"מעריך שנראה עונש מוות": רוטמן חושף את התוכנית למשפט מחבלי הנוח'בה

שלוש שנים לאחר טבח שמחת תורה, ישראל מתקרבת לשלב שבו מחבלי הנוח'בה שנתפסו בחיים יעמדו למשפט. בריאיון לתוכנית "המהדורה המרכזית" ברדיו קול ברמה, בהגשת נתן משי, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן התייחס להתקדמות ההליכים המשפטיים נגד מחבלי חמאס שנתפסו לאחר הטבח, חשף לראשונה לוחות זמנים צפויים והסביר מדוע הוקמה מסגרת משפטית מיוחדת שתאפשר לנהל את ההליכים בקצב מהיר משמעותית מהמסלול הרגיל.

לדברי רוטמן, החוק להקמת המסגרת המיוחדת עבר לפני כחמישה חודשים, וכעת מתבצעת ההיערכות המעשית לקראת המשפטים. לדבריו, אילו המחבלים היו מועמדים לדין במערכת המשפט הרגילה, תחילת המשפט הייתה עלולה להידחות לשנים ארוכות. "המינימום של המינימום שאנחנו יכולים לדבר עליו… אם החוק הזה לא מיושם, אנחנו יכולים לדבר על 30 שנה לגזרי דין", אמר.

כתב האישום הראשון – במחצית הראשונה של 2027

הבשורה המרכזית שעלתה מהריאיון נוגעת ללוחות הזמנים. רוטמן העריך כי במחצית הראשונה של 2027 יוגש כתב האישום הראשון נגד מחבלי הנוח'בה. לדבריו, ההיערכות שעליה דובר בוועדה מתקדמת בקצב טוב, והוא אף ביקש התחייבות לכך במסגרת ישיבות המעקב.

עם זאת, רוטמן הבהיר כי אין משמעות הדבר שכל מאות המחבלים יועמדו לדין באותו מועד. לדבריו, ישנם שיקולים ראייתיים, עומסי עבודה ושיקולים נוספים הנוגעים לאופן שבו ייפתחו ההליכים. בין היתר, יש רצון לנהל את המשפטים באופן שיאפשר להציג בצורה מסודרת את סיפורם של נפגעי הטבח ביישובים השונים, ולא ליצור מצב שבו מאות הליכים מתנהלים במקביל ופוגעים ביכולת להציג את האירועים באופן מלא ורגיש.

רוטמן העריך כי אם לוחות הזמנים יישמרו, במהלך 2027 ובתחילת 2028 יתנהלו ההליכים, ובמהלך שנת 2028 ניתן יהיה להגיע לגזרי דין. "החוק בהחלט מאפשר את זה", אמר.

מאות מחבלים מוחזקים בישראל – וחלקם טרם נחקרו

במהלך הריאיון חשף רוטמן כי בישראל מוחזקים מאות מחבלים שנקשרו לאירועי שבעה באוקטובר. כאשר נתן משי ביקש להבין האם מדובר בסדר גודל של 300–400 מחבלים, השיב רוטמן: "בהחלט". לדבריו, חלק משמעותי מהם כבר נמצא ברמת מוכנות גבוהה לקראת כתבי אישום, בעוד שבמקרים אחרים החקירה עדיין נמשכת.

אלא שבהמשך הריאיון חשף רוטמן נתון נוסף שעורר תמיהה גם במהלך השיחה: ישנם מחבלים המוחזקים בישראל שטרם נחקרו על ידי משטרת ישראל בנוגע למעורבותם באירועי שבעה באוקטובר.

"לא ייתכן שאנחנו שלוש שנים לאחר האירוע, ויש… מאות מחבלים שטרם נחקרו", אמר רוטמן, והבהיר כי בכוונתו לבדוק את הסוגיה לעומק במסגרת ועדת החוקה. לדבריו, החקירות הראשוניות של מחבלים הן חקירות ביטחוניות ומודיעיניות, בעוד החקירה המשטרתית מגיעה בדרך כלל בשלב מאוחר יותר.

משפט מיוחד, עורכי דין מכספי הרשות – ועונש מוות

החוק החדש יוצר מסגרת משפטית ייחודית למחבלי שבעה באוקטובר, כולל בית משפט מיוחד שיופעל על ידי הצבא. רוטמן הסביר כי יש צורך בהיערכות מיוחדת מבחינה ביטחונית, בהנגשת ההליכים לנפגעי העבירה ובאפשרות לסיקור תקשורתי של המשפטים.

