
האם מישהו באמת ניצח בבחירות, או שהמערכת הפוליטית נכנסה לסיבוב נוסף של מאבקי כוח? הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי ניסה לעשות סדר בפלונטר בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת ישראל כהן ומשה ארלנגר.
ירושלמי השווה את האסטרטגיה של בנימין נתניהו לקבוצה שמספיק לה תיקו כדי להשיג את מטרתה. לדבריו, נתניהו הבין שאין לו רוב קואליציוני ברור, ולכן התמקד בהשגת מספר גדול ככל האפשר של מנדטים לגוש שלו – ובכך הצליח למנוע מגוש יריב להתבסס על רוב ברור.
לדבריו, האפשרות להקים ממשלת מיעוט ציונית הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות אינה תרחיש מעשי. הוא הסביר כי גם הרכב הקואליציה האפשרי מעורר קשיים, בין היתר בשל עמדותיהם של אביגדור ליברמן וחברי כנסת נוספים בגוש.
אחת האפשרויות שעלו בשיחה היא ניסיון של גדי איזנקוט להגיע להסכמות עם המפלגות החרדיות, אולי באמצעות פשרה בנושא חוק הגיוס. ירושלמי אמר כי איזנקוט פועל כבר חודשים לקידום הבנות עם החרדים, ואף מחזיק בקשרים עם גורמים ביהדות התורה ובש״ס.
אלא שלדבריו, הדרך להסכם רחוקה מלהיות פשוטה. הוא סבור כי ש״ס קשורה לגוש הימין ולנתניהו, וכי גם ביהדות התורה לא בהכרח תהיה הסכמה להצטרף לממשלה בראשות איזנקוט, במיוחד לאחר הקמפיין שניהלו המפלגות.
מעבר לכך, גם אם יצליח איזנקוט להגיע להבנות עם חלק מהחרדים, הוא עדיין יצטרך להתמודד עם שאלת התמיכה של המפלגות הערביות – סוגיה שמקשה על הקמת ממשלה יציבה.
האפשרות לממשלת אחדות בין נתניהו לאיזנקוט עלתה אף היא בשיחה, אך ירושלמי לא העריך שהיא צפויה להתממש. לדבריו, קשה לראות את איזנקוט מסכים לשבת תחת נתניהו לאורך קדנציה שלמה, והוא גם אינו רואה את נתניהו מעניק לו רוטציה בראשות הממשלה.
לדבריו, למרות המאמצים שמפעילים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא המדינה יצחק הרצוג לקידום ממשלת אחדות, הפערים הפוליטיים והאישיים בין הצדדים נותרו משמעותיים.
גם האפשרות שאיזנקוט יוביל ממשלה שתישען על תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות אינה נראית לירושלמי מעשית. הוא הטיל ספק ביכולת להקים ממשלה כזו, בהתחשב בהרכב המפלגות ובקשיים הפוליטיים הכרוכים בכך.
אם ממשלת אחדות או ממשלה בראשות איזנקוט אינן נראות כרגע באופק, ירושלמי מעריך שנתניהו ינסה לפעול בדרך שבה צבר ניסיון רב לאורך השנים: גיוס חברי כנסת מהצד השני.
״מה שנשאר זה ניסיון של נתניהו לעסוק במשהו מאוד מיומן בו, זה ללקוט עריקים״, אמר ירושלמי. לדבריו, נתניהו ינסה לאתר חברי כנסת שעשויים לערוק ממפלגות האופוזיציה, ובכך לשנות את מאזן הכוחות בכנסת.
במהלך השיחה ציינו המגישים כי נתניהו עשוי לבחון אפשרויות בקרב מפלגות שונות, ובהן מפלגות המזוהות עם גדי איזנקוט, נפתלי בנט ויאיר לפיד. ירושלמי, מצדו, לא זיהה בשלב זה אפשרות ברורה למהלך נגדי שיביא להקמת ממשלה חלופית.
למרות שלל התרחישים שעלו בשיחה, ירושלמי סיכם את הערכתו באופן חד: ״לצערי הרב, אנחנו הולכים לסיבוב נוסף״.
לדבריו, התקופה הקרובה צפויה להתאפיין במאבקים פוליטיים אינטנסיביים, ניסיונות לגייס עריקים, מהלכים לקידום ממשלת אחדות וספינים תקשורתיים. כל צד ינסה לבחון את גבולות האפשר, אך נכון לעכשיו הוא אינו רואה מסלול ברור להקמת ממשלה יציבה.
הוא הוסיף כי עד לבחירות נוספות, אם אכן יתקיימו, נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר, עם הסמכויות הנלוות לתפקיד. במסגרת זו, לדבריו, נתניהו יוכל להמשיך לקדם מהלכים מדיניים וביטחוניים גם בתקופה שבה המערכת הפוליטית אינה מצליחה להקים ממשלה חדשה.
לקראת סוף הריאיון העלו המגישים אפשרות שנתניהו ייזום מערכה צבאית, שתאפשר לו לפנות לאיזנקוט בקריאה להצטרף לממשלה בשם האחריות הלאומית. ירושלמי הזכיר כי תרחיש דומה כבר התרחש בעבר, כאשר איזנקוט ובני גנץ הצטרפו לקבינט המלחמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
לדבריו, נתניהו אכן עשוי לצאת למהלך ביטחוני גם בתקופת ממשלת מעבר, אך עצם קיומו של משבר ביטחוני אינו מבטיח שאיזנקוט יסכים להצטרף לממשלה.
בסיום השיחה התייחס ירושלמי להצהרותיו של איזנקוט על הצורך להקים ״ממשלת גיוס ציונית״. כשנשאל מה משמעות הביטוי וכיצד ניתן לממש אותו בהרכב הכנסת הנוכחי, הודה כי גם לו אין תשובה ברורה.
לדבריו, ייתכן שמדובר בניסיון לגבש את הגוש של איזנקוט ולמנוע עריקות, אך לאחר תוצאות הבחירות אין לו, להערכתו, די כוח פוליטי כדי להוציא לפועל מהלך כזה.
שלום ירושלמי. צילום: Flash90