עו"ד בומבך: "בג"ץ שכח את תפקידו, הם מנהלים מאבק כוחני על שליטה"

סערת הדיונים האחרונים בבית המשפט העליון סביב חוקי היסוד והרכב הוועדה לבחירת שופטים ממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית. מי שנמצא בחזית המאבק המשפטי ומייצג את הממשלה בעתירה הדרמטית – בעקבות סירובה של היועצת המשפטית לממשלה לעשות זאת – הוא עורך הדין הבכיר אילן בומבך. בראיון נוקב ומקצועי באולפן "שמונה אפס אפס" עם ישראל כהן ומשה ארלנגר, פירק עו"ד בומבך את התנהלות השופטים, מתח ביקורת חריפה על השופט יצחק עמית, והזהיר מפני התקדימים המסוכנים שבית המשפט מייצר בימים אלו.

הזיגזג של האופוזיציה: "יש עתיד הגיעו לסיכום – ואז רצו לבג"ץ"

הראיון נפתח סביב העתירה שעוסקת בבחירות הפנימיים בכנסת (הנוגעים להליך בחירת מבקר המדינה), שם מנסים גורמים באופוזיציה לפסול את ההליכים בטענה לפגיעה בעקרון החשאיות בשל הכנסת מכשירים ניידים מאחורי הפרגוד. עו"ד בומבך חושף את הצביעות, לדבריו, שמנהלת האופוזיציה בנושא.

צריך להבין שמדובר במקרה שבו יש החלטה מפורשת של הכנסת. יתרה מכך, הגיעו לסיכום מוקדם וברור בין הקואליציה לבין האופוזיציה שאפשר יהיה להכניס טלפונים ניידים מאחורי הפרגוד. זה היה הסיכום, ולכן עצרו את ההצבעה בסיבוב השני והתחילו אותה מחדש על בסיס זה. והנה, מיד אחרי שנודעו התוצאות, נשמע פרץ וצווחה והם רצו לבטל את זה. מי שהגיעו לסיכום הזה בעצמם, מפלגת 'יש עתיד', הם אלו שרצים כעת להגיש עתירות לבג"ץ כנגד אותו סיכום שהם היו חלק ממנו.

בומבך מדגיש כי הכנסת פועלת מכוח נוהג ארוך שנים, וגם בבחירות הקודמות חברי כנסת שמכהנים כיום באופוזיציה הכניסו מכשירים ניידים ואף אחד לא חשב שיש בכך בעיה. הנוהג היה לא לאסור הכנסת מכשירים ניידים, קל וחומר שיש על זה הסכמה. מה שטוענים בבג"ץ זה שיש כאן פגיעה בעקרון החשאיות. נכון, עקרון החשאיות מופיע בחוק ובחוק יסוד: מבקר המדינה, אבל אדם רשאי לוותר על הזכות הזו. אני יכול לבוא היום ולהודיע במי בחרתי, כמו שהבחירות לכנסת הן חשאיות וזו אופציה.

התקדים המבהיל: האם בג"ץ יפסול קלפיות בבחירות הכלליות?

המגיש משה ארלנגר הציג בפני בומבך השלכה מטרידה של התערבות בג"ץ בנושא: "הרי בבחירות לכנסת, המון אזרחים מתעדים ומצלמים את עצמם מאחורי הפרגוד בקלפי ומעלים לרשתות. האם המשמעות היא שהשופטים יוכלו לבוא ולפסול קלפיות שלמות בגלל שאדם תיעד את עצמו?".

עו"ד בומבך הסכים לחלוטין עם חומרת העניין ומזהיר מפני המדרון החלקלק: אתם צודקים לגמרי, זה בדיוק העניין. אנשים מתעדים את עצמם כל הזמן. גם שם הבחירות הן חשאיות, אז יעלה על דעתנו להגיד שמישהו תיעד את עצמו ובגלל זה הקלפי פסולה? הטיעון שלא ניתן לוותר על הזכות לחשאיות הוא מופרך. אפילו החוק בא וקובע בסעיף 3 לחוק מבקר המדינה שכדי להגיש מועמד למבקר המדינה, לפחות עשרה חברי כנסת צריכים לחתום לו בחתימה גלויה, ואז יודעים במי בחרת. כתוב שם 'לפחות', זאת אומרת שכעיקרון יכולים 90 חברי כנסת לחתום בגלוי שהם תומכים במועמד פלוני – והרי לך ויתור מובנה על החשאיות.

ההתקפה על יצחק עמית: "בית המשפט העליון שוכח את מקומו"

בהמשך הראיון, התייחסו המגישים לדיון הדרמטי שנערך בבג"ץ, במסגרתו זרק נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הצעה לחלל האוויר – "אולי נוותר על הנציגים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים". עו"ד בומבך לא הסתיר את זעזועו מהאמירה.

מה זאת אומרת 'אולי נוותר'? מה אנחנו יושבים פה, כוועדה מייעצת לכנסת? מה התפקיד של בית המשפט העליון? מה זה אולי נוותר? בית המשפט העליון לפעמים שוכח את מקומו. התפקיד של בית המשפט, ובכלל זה בית המשפט העליון, לפרש את החוק הקיים. כמו שיש להבדיל את התורה ויש לה פרשנים – פירוש רש"י, אבן עזרא, רמב"ן – לשופט אין שום סמכות ליצור את החוק! הוא לא בא ואומר 'אולי נוריד את הפוליטיקאים, אולי נעשה ככה, אולי נעשה…'. מה בדיוק היה הדיון אתמול? מה זה, ועדה מייעצת לכנסת?

כשנשאל מדוע הימין חוטף פעם אחר פעם במגדל השן המשפטי ולא מצליח לשנות דברים, הגדיר זאת בומבך כקרב הישרדות כוחני של המערכת הישנה. לטענתו, מדובר במאבק פשוט על כוח ועל שליטה, והמחשבה שכל שינוי קטן שמנסים לעשות הוא אסון משטרי היא אבסורדית. 70 שנה לא היה שינוי. 70 שנה אנחנו מדברים על ועדה לבחירת שופטים שמוקמת במתכונת הזאת החל משנת 1953. ככה בוחרים שופטים יותר משנות דור. זאת אומרת שאם אתה מזיז משהו, למשל את נציגי לשכת עורכי הדין – שקבועים ועומדים שם מהר סיני – אם אתה מזיז אותם כמעה, אז זהו, עשית שינוי משטרי, רחמנא ליצלן. פשוט הדעת לא סובלת דבר כזה באמת. לשכת עורכי הדין, מה הערך המוסף שלה? במה הם יותר טובים מהסתדרות הרופאים, הסתדרות המהנדסים וכל לשכה אחרת?

מחדל התיקים התקועים: דיונים נדחים ל-2027, אבל בשביל בג"ץ הכל בוער

בומבך התייחס לקיפאון העמוק במינוי השופטים לעליון ולחוק החדש והמרוכך שמנסים לקדם בכנסת (חוק חנוך מלביצקי וח"כ שמחה רוטמן להפיכת הלשכה לוולונטרית). נכון, זה הדבר הבא שרוצים לעשות, וחנוך מלביצקי מנסה לקדם את זה. אבל הדבר המשמעותי של לשכת עורכי הדין, אין לה איזשהו ערך מוסף חוץ מזה שהיא תמיד תהיה בעד האופוזיציה ונגד הקואליציה. והדבר הגדול, שיש היום מבוי סתום בבחירת שופטים, בעיקר לבית המשפט העליון. אין שום הסכמות, השופט עמית לא מוכן להתפשר עם שר המשפטים, אין שום רצון מצדם להגיע להבנות ולהסדרים. והחוק החדש הוא גם מאוד מתון, כי הוא יחול רק בכנסת הבאה. הוא הכי מרוכך שבעולם, באמת אין שם משהו מהותי, הוא הגיוני ומאפשר לבוא ולמנות כשיש מבוי סתום כי היום יש מחסור חמור בשופטים.

בשלב זה חשף בומבך נתון מקומם על סדרי העדיפויות התמוהים של שופטי בג"ץ, שמותירים את האזרח הקטן מאחור. הוא מספר כי הוא פשוט נדהם כשאני רואה שיושבים כל שופטי בית המשפט העליון בתיק הפוליטי הזה, וביום חמישי בתיק שאני הופעתי שוב יושבים שופטים, ועכשיו יהיה עוד דיון בהרכב מורחב. הרי יש לי תיקים אחרים, תיקים רגילים שמגיעים אליי ואני מייצג בהם בבית המשפט העליון – אנחנו מקבלים זימון לדיונים רק לשנת 2027, לפעמים לשלהי 2027! אבל כשמדובר בלהזיז את הגבינה של השופטים ובלעשות שינוי – זה הכי דחוף להם, ועל זה רעשה הארץ. הדעת פשוט לא סובלת דבר כזה.

הטעות של הימין בנגמ"ש של לשכת עורכי הדין

לסיום הראיון, הציב המגיש ישראל כהן מראה בפני המחנה הלאומי, וציין כי חלק מהמצב הנוכחי נובע מכשלונות פנימיים של הימין, שפעם אחר פעם נכשל בלהציב מועמדים ראויים ומאוחדים, כפי שקרה בבחירות ללשכת עורכי הדין מול עמית בכר.

עו"ד בומבך הסכים עם הניתוח הכואב ומכה על חטא. הוא מציין כי הוא מסכים לגמרי, ועמית בכר נישא בעיקר על כנפי המחאה. בזמנו היה מדובר על ציון עמיר שהתמודד, ובסוף הוא פרש כי לא הצליחו להגיע להסכמות. צריך לפעמים לראות את המהלכים האלה קדימה. כשיש מריבות בתוך הנגמ"ש, צריך להבין את ההשלכות שלהם גם לטווח ארוך. עמית בכר, שהוא בובה של המערכת פר-אקסלנס ועושה כל מה שהוא רוצה וכל מה שמכתיבים לו, נישא על כנפי המחאה. אנשים בכלל לא ידעו לבטא את שמו נכון בקלפי, קראו לו 'בכר' או 'בכר', העיקר שהוא נגד הממשלה אז בחרו בו. הימין פספס שם הזדמנות פז להעמיד מועמד ראוי מאוד, ובסוף הלכו על מועמדים שהם פחות ראויים מצד עצמם.

בומבך סיכם והזכיר כי לאורך ההיסטוריה, המערכת הפוליטית היא זו שעיצבה את המשפט: כל כך מתרגשים מזה שיבחרו, ואיך אמר הנשיא עמית – המערכת הפוליטית נכנסת לעניין. סליחה, היא תמיד הייתה שם. מה זאת אומרת? איך נבחרו השופטים הראשונים שעד היום אנחנו מתחנכים לאורם? כל מי שלומד משפטים, השופטים הענקים הראשונים – משה זמורה, אולשן, שמעון אגרנט, דוד גויטיין – הם מונו על ידי המערכת הפוליטית. לגבי כל העולם ממנים שופטים על ידי המערכת הפוליטית, אז מה האסון הגדול?