עדות מצמררת מהחורבן: קורות עץ מימי חורבן בית ראשון נחשפו בירושלים
תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן ומרגשת במיוחד נחשפה לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד: קורות עץ מפויחות ושרידי אפר עבותים, המהווים עדות ישירה לחורבן ירושלים ההיסטורי על ידי הבבלים
המהדורה המרכזית ו' אב התשפ"ו (20.7.2026)
שרידי חורבן הבית הראשון והשני הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, אך תגלית חדשה ומסעירה בחפירות עיר דוד מצליחה להפוך את הסיפורים ההיסטוריים למוחשיים מתמיד. בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי שבירושלים, נחשפו לאחרונה קורות עץ מפויחות ושכבות אפר עבותות, המתוארכות בדיוק מופלא לימי חורבן בית המקדש הראשון.
ד"ר יפתח שלו, ארכיאולוג בכיר ומנחה מרחב ירושלים ברשות העתיקות, שמנהל את החפירות באתר, שיתף בראיון ל"מהדורה המרכזית" עם יעקב גרודקה בתחושות המפגש הישיר עם ההיסטוריה. לדבריו, אין מדובר בשרידי בית המקדש עצמו, אלא במבנה ציבורי עצום ממדים ששכן בסמוך אליו, ושימש להערכתו את פקידי המנהל הבכירים או את האצולה של ממלכת יהודה באותה התקופה.
החוקרים הופתעו לגלות כי מדובר במבנה רחב ידיים, המעיד על עושרם של יושביו. בין הממצאים המרתקים שנחשפו במקום, התגלה מרתף יין ובו עשרות קנקני חרס. בדיקות מעבדה כימיות מתקדמות (בדיקת שאריות מולקולריות) העלו כי הקנקנים הכילו יין מתוחכם ויוקרתי המתובל בווניל – עדות מובהקת לחיים הפולשים והעשירים של אליטת ירושלים, רגע לפני האסון.
רגעי השיא של החפירה התרחשו לפני כבשבועיים, כאשר במהלך ניקוי עדין של אחד החדרים, החלו להיחשף שכבות אפר שהלכו וגדלו. עם התקדמות העבודה בכלים עדינים ומברשות, נחשפו קורות העץ שרופות כמעט לחלוטין. ד"ר שלו מסביר כי עוצמת השריפה, שהגיעה לטמפרטורות של בין 500 ל-700 מעלות צלזיוס, גרמה לקריסת הקומה השנייה של המבנה. הקריסה המהירה, יחד עם טיח הקירות שהתקלף מעליהם, יצרו שכבת אטימה מוחלטת שהגנה על הקורות האורגניות ומנעה את חשיפתן לחמצן – דבר שאיפשר את השתמרותן המדהימה במשך למעלה מ-2,600 שנה.
התגלית, שנחשפת לפני תשעה באב, מעוררת התרגשות עצומה בעולם הארכיאולוגיה ובעם היהודי כולו. ד"ר שלו סיכם את החוויה האנושית שבגילוי: "כשאתה נוגע במשהו כל כך מוחשי, אתה מרגיש שאתה נמצא בירושלים יום אחרי השריפה. מי שנשאר בעיר – ככה הוא ראה אותה למחרת". בימים אלו עמלים משמרי רשות העתיקות על ייצוב הממצאים הרגישים בשטח, במטרה להוציאם בבטחה ולהציגם לקהל הרחב בעתיד.
צילום: רעות וילף, עיר דוד רשות העתיקות
בארץ
