאברכים לקראת החגים, מתוך הזדהות עם המצוקה שחווה בעצמו. ״ברגע שיתרבו אפשרויות הפרנסה בישראל, גם עולם התורה יתרחב ויתעצם״, הסביר שטארק.

בעלזא, חינוך והתמודדות עם המציאות

במהלך השיחה התייחס גרודקה גם לדרכה של חסידות בעלזא בסוגיות החינוך, התעסוקה ושירותם של חרדים בצבא. שטארק הסתייג מהניסיון להגדיר את עמדת החסידות באמצעות תוויות פוליטיות, והדגיש כי לשיטתו יש לפעול בהתאם לדרך שסללו האבות והרבנים.

״אנחנו בעד להתנהג כפי שהתנהגו אבותינו 200 שנה, לעשות כל דבר הנדרש בצורה הכי כשרה, בצורה הכי מיטבית״, אמר.

לדבריו, אחד היסודות של חסידות בעלזא הוא להביט במציאות בעיניים ולא להתעלם ממנה, תוך הקפדה על הדרך התורנית. הוא הזכיר בהקשר זה את ההתפתחות של מוסדות התורה והקהילות של בעלזא ברחבי הארץ, ואת בתי הכנסת של החסידות שהפכו, לדבריו, למוקדי משיכה עבור ציבור מגוון.

כשנשאל על השתלבות חסידי בעלזא בצבא, השיב כי אינו מכיר את כל המקרים באופן אישי, אך ציין כי הוא מוכן לתמוך ביוזמות טובות. הוא לא ביקש להציג עמדה גורפת ביחס לכלל המהלכים שהוזכרו בשיחה.

המחליף של אייכלר: ״הוא חוסך ממני עוגמת נפש״

גרודקה הקדיש חלק משמעותי מהריאיון למערכת היחסים בין שטארק לח״כ ישראל אייכלר, נציג בעלזא הוותיק בכנסת, שאמור לפנות את מקומו לשטארק. השניים הכירו במשך שנים, בין היתר מתקופת החברותא שלהם, וגרודקה ביקש להבין כיצד מתמודד המועמד החדש עם חילופי התפקידים. שטארק החמיא לאייכלר על פועלו למען חסידות בעלזא ועל תרומתו להתפתחות הקהילות והמוסדות שלה ברחבי הארץ.

לדבריו, אייכלר אינו רואה את התפקיד הציבורי כרכוש אישי, אלא כשליחות. הוא תיאר את אייכלר כמי שמאפשר לדור נוסף של נציגים להיכנס לעשייה הציבורית ולהמשיך לפעול תחת אותה מטרייה. כשנשאל ישירות אם הוא חש אי־נעימות מול אייכלר, שהיה יכול להמשיך לכהן בכנסת במקומו, השיב שטארק כי חילופי תפקידים אינם דבר קל, בפרט עבור אדם שכבר עבר את גיל 70. עם זאת, הוא הדגיש את הדרך שבה אייכלר מתמודד עם השינוי.

״הרב אייכלר עושה את זה בגבורה עילאית כל כך, שהוא חוסך ממני עוגמת נפש ואי־נעימות״, אמר. שטארק הוסיף כי אייכלר לימד את העסקנים הצעירים לא רק כיצד לפעול למען הציבור, אלא גם כיצד לזכור שהם שליחים ולא בעלי התפקיד.

ומה עם המאבק על הקולות החרדיים?

לקראת סיום הריאיון התייחס שטארק גם למערכת הבחירות ולמפגשים שלו עם צעירים חרדים, על רקע התחרות מול מפלגות אחרות המבקשות את קולם. הוא סיפר כי הוא משתדל שלא לשאול אנשים למי יצביעו, אלא לברר מה חשוב להם שנציג ציבור יעשה.

לדבריו, הוא מעדיף להתמקד בצרכים ובנושאים שמעסיקים את הציבור, ולא להפוך את השיחות עם האנשים למסע שכנוע אישי. כשנשאל אם נתקל במי שהתכוון להצביע למפלגה מתחרה והצליח לשנות את דעתו, השיב כי ייתכן שהיו מקרים כאלה, אך הוא אינו זוכר כעת מקרה מסוים.

בסיום השיחה, לאחר דיון ארוך על תורה, פרנסה ושליחות ציבורית, ביקש גרודקה לאחל לו סייעתא דשמיא בתפקידו העתידי. שטארק השיב כי מטרת העשייה הציבורית היא לקדש שם שמיים, והסכים עם דברי המגיש כי בסופו של דבר, הפוליטיקה עצמה אינה המטרה, אלא האמצעי לפעול למען הציבור.