גם סוגיית ייצוג המחבלים הוסדרה בחקיקה. רוטמן הדגיש כי עורכי הדין לא ימומנו מכספי הציבור הישראלי, אלא באמצעות כספים של הרשות הפלסטינית. "אנחנו לא ניתן בשום פנים ואופן שהנרצחים יצטרכו לממן את הרוצחים שלהם", אמר. לדבריו, המשפטים צפויים להתנהל בירושלים, באזור עטרות, בין היתר כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני הכרוך בהגעת עורכי דין משטחי יהודה ושומרון.

כשנשאל האם במסגרת ההליכים ניתן יהיה להגיע לעונש מוות, השיב רוטמן באופן חד: "אני בהחלט… בהחלט… בהחלט מעריך". לדבריו, בחוק הישראלי קיימות עבירות שבנסיבות מסוימות מאפשרות עונש מוות, ובהן עבירת השמדת עם, לצד המסלולים הקיימים בדין הצבאי.

רוטמן הוסיף כי רבים מהמחבלים הבכירים ביותר שהיו מעורבים בטבח כבר חוסלו במהלך המלחמה, ולכן ההליכים המשפטיים צפויים להתנהל נגד המחבלים שנתפסו בחיים. לדבריו, ללא המסלול המיוחד היה חשש שההליכים יימשכו עשרות שנים, ואילו החוק החדש נועד לקצר משמעותית את לוחות הזמנים.

רוטמן על סוגיית בני הישיבות: "יש פה באמת מגמה פוליטית"

בהמשך הריאיון עבר נתן משי לסוגיה שמעסיקה במיוחד את הציבור החרדי – המעצרים סביב סוגיית גיוס בני הישיבות. רוטמן הבהיר כי עמדתו האישית היא שאין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא וכי הוא סבור ששירות בצה"ל הוא מצווה גדולה, אך במקביל מתח ביקורת על השימוש במעצרים נגד בני הציבור החרדי.

לדבריו, גם גורמים העוסקים בגיוס חרדים מתנגדים למעצרים, משום שהם עלולים להרחיק את הציבור החרדי מההליך. רוטמן טען כי היועצת המשפטית לממשלה "עושה שימוש פוליטי בתפקידה מהבוקר עד הערב", ובהקשר של מעצר העריקים החרדים אמר כי לדעתו קיימת "מגמה פוליטית" בהחזרת הנושא לכותרות.

רוטמן אף העלה שאלה ישירה בנוגע לסדרי העדיפויות של המשטרה: אם לטענת גורמי אכיפת החוק אין מספיק כוח אדם ותקציבים, מדוע כוח האדם אינו מופנה בראש ובראשונה למשימות כמו חקירת מחבלי הנוח'בה שעדיין מוחזקים בישראל. "אני לא מצליח להבין", אמר.

ומה באשר לעתיד הפוליטי?

לקראת סיום הריאיון התייחס רוטמן גם להמשך דרכו הפוליטית ולשאלה האם יבקש להמשיך בתפקיד יו"ר ועדת החוקה לאחר הבחירות. רוטמן אמר כי הוא מאמין בצורך בתיקון מערכת המשפט, ולכן מבחינתו כל תפקיד שבו יוכל לקדם את הנושא – בין אם יו"ר ועדת החוקה ובין אם שר המשפטים – הוא תפקיד מבורך.

עם זאת, הוא נמנע מהתחייבות לתפקיד מסוים ואמר: "אני בא לעבוד". בהמשך מנה את השינויים שלטענתו הצליחה הקואליציה לקדם במערכת המשפט, ובהם שינוי שיטת בחירת השופטים, שינוי מעמד היועצים המשפטיים ועילת הסבירות.

בסיום נשאל רוטמן על מצבה של הציונות הדתית בסקרים ועל מספר המנדטים שהוא צופה למפלגה. הוא השיב כי הוא אינו רואה את המפלגה באזור הסכנה של אחוז החסימה, וכשנשאל כמה מנדטים תקבל, הסתפק בחיוך בתשובה: "כמה בעזרת השם, עד 120".