
עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר ויו״ר חברת ״טארה אסטרטגיה ומחקר״, המקורב לנשיא המדינה יצחק הרצוג, התארח בתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, והתייחס לאפשרויות להקמת ממשלה לאחר הבחירות ולסיכויים להגיע להסכמות בין הגושים.
יחזקאל הסביר כי משא ומתן קואליציוני מתנהל בדרך כלל בשלושה שלבים: תחילה שלב ההתבצרות בעמדות, לאחר מכן שלב ההתפכחות, ולבסוף שלב ההסכמה.
לדבריו, הבחירות לא יצרו הכרעה ברורה, וכעת נדרשת מהמערכת הפוליטית גישה פרגמטית שתאפשר להקים ממשלה.
״פרגמטיזם זו מילה שכדאי שהפוליטיקה הישראלית תתחיל לאמץ״, אמר.
יחזקאל העריך כי נתניהו מעוניין בבחירות נוספות, משום שלדבריו המשך ניהול המערכה ללא רוב בפרלמנט הוא מצב בלתי אפשרי מבחינתו. מנגד, לדבריו, גוש השינוי מבין שעליו לייצר מהלכים חדשים כדי להקים ממשלה, אך עדיין אינו מוכן לממשלת רוטציה עם נתניהו.
יחזקאל הציג את השאלה שלדבריו עומדת במרכז האפשרות להקמת ממשלה: האם המפלגות החרדיות ימשיכו לראות במחויבות לנתניהו ולגוש הימין תנאי מרכזי, או שיעדיפו את קידום האינטרסים של עולם התורה גם במחיר ניתוק מהגוש.
לדבריו, יש לבחון מחדש את ההגדרות הפוליטיות המקובלות. הוא דחה את הכינוי ״גוש השמאל״ לגוש השינוי, וטען כי הוא כולל גם גורמים ימניים וכאלה התומכים בעולם התורה.
״אין פה גוש שמאל. יש פה גוש שינוי שבתוכו יש הרבה מאוד מרכיבים ימניים״, אמר.
כשנשאל על עמדותיהם של גדי איזנקוט ויאיר גולן, השיב כי יש לבחון את עמדותיהם של כלל מרכיבי הגוש ולא להסתפק בהגדרות פוליטיות.
יחזקאל טען כי ממשלת הימין היוצאת לא הצליחה להגיע להסכמות בנושא חוק הגיוס, וסיפר על פגישה שקיים עם אחד ממנהיגי הציבור החרדי כמה חודשים לאחר שבעה באוקטובר.
לדבריו, אותו מנהיג אמר לו בדיעבד: ״איך לא לקחנו את ההצעה שלכם לגבי מתווה הגיוס?״
יחזקאל סיפר כי הציע מתווה שלפיו לומדי תורה יוכלו להמשיך ללמוד, ואילו מי שאינם לומדים תורה יתגייסו לצבא.
״אני בעד עולם התורה. מי שמכיר אותי בחיים האישיים שלי, אני בעד עולם התורה, ואני בעד שמי שלומד תורה שיישאר ללמוד תורה, ואני בעד שמי שלא לומד תורה ילך להתגייס״, אמר.
לדבריו, המתווה נועד ליצור הסכמה שתאפשר להגן על מעמדם של לומדי התורה, לצד הסדרת חובת השירות.
יחזקאל חשף כי במסגרת המגעים בבית הנשיא הציע להפוך את הסדר הגיוס לחלק מחוק יסוד: הצבא, במקום להסתפק בחוק גיוס רגיל.
לדבריו, הרעיון היה לעגן בחוק יסוד את ההסכמות בנוגע ללומדי התורה, כך שבית המשפט העליון יידרש להגן על זכותם של מי שלומדים תורה שלא להתגייס.
במהלך הריאיון ציין כי אחד התנאים הנוספים שעליהם דובר במגעים היה הגבלת סמכותו של בית המשפט לבטל חוקי יסוד.
יחזקאל טען כי הצדדים הגיעו להסכמות בנושא במסגרת השיחות, אך המהלך לא הבשיל לכדי הסדר כולל.
כשנשאל אם החרדים היו יכולים להרוויח מהפשרה שהוצעה בבית הנשיא לפני שבעה באוקטובר, השיב יחזקאל כי בעיניו מדובר היה בהזדמנות משמעותית.
״מה זאת אומרת היו יכולים להרוויח? היינו יכולים להציל את המדינה״, אמר.
בהמשך טען כי הפיצול הפנימי בחברה הישראלית תרם למצב שנוצר, והביע את דעתו כי ניתן היה להגיע להסכמות בבית הנשיא ואף למנוע את אירועי שבעה באוקטובר.
יחזקאל דחה את הטענה שלפיה גוש השינוי ניהל קמפיין נגד הציבור החרדי, אך מתח ביקורת רחבה על השיח הפוליטי בישראל.
לדבריו, הפוליטיקה הישראלית הפכה את המחלוקות לכלי להשגת מנדטים, במקום להתמקד בטובת האזרחים ובאחדות החברה.
״אני בז למנהיגות הפוליטית הישראלית שמעדיפה את הוויכוח הקשה, המפלג והמשסה כדי להרוויח מנדטים״, אמר.
יחזקאל טען כי גם הציבור החרדי משלם מחיר על השיח המפלג, והוסיף כי הוא שומע בקרב הציבור החרדי קולות שלפיהם טובת עם ישראל צריכה לעמוד מעל המחויבות הפוליטית לגוש הימין ולנתניהו.
לקראת סיום הריאיון נשאל יחזקאל האם גדי איזנקוט מסוגל להציע מתווה גיוס שהמפלגות החרדיות יוכלו לקבל.
יחזקאל השיב בחיוב נחרץ, והדגיש כי לדעתו ניתן להגיע להסכמות אם תהיה כוונה אמיתית מצד גוש השינוי והחברה החרדית.
״אין לי ספק!״, אמר. לדבריו, הוא אינו מביע עמדה פוליטית אלא הערכה מקצועית המבוססת על ניסיונו במגעים בבית הנשיא.
Photo by Avshalom Sassoni/Flash90