היועץ האסטרטגי רועי לחמנוביץ' שוחח עם יקי אדמקר וישראל כהן בתוכנית "שמונה אפס אפס" ברדיו 'קול ברמה' וטען שלא קיים באמת "גוש שלישי" אמצעי במפת המפלגות. בסופו של דבר, כל מפלגה או דמות פוליטית נדרשת לבחור צד ולהשלים ל-61 חברי כנסת לצורך הרכבת קואליציה. החיבורים והמהלכים השונים הנראים בשטח הם ברובם בריתות אינטרסים פוליטיות נקודתיות ולא הקמה של גוש רעיוני חדש.
בזירת הציונות הדתית, השקת מהלך פוליטי או ריצה של עופר וינטר מעוררת עניין רב בשל דמותו הכריזמטית והרקע הביטחוני שהוא מביא – רכיבים שחסרים כיום בהנהגת המגזר. עם זאת, קיים פער מרכזי: לבצלאל סמוטריץ' יש מנגנון שטח עמוק ויציב ברחוב יפו ובכל רחבי הארץ, הכולל תנועות נוער, ישיבות ותשתיות מפלגתיות, בעוד שכוחו של וינטר נשען בעיקר על אהדה ציבורית ברשתות ולא על תשתיות בנויות.
ההמלצה האסטרטגית לסמוטריץ' היא להציע לווינטר שיתוף פעולה ושיריון ברשימה ("ריצ'רץ'"). מהלך כזה יעמיד את וינטר במבחן: אם יסרב, סמוטריץ' יוכל למתג את הצעד שלו כאינטרס אישי ולא כצעד ערכי.
באשר למשה פייגלין, הדרך היעילה ביותר עבור מפלגות הימין להתמודד עמו היא התעלמות כמעט מוחלטת. פייגלין נוטה לרוץ עד הסוף מתוך חוסר נכונות לחיבורים ולקחת עמו קולות רבים שאינם עוברים את אחוז החסימה, ולכן התייחסות ישירה אליו רק מעצימה את נוכחותו.
בציבור החרדי מתרחשים תהליכים חברתיים עמוקים ושיח של "חרדיות מודרנית", אך אלה עדיין לא מתורגמים לזירה הפוליטית המפלגתית או לריצה עצמאית. מפלגת ש"ס, מצדה, מציגה קמפיינים הממוקדים בבייס המסורתי והספרדי כדי למנוע זליגת קולות ולהדגיש את החיבור הרגשי והדתי.
בחירות | צילום: דוד כהן, פלאש 90