רוטמן: "אם בג"ץ נותן פסק דין בלתי חוקי – מקשיבים לחוק ולא לשופטים"

יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), פתח הבוקר (שלישי) חזית חריפה מול בית המשפט העליון והייעוץ המשפטי לממשלה. בריאיון מיוחד וסוער למגישים יקי אדמקר וישראל כהן בתוכנית "שמונה אפס אפס" התייחס רוטמן להחלטתו לפצל את חוק דגל של הקואליציה – חוק פיצול תפקיד היועמ"ש – חשף את העיכובים הפנימיים בתוך הממשלה, הציג עמדה חסרת פשרות מול פסיקות בג"ץ, ותקף את רשות המיסים על הניסיון לשלול את הטבות המס (סעיף 46) מהישיבות התורניות.

"חוק פיצול היועמ"ש הגדול הגיע ל-500 סעיפים, יריב לוין עיכב שנתיים"

בפתח הראיון נשאל ח"כ רוטמן מדוע החליט בתחילת השבוע לפצל את חוק הדגל שלו ולהוציא ממנו את עצם הפרדת הסמכויות בין התובע הכללי ליועץ המשפטי – מהלך שנתפס כנסיגה של הקואליציה.

"לוחות הזמנים קרו", השיב רוטמן. "חוק הפיצול הגדול, שבעזרת השם יעבור בכנסת הבאה כי נשמור על רציפות, תפח בצורה מאוד משמעותית במהלך העבודה עליו. למדנו כמה סמכויות סיפח לעצמו היועץ המשפטי לאורך השנים, וכשבאנו לפרוט את זה לפרוטות בקריאה השנייה והשלישית הגענו לכ-500 סעיפים. בלוחות הזמנים הנוכחיים זה פשוט בלתי אפשרי".

בתגובה לביקורת של המגישים על כך שהמהלך נזכר באיחור, חשף רוטמן חילוקי דעות פנימיים בתוך הקואליציה: "אני מדבר על פיצול יועמ"ש כבר 15 שנה. אבל הייתה לזה התנגדות עקרונית, לזכותו ייאמר, של שר המשפטים יריב לוין. הוא השתכנע שצריך לשנות גישה ולפצל רק לפני שנה וקצת. במשך שנתיים החוק הזה לא אושר בוועדת השרים בגלל התנגדויות בתוך הקואליציה. לא ישבתי בים, העברתי 115 חוקים בוועדה שלי בקדנציה הזו, הדברים לוקחים זמן".

רוטמן הדגיש כי החלקים שנשארו בחוק הנוכחי הם דרמטיים: "השארנו שני דברים קריטיים: אחד, לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי הוא יועץ, ולא המחליט במקום הממשלה כפי שבג"ץ הפך אותו. דבר שני, ייצוג עצמאי בבית המשפט. לא ייתכן שהממשלה תוכל להציג את עמדתה רק ברשותה של גלי בהרב-מיארה, ששמה פלסטר על פי נבחרי הציבור. החוק הזה פותר שני משברים מרכזיים, את השאר נעשה בקדנציה הבאה".

"אם בג"ץ נותן פסק דין בלתי חוקי בעליל – מקשיבים לחוק ולא לבג"ץ"

חלקו המרכזי והסוער של הראיון עסק במתיחות החוקתית סביב החלטת הממשלה לפעול נגד פסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה, ועל השאלה האם הממשלה מתכוונת להכריז על אי-ציות אזרחי לפסיקות שיפוטיות.

"הביטוי לציית או לא לציית לבג"ץ הוא שגוי מיסודו", הצהיר יו"ר ועדת חוקה. "אנחנו מדינה עם שלטון חוק, אנחנו לא מדינה בשלטון הבג"ץ. הסיבה היחידה שאני מקשיב לבית המשפט היא בגלל שזה מה שכתוב בחוק. לא התרשמתי מתבונתו של השופט יצחק עמית או שופט אחר. צריך להקשיב לבית המשפט גם כשהוא טועה בפרשנות, אבל ביום שבית המשפט בא ואומר 'החוק לא מעניין אותי', כפי שהוא עשה למשל בפסק דין עילת הסבירות – הוא מאבד את הלגיטימציה לבקש שיקשיבו לו. בית המשפט מכניס את ישראל למשבר חוקתי כבר שנים".

רוטמן השתמש בדוגמה צבאית חריפה כדי להבהיר את עמדתו: "כמו שבית המשפט קבע שכשמפקד בצבא נותן פקודה בלתי חוקית בעליל – חייל פשוט לא צריך להקשיב לו. השופט סולברג קורא לזה 'מבחן הילד'. כל אדם פשוט רואה שמה שאתם עושים הוא בניגוד לחוק. שלטון החוק חשוב יותר משלטון בג"ץ. אם בג"ץ נותן פסק דין שהוא בלתי חוקי בעליל, אני מקשיב לחוק ולא לבג"ץ. זה נורא נורא פשוט".

"סעיף 46 לישיבות? שערורייה. הגנו על תיאטראות של מחבלים ופה יורים בכל הכלים"

המגישים יקי אדמקר וישראל כהן הפנו את האש לקו שמובילה רשות המיסים, המבקשת לשלול את הטבות המס לפי סעיף 46 מישיבות שבהן לומדים בחורים שמעמדם ("תורתו אומנותו") לא מוסדר, ותהו מדוע לא נשמע קולו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעניין.

"אני לא עקבתי אחרי ההתבטאויות של שר האוצר בנושא, אבל מעולם לא שמעתי עמדה אחרת במפלגה ממני", אמר רוטמן. "עמדתי שלי חדה וברורה: מדובר בשערורייה שאין כדוגמתה ובאובדן דרך מוחלט של מערכת המשפט ומערכת הפקידות. אני זוכר כמה דם היינו צריכים לירוק בוועדה כדי לקדם חקיקה שתשלול תקציבים והטבות מס מתיאטרון שמציג הצגות של מחבל, מגופים שתומכים בטרור או מבתי ספר במזרח ירושלים שמלמדים טרור. אז באו המשפטנים ואמרו 'לא, אי אפשר לשלול להם הטבות מס'. ופה, כשמדובר בעולם התורה, יורים בכל הכלים החלודים. בעזרת השם, החוק שאני מעביר לתיקון תפקיד היועמ"ש יפתור גם את העוול הזה".

"הותקפתי באוניברסיטה, אבל יש פחות קונים לסחורת השנאה"

בסיום הראיון התייחס ח"כ רוטמן לתקרית האלימה שעבר באוניברסיטת תל אביב, שם נדרש לליווי אבטחתי כבד מול מפגינים שירקו לעברו, וסיפק זווית מפתיעה של אופטימיות: "דווקא באותו אירוע ראיתי שיפור מסוים בהתנהלות של האוניברסיטה. בפעם הקודמת שהגעתי לשם הותקפנו על ידי המון מוסת ולא נתנו לי לדבר בכלל. הפעם, האוניברסיטה כגוף אמרה 'התבגרנו, השיח האלים והמשתיק לא נכון'. נשיא האוניברסיטה, שלערכתי עלה לו בבריאות לשמוע את המשפטים שאמרתי, ישב בחדר לאורך כל הדיון כדי לוודא שהסדר נשמר והדיבייט מתקיים בכבוד. יש עדיין סוחרי שנאה בשיח הציבורי, אבל יש להם הרבה פחות קונים בציבור הישראלי".