שגריר ישראל בסומלילנד: "יש כאן מציאות חדשה בקרן אפריקה, שנה מהיום הכל ייראה אחרת"

בשנה האחרונה חוללה מדינת ישראל דרמה דיפלומטית שקטה כאשר החליטה להכיר באופן רשמי ברפובליקה של סומלילנד – מדינה מוסלמית עצמאית בקרן אפריקה שלא הייתה מוכרת כמעט על ידי אף מדינה בעולם. השבוע הגיע החיבור הדיפלומטי לשיא עם ביקורו הרשמי של נשיא סומלילנד בישראל ופתיחת השגרירות הריבונית השמינית בבירה ירושלים.

בריאיון ראשון ובלעדי ב"מהדורה המרכזית" עם יעקב גרודקה, מספר שגריר ישראל הטרי בסומלילנד, מיכאל לוטם (לשעבר שגריר ישראל בקניה), על מאחורי הקלעים של כריתת הברית, ההזדמנויות העסקיות חסרות התקדים לחברות ישראליות, ומספק תשובה דיפלומטית ומסקרנת במיוחד לגבי שיתוף הפעולה הביטחוני-אסטרטגי החסוי.

בדיקת מציאות: "אנחנו הכרנו בריבונות, הם הכירו בירושלים"

בפתח הריאיון הסביר השגריר לוטם את הרקע המרתק למדינה שפרצה אל המפה הדיפלומטית של ישראל:

"מדובר במדינה שעד לא מזמן לא הייתה מוכרת על ידי אף מדינה בעולם למעט טאיוואן. מדינת ישראל החליטה לעשות מעשה, להכיר בהכרה מלאה ולכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. שלשום נחנכה שגרירות סומלילנד בירושלים.

זו תופעה מרתקת של מדינה שנמצאת במיקום אסטרטגי, מעניין ובעייתי למדי בקרן אפריקה. המפתח כאן הוא ששני השותפים החליטו לעשות 'ריאליטי צ'ק' ולהכיר במציאות: אנחנו הכרנו במציאות שסומלילנד היא מדינה ריבונית ועצמאית לכל דבר, שמקיימת בחירות וכלכלה עצמאית מזה 35 שנה, והם מצידם הכירו במציאות שירושלים היא בירת ישראל. שני הצדדים בסדר גמור עם המציאות הזו".

בניית מדינה מוסלמית מאפס: "נעשה מהפכה כמו שייבשנו ביצות"

השגריר לוטם, שניגש למכרז פנימי במשרד החוץ וזכה בו הודות לניסיונו העשיר ביבשת אפריקה, פירט על התחומים הרבים שבהם הידע והטכנולוגיה הישראלית יכולים להזניק את סומלילנד קדימה, וכיצד אנשי עסקים ישראלים יכולים להשתלב בכך:

• בריאות והצלת חיים: "היום ביקרנו בבית חולים שם. תמותת התינוקות ותמותת האימהות לאחר לידה בסומלילנד היא ברמה מטורפת. אנחנו לא מדברים על בניית מרכזים רפואיים קוסמיים; הקמה של כמה תחנות בסיסיות בסגנון 'טיפת חלב' יכולה להוריד את התמותה באחוזים ניכרים ולחולל מהפכה שתציל חיים".

• פיתוח תשתיות חקלאיות וגיאולוגיה: "יש להם תשתיות בסיסיות מאוד, ולנו כישראלים יש ניסיון עצום בזה – אנחנו כבר הצלחנו לייבש כמה ביצות ולחסל כמה יתושים בעבר. מעבר לחקלאות, המדינה צמודה לאתיופיה ומהווה שער לשוק ענק. הבריטים עשו שם בעבר סקרים גיאולוגיים ראשוניים שמראים שיש שם מחצבים מעניינים מאוד שצריך לבדוק ולפתח".

• הזדמנויות מסחריות: "כמעט 100% מהצריכה של המדינה, למעט הצריכה הביתית הבסיסית ביותר, מבוססת על ייבוא. יש שם חברות מקומיות עם כסף ותנועת סחורות גדולה מהנמל. הישראלים צריכים להביא את המימון ואת היכולות הניהוליות ולעשות פרויקטים. כל דבר שנעשה שם – יקפיץ את המדינה קדימה".

"מבול של אנשי עסקים ישראלים – עצרנו את הרשימה"

בתגובה לחשש של המגיש יעקב גרודקה כי מדובר בהתלהבות ראשונית שעלולה להישאר "על המדף" בשל הקצב האפריקאי האיטי, השיב השגריר בנחרצות:

"ממש לא. המחויבות, הנכונות והפתיחות של השרים שהגיעו לכאן – שר האוצר, הכלכלה, האנרגיה והחוץ שנפגשו עם ראש הממשלה והשרים שלנו – היא מרשימה מעבר לכל שיח דיפלומטי רגיל.

בנוסף, יש מבול חיובי ומטורף של אנשי עסקים ישראלים שרוצים להיכנס לשם. מחר מתקיים פורום עסקי מיוחד עם מכון היצוא בתל אביב, ונאלצנו לעצור את הרשימה אחרי שנוצר ביקוש חסר תקדים ונרשמו למעלה מ-120 אנשי עסקים. הסומלילנדים הם אנשי עסקים מעולים שיודעים לזוז מהר. אחד ועוד אחד שווה כאן שניים – שנה מהיום, הדברים ייראו אחרת לגמרי".

הפיל שבחדר: מה עם הציר הביטחוני מול תימן ואיראן?

לקראת סיום הריאיון, ניסה גרודקה לגעת בנקודה הרגישה ביותר – המיקום הגיאוגרפי האסטרטגי של סומלילנד, המשקיפה על מפרץ עדן ונתיבי השיט, והפוטנציאל לשיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני חשאי מול איראן והאיום החות'י מתימן.

השגריר לוטם בחר לחייך, לשמור על עמימות דיפלומטית מוחלטת, וסיפק תשובה מתוחכמת:

"אני חושב שאנחנו נתמקד בנושא הכלכלי המעניין, המרתק ובעל הפוטנציאל האדיר".

כשנשאל בחיוך האם הוא אינו יודע או שמא פשוט אסור לו לדבר על כך, חתם השגריר במשפט קצר:

"אני חושב שיש כמה ניסים שלא חייבים להרחיב בהם. קצת תמימות עוזרת לכולם".