ריבלין על הפלונטר הפוליטי: ״הם צריכים רק שנה אחת כדי לשנות את המדינה – והם יצליחו לשרוד אותה״

הפרשן והאסטרטג הפוליטי יעקב ריבלין התארח בתוכנית ״חדשות השבוע״ בהגשת נתן משי, וניתח את ההתפתחויות הפוליטיות שלאחר הבחירות, את חזרתו של יו״ר ש״ס אריה דרעי לפעילות לאחר תקופת שתיקה, את ההתייעצויות בבית הנשיא ואת האפשרות להקמת ממשלה ללא רוב קואליציוני רגיל.

ריבלין הציג תמונה מורכבת של המערכת הפוליטית: ש״ס נדרשת להכריע לאיזה ציבור היא מכוונת את מאמציה, יהדות התורה מנסה לשדר שהיא אינה מחויבת עוד לגוש נתניהו, ובמקביל מתנהל מאבק על התמורות הפוליטיות שיקבלו המפלגות החרדיות במסגרת המהלכים להקמת הממשלה.

״כולם אשמים חוץ ממנו״: ריבלין על חזרתו של דרעי

בתחילת הריאיון התייחס ריבלין להודעתו של אריה דרעי ולמסרים שהעביר לחברי הכנסת ולנציגי התנועה לאחר תקופת השתיקה. לדבריו, המסר המרכזי ששמע הוא הטלת האחריות לכישלון על גורמים רבים במערכת, אך לא על דרעי עצמו.

״כולם אשמים על הליקוי של לקיחת הקולות – חברי הכנסת והנציגים שלו, אלה שניסו לסכסך בהנהגה הרוחנית. יש אדם אחד שזה לא אשם, וזהו. כולם אשמים חוץ ממנו״, אמר ריבלין.

לדבריו, עצם העובדה שדרעי הסתגר במשך כשבוע עוררה ציפייה לכך שיחזור עם חשבון נפש והכרה בכישלון. אלא שבפועל, לדבריו, המסר שהעביר היה שונה: הנציגים המקומיים וחברי הכנסת לא עשו די, אך הוא עצמו עשה את המקסימום האפשרי.

ריבלין העריך כי הרצון של דרעי לפרוש היה אמיתי לפחות בתחילת הדרך, אך לא נבע רק מתוצאות הבחירות. לדבריו, דרעי הביט קדימה ולא ראה אופק פוליטי מבטיח לש״ס: ממשלה שבה המפלגה תישאר בשוליים, או בחירות חוזרות שבהן לא ברור אם תוכל להשיג תוצאה טובה יותר.

בין בני התורה לפריפריה: הדילמה האסטרטגית של ש״ס

בהמשך התייחסו משי וריבלין לצעדים שעליהם דיבר דרעי לאחר הבחירות, ובהם הקמת מטה ייעודי לבני התורה, שיפעל בשכר ויהיה בקשר ישיר עם הציבור וצרכיו.

ריבלין ראה בכך ניסיון לתת מענה לאחד ממוקדי הכישלון של ש״ס, אך הזהיר כי המפלגה אינה יכולה להתמקד רק בציבור החרדי. לדבריו, נתוני הבחירות מצביעים על ירידה גם בקרב מצביעים מחוץ לבייס החרדי, ובכלל זה בפריפריה.

״בעיית השורש הייתה שקשה למצוא חיבור בין בני התורה שלא רוצים גיוס לבין הפריפריה שכן רוצה גיוס״, הסביר. לדבריו, אם ש״ס תקים מטה לבני התורה אך לא תמצא דרך לשמר את הקשר עם מצביעי הפריפריה, היא עלולה לשלם על כך גם בבחירות הבאות.

ריבלין הדגיש כי כמעט 300 אלף הקולות שעליהם מדברים בש״ס אינם מגיעים רק מהציבור החרדי. לכן, לדבריו, המפלגה צריכה למצוא דרך לפנות לשני קהלים שונים, ולא להסתפק בטיפול באחד מהם.

״אי אפשר לרבע את המעגל״: חוק הגיוס והממשלה הבאה

משם עבר הריאיון להתייעצויות בבית הנשיא ולמשמעותן הפוליטית. ריבלין טען כי מבחינה מעשית, תמונת המנדטים כבר הייתה ברורה מיד לאחר הבחירות, וכי הטקסים והמפגשים המצולמים בבית הנשיא הם בעיקר חלק מההליך הפורמלי.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בהתייעצויות הוא סוגיית חוק הגיוס. משי הציג את עמדת נציגי מפלגת הדמוקרטים, שהבהירו כי לא יתמכו בחוק שלדבריהם יעניק פטור מגיוס לבני הישיבות. ריבלין העריך כי הפערים בין הדרישות החרדיות לבין עמדות מפלגות אחרות הופכים את האפשרות להגיע להסכמה למורכבת במיוחד.

הוא התייחס גם למתווה שהציע בעבר אביגדור ליברמן, ולדרישתו של יו״ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף לחוק ללא סנקציות וללא יעדים. ריבלין הצביע על הקושי שבדרישה: אם אין יעדים, לא ברור כיצד ניתן להתחייב להביא לצבא מספר מסוים של מתגייסים.

״אי אפשר לרבע את המעגל, ממש אי אפשר״, קבע.

להערכתו, אחד התרחישים האפשריים הוא הקמת ממשלת מיעוט שתזכה לתמיכה מבחוץ, בין היתר באמצעות הימנעות של ליברמן בהצבעה מכרעת. ריבלין אף הסביר כי לאחר הקמת ממשלה כזו, הפלתה עשויה להיות קשה, בשל הדרישה לרוב של 61 חברי כנסת בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית.

יהדות התורה לא ממליצה – אבל מצפה לתמורה

ריבלין ניתח גם את החלטת יהדות התורה שלא להמליץ על מועמד לראשות הממשלה בבית הנשיא. לדבריו, מדובר במהלך שנועד להעביר מסר כפול: מצד אחד, המפלגה מבקשת להבהיר לליכוד כי אינה מוכנה להמשיך להיות מחויבת לגוש נתניהו ללא התקדמות בנושא חוק הגיוס; מצד שני, היא מאותתת למפלגות אחרות כי היא פתוחה להצעות.

״יש כאן משחק כפול. יהדות התורה רוצה להגיד: אנחנו היינו עם הליכוד ארבע שנים של אי-חוק גיוס, ואנחנו לא שייכים יותר לגוש שלו, אנחנו פתוחים להצעות״, הסביר.

לדבריו, גם בגוש שמנגד מנסים לנצל את המהלך כדי להציג מומנטום פוליטי וליצור סדק בין הליכוד ליהדות התורה.

בהקשר הזה התייחסו השניים גם לדבריו של ח״כ יעקב אשר על האפשרות להחליף את יו״ר הכנסת במסגרת כינון הממשלה. ריבלין העריך כי יהדות התורה עשויה לדרוש תמורה פוליטית בתמורה לתמיכה במהלך כזה, ובפרט ייצוג בוועדה המסדרת.

הוא הסביר כי לוועדה המסדרת יש כוח משמעותי בקביעת הרכב הוועדות בכנסת, וכי מי שיקבל את המנדט להרכבת הממשלה עשוי להשפיע על מידת הייצוג שיקבלו הסיעות השונות. לדבריו, יהדות התורה מבקשת להבהיר שהיא גורם פוליטי שאי אפשר להתעלם ממנו, וכי אם רוצים את תמיכתה – יש לתת לה מקום סביב שולחן קבלת ההחלטות.

״שנה אחת כדי לשנות את המדינה״

לקראת סיום הריאיון ביקש משי מריבלין להעריך האם ממשלת מיעוט, אם תקום, תהיה ממשלה זמנית שתוביל במהירות לבחירות נוספות, או שתוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.

ריבלין השיב כי גם תקופה של שנה אחת עשויה להספיק למהלכים משמעותיים. לדבריו, ממשלה כזו עשויה לנצל את הזמן למינוי עשרה שופטים חדשים לבית המשפט העליון ולקידום שינויים בחוקי יסוד, מהלכים שלדבריו עשויים לשנות את אופייה של המדינה.

״הם צריכים בסך הכול שנה אחת כדי לשנות פה את המדינה, ואת השנה הזאת הם יצליחו לשרוד״, הזהיר.