צחי ברים על ההיערכות של אגודת ישראל: ״היינו צריכים להדביק את הפער״

האם אגודת ישראל מגיעה לבחירות מאוחדת, למרות המתיחות והסימני השאלה סביב חסידות גור? בריאיון בתוכנית ״המהדורה המרכזית״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יעקב גרודקה, ניסה צחי ברים, סגן ראש עיריית ירושלים, מבכירי אגודת ישראל ומנהל קמפיין הבחירות של שלומי אמונים, להבהיר כיצד נערכת המפלגה ליום הבחירות. הוא חשף את הקמת מטה הקהילות הארצי, את ההיערכות הטכנולוגית בשטח ואת ההתמודדות עם מצביעים שמביעים אכזבה מהמצב הפוליטי.

״אנחנו מאוחדים״: השאלה על חסידות גור נותרה פתוחה

גרודקה פתח בשאלה שמעסיקה את הציבור החסידי: האם אגודת ישראל אכן מאוחדת לקראת הבחירות, והאם חסידי גור יגיעו להצביע בהמוניהם. ברים השיב כי אגודת ישראל מאוחדת וכי ההיערכות בשטח כבר בעיצומה. לדבריו, הוקם מטה קהילות ארצי, לצד מטות עירוניים ברחבי הארץ, שנועדו לתת מענה מסודר לקהילות ולרכז את פעילות יום הבחירות.

אולם כאשר גרודקה ביקש תשובה ישירה על ההיערכות של גור ועל מידת ההתגייסות הצפויה בחסידות, ברים נמנע מלהתחייב בשם החסידות. ״אין לי ספק שכל חסיד גור יעשה את מה שהאדמו״ר שלהם מורה ואומר להם״, אמר, והדגיש כי תפקידו הוא להיערך לביצוע ההנחיות ולהבטיח שכל מי שצריך להצביע יוכל לעשות זאת.

מטה הקהילות ומטה ״סולברג״: כך מתכננים לעקוב אחר יום הבחירות

ברים סיפר כי בשלומי אמונים נערכים באמצעות מערך ארצי ומקומי, הכולל לדבריו כ־30 מטות עירוניים ברחבי הארץ. לכל מטה הוגדרו תחומי אחריות והנחיות לפעולה, במטרה להגיע לקהילות ולספק מענה למצביעים. אחד החידושים שעליהם סיפר בריאיון הוא מטה שכונה ״מטה סולברג״, שנועד לסייע באיסוף מידע ביום הבחירות. ברים הסביר כי יוצבו נציגים מחוץ לקלפיות, במרחק המותר על פי החוק, ויפעלו באמצעות טפסים והנחיות מסודרות.

לדבריו, ההיערכות נועדה להתמודד גם עם מגבלות על איסוף מידע בנוגע למצביעי הקלפיות, תוך הקפדה על הוראות החוק. ״אנחנו נערכים לזה טכנולוגית״, אמר, והבהיר כי במטה מתכוונים להשתמש בכלים העומדים לרשותם כדי לקבל תמונת מצב ולתת מענה בשטח.

האכזבה מחוק הגיוס: ״היינו צריכים להדביק את הפער״

אחת השאלות המרכזיות שהעלה גרודקה נגעה לתחושות בציבור החרדי בעקבות אי־השלמת חוק הגיוס והגזירות הנלוות. לדבריו, בקרב מצביעים נשמעות שאלות קשות על אחריותם של הפוליטיקאים ועל השאלה מי אשם במצב. ברים הודה כי השאלות קיימות וכי בשטח נדרשים הנציגים לתת עליהן תשובות. לדבריו, בכינוסים שבהם השתתף בשבוע האחרון עלו תהיות, אך לאחר שיחות והסברים הוא פגש גם אנשים שהיו מוכנים להתגייס לפעילות.

״ברור שיש שאלות, וברור שגם הנציגים נותנים תשובות״, אמר. הוא הוסיף כי לתחושתו, ההיערכות לקראת הבחירות מחייבת השקעה גדולה יותר מזו שתוכננה בתחילה. ״היינו צריכים להדביק את הפער הרבה יותר ממה שחשבנו שנצטרך להדביק״, הודה. עם זאת, ברים הדגיש כי בסופו של דבר הציבור החרדי כפוף להוראת רבותיו, וכי מבחינתו המטרה היא לאפשר לכל מי שנדרש להצביע לממש את ההנחיה.

החשש מזליגת קולות: ״בסוף כולם רוצים בית״

גרודקה העלה גם את האפשרות שמצביעים, ובפרט צעירים או כאלה שאינם מרוצים מהמצב, יבחרו לתמוך במפלגות אחרות או ביוזמות פוליטיות חדשות. ברים סיפר כי גם בירושלים פנו אליו אברכים צעירים שהציעו להקים מטה ייעודי לציבור הצעיר, ובהמשך שולבו בפעילות. לדבריו, הוא רואה חשיבות בשילוב כוחות חדשים, אך סבור שאין למהר לנטוש מסגרות קיימות לטובת חלופות חסרות ניסיון.

״בסוף כולם רוצים בית, אף אחד לא רוצה להחליף אנשים שמכירים ויודעים״, אמר. הוא השווה את המצב לבחירה באנשי מקצוע: גם כאשר לא כל פעולה מצליחה, אין פירוש הדבר שצריך להחליף מיד את מי שצבר ניסיון. לשיטתו, יש להפיק לקחים ולשפר את הפעילות במקום לפרק את המערכת הקיימת.

לא רק לפני הבחירות: הטענה על המנגנון העירוני

לקראת סיום הריאיון ביקש גרודקה לברר אם מנגנון הקהילות והנציגים העירוניים של שלומי אמונים פעל לאורך הקדנציה, או שהתעורר בעיקר לקראת הבחירות. ברים טען כי המנגנון מבוסס על קשר מתמשך בין הנציגים המקומיים לבין המפלגה הארצית. לדבריו, לנציגים העירוניים יש יכולת לתת מענה לתושבים, ובמקרים מורכבים יותר הם יכולים להיעזר במערכת הארצית.

הוא הדגיש כי העבודה מול הקהילות אינה מסתכמת בתקופת הבחירות, וכי הקשר שנבנה לאורך השנים מסייע כעת בגיוס פעילים ובהיערכות בשטח. בסיום הריאיון נמנע ברים מלהתחייב למספר מנדטים או לאחוז הצבעה צפוי. הוא הבהיר כי תפקידו הוא לספק את המענה הארגוני והטכני, ולא להורות לציבור למי להצביע. ״כל אחד יצביע למי שרבותיו אומרים לו״, סיכם, והביע תקווה כי הפעילות תביא לקידוש השם ביום הבחירות